בנייה נדלן דירה
צילום: שלומי יוסף

זכיתם בהגרלה של דירה בהנחה? זה מה שאתם צריכים לעשות עכשיו

משרד השיכון החל לשלוח הודעות זכיה לאלפי הזוכים בפרויקט - האם תוכלו לקבל 90% מימון והאם קיים סיכוי שלא תקבלו משכנתא?
איציק יצחקי |

משרד הבינוי והשיכון החל אתמול (שלישי) בשליחת הודעות זכייה ל-6,816 הזכאים שזכו בהגרלה השישית של תוכנית דירה בהנחה. בסך הכל בוצעו 72 הגרלות לפרויקטים ב-16 יישובים ברחבי הארץ, כש-105 אלף זכאים נרשמו.

לאחר הזכייה, צריך להיערך נכון מבחינה פיננסית לעסקה העתידית. מתברר שיש כמה צעדים חשובים שצריך לעשות לפני שלב בחירת הדירה, כמו לחפש את מקורות המימון ולבדוק כבר היום מה הסכום העומד לרשות הזוכים.

"יש לבדוק מה ההון העצמי העומד לרשותכם, המימון במסגרת תוכנית 'דירה בהנחה' יכול להגיע עד 90% מעלות הנכס לדירות עד 1.8 מיליון שקל, מעל 1.8 מיליון שקל אחוז המימון לא יעלה על 75% מערך הנכס. העלות של ההלוואה גבוהה מאוד בעיקר בסביבה של עליית ריבית הפריים ועליית מדד המחירים לצרכן", אומר מאור אוחנה מנכ"ל דרכנו העוסקת בייעוץ משכנתאות. "כדאי לנצל את תקופת ההמתנה להגדלת ההון העצמי ובחינת המקורות הכספיים שבעזרתם ניתן להגדילו כמו קרנות השתלמות וכו'. השלב השני הוא הוא לבחון מראש מה ההחזר החודשי שבו תוכלו לעמוד במהלך שנות ההחזר. חשוב מאוד לא לנצל את הסכום המקסימלי ולקחת בחשבון את העלויות הנלוות כמו ביטוח המשכנתא, עלות שמאי ,פתיחת תיק ,יועץ משכנתאות חיצוני לא דרך הבנק הצמדה למדד תשומות הבנייה ועוד".

לאחר שמקורות ההון העצמי ויכולת ההחזר ידועים ניתן לקבוע מה המחיר הסופי של הדירה שאותה תוכלו לרכוש במסגרת ההגרלה. יש לזכור שהמחיר למ"ר אינו סופי ויש להוסיף לו את עלות המרפסת, המחסן והחניה. "מומלץ גם לעשות בדיקה ראשונית עם יועץ משכנתאות חיצוני לא דרך הבנק, לבחון האם יש מגבלות בקבלת משכנתא, כמו דרוג אשראי נמוך, או סיבות נוספות שיכולות לייקר את המשכנתא או אף לגרום לסירוב. יש לזכור כי לצד הבנקים יש היום גם גופים חוץ בנקאיים רבים מהם ניתן לקבל משכנתאות לצורך הרכישה", ממשיך אוחנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.