כיכר המדינה
צילום: מצגת חברת ברקת
פרסום ראשון

הפדיחה התחבורתית של עיריית ת"א נבלמה בוועדת הערר המחוזית

ועדת הערר המחוזית עצרה היתר לבית ספר בכיכר המדינה עד שהוועדה המקומית תציג תוכנית מפורטת לפתרונות תחבורתיים, בשל החשש לביטחונם של התלמידים

אלכסנדר כץ | (10)

הגדלים המתוכננים בכיכר המדינה, ובסמוך אליהם - בית הספר (הדמיה: חברת ברקת)

.

תוכנית של עיריית תל אביב להקמת בית ספר בכיכר המדינה, נתקלת במכשול רציני – בשל מה שנראה כמעיין רשלנות של הוועדה המקומית. לביזפורטל נודע כי ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב, דחתה את ההיתר שנתנה הוועדה המקומית לפרויקט בית הספר שנבנה בימים אלו בכיכר, והתנתה אותו עד לאחר שזו תמציא תוכנית תנועה חדשה. "הוועדה המקומית תבחן כי בתוכנית התנועה מגונים כלל המרכיבים שפירטנו, בטרם אישור הבקשה להיתר", קבעה ועדת הערר, שהוסיפה כי "בהיתר הבנייה ייקבע כי תנאי לאכלוס בית הפר יהיה אישור רשות תמרור ואגף התנועה בעירייה כי תוכנית הסדרי התנועה בוצעה".

 

ועל מה מדובר? באוגוסט 2021 אישרה ועדת המשנה של הוועדה המקומית את תוכנית העיצוב האדריכלי לבית ספר יסודי, אולם ספורט ומרכז קהילתי בחלקה המערבי של כיכר המדינה, כחלק מתוכנית הענק להקמת מגדלי מגורים במקום. באוקטובר החליטה רשות הרישוי של הוועדה המקומית על הוצאת היתר לחפירה ודיפון הכולל עוגנים זמניים. בדצמבר אישרה רשות הרישוי של הוועדה המקומית בקשה להיתר בניה להקמת מבנה בן שש קומות מעל מרתף, עבור בית ספר יסודי המכיל 18 כיתות אם, כיתות חינוך מיוחד, אולם ספורט תת קרקעי וחללים נוספים, בחלקו הצפוני של הכיכר, ומבנה שנאים דו-מפלסי בחלקו הדרומי.

 

מספר דיירים המתגוררים בכיכר המדינה, הגישו ערער נגד הוועדה המקומית וחברת עזרה וביצרון בשל הענקת היתר לבית הספר ברחוב ה' באייר 75. באמצעות עורכי הדין אמיר דנוס עו"ד שירלי גרוס, ביקשו המערערים להתייחס לכמה סוגיות, בהן ההחלטה לאשר את תוכנית העיצוב, וההחלטה של רשות הרישוי לאשר את היתר הבנייה לבניית בית הספר.

 

בנוגע לתוכנית העיצוב, טענו המערערים כי בתוכנית העיצוב נפלו פגמים משום שהיא מסכנת את ביטחון התלמידים. הם טענו כי אישורה נעשה בהעדר נספח תנועה מפורט המתייחס למגבלות כיכר המדינה, תוך כדי התעלמות מהנחיות משרד התחבורה ביחס לדרישות תכנון הסדרי תנועה בקרב מוסדות חינוך, ותוך התעלמות מהנחיות משרד התחבורה ביחס לדרישות תכנון הסדרי תנועה בקרב מוסדות חינוך, והשיא - תוך התעלמות מכך שבית הספר נמצא במעגל תנועה אליו מתחברות שבע זרועות ושהכניסה הרגלית אליו היא מתוך צומת. המערערים טענו כי לא הוכח כלל שקיימת נחיצות לבית ספר נוסף באזור הזה וציינו כי במרחק קצר משם נבנה בית ספר "ארנון".

.

עו"ד שירלי גרוס (צילום: רונן מחלב)

.

המערערים טענו כי הקמת מבני הציבור בחלקה הצפוני של הכיכר מהווה הרס שלה ושינוי באופייה. אחת המערערות, איריס שאו, טענה במהלך דיון בוועדת הערר ביוני השנה, כי "בשלושה מגדלים שיקומו, מתווספים עוד 650 משפחות, כל משפחה - זה אנשים מאד עשירים שיהיו להם לפחות שתי מכוניות וזה יתווסף לתנועה הנוראית שיש בכיכר המדינה. בנוסף לזה, יש אמבולנסים שכל הזמן מביאים חולים לאיכילוב ואוטובוסים בלי סוף. גם בלי שלושת המגדלים, האזור בכאוס מוחלט. אם יתווספו לזה עוד ילדים, זה יהיה בלתי אפשרי אני לא יודעת כמה ילדים צריכים למות על מנת שייקחו את זה ברצינות".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

הטענות על נחיצותו של בית הספר נדחו על ידי ועדת הערר, שקבעה כי "בחירת מיקום בית הספר נעשתה באופן ראוי וסביר... לאחר הליך בירור מקיף לבחירת מיקום מיטבי לבית ספר, מתוך מטרה לתת מענה לצורך בתוספת כיתות לימוד שנדרשות עבור האוכלוסייה הגדלה בעיר".

 

שמאי המקרקעין אוהד  דנוס (אחיו של עו"ד אמיר דנוס, א"כ) אמר באותו דיון ביוני כי "הדרך היחידה לפתור את הקונפליקט היא לא להקים פה את בית הספר". לדבריו, "כשאתה מגיע לנתב"ג, יש כאלה אנשים שעומדים בצד בצורה מסוכנת. זה יהיה התשריט של כיכר המדינה. לא יעזור רמזור או צומת. תאונות יש היום ויהיו הררה יותר. לדעתי הרב ילדים יהיו מעורבים בהם".

 

ובכן, חלק מהטענות של המערערים לגבי ההיבטים התחבורתיים, שהוצגו המהנדסת אריאלה אושפיז, אכן נפלו על אוזניים כרויות. "לטעמנו", ציינה ועדת הערר, "הקמת בית ספר יסודי בתחום כיכר המנקזת לתוכה שני צירי רוחב ראשיים של העיר, טומנת בתוכה פוטנציאל לבעיות בטיחות. המשמעות היא תנועה מוטורית חוצה בנפחי תנועה גבוהים ובמגוון רחב של אמצעי תחבורה, רכבים פרטיים, אופנועים, אוטובוסים, משאיות, רכבי אספקה ושירות, וקונפליקט גבוה עם הולכי רגל החוצים מהמדרכות לכיוון הכיכר. התמודדות תלמידים בגילאי יסודי אל מול כלל הקונפליקטים האלה אינה פשוטה, טומנת בתוכה כאמור פוטנציאלית לבעיות בטיחות, וחייבת תכנון מהודק של המרחב מסביב לכיכר. לפיכך נדרשת לראות שבמסגרת היתר הבנייה ניתן מענה מספק לבטיחות התלמידים".

 

עוה"ד אפרת דון-יחיא סטולמן, יו"ר ועדת הערר מחוז תל אביב, קבעה כי הוועדה המקומית נדרשת לספק בתוך שבוע את תוכנית הסדרי התנועה, ובהם מועדי לביצוע התיקונים בתוכניות. עוד נקבע כי על מנת לוודא שעד למועד פתיחת בית הספר, שצפוי להיות לא לפני קיץ 2024, יתקיימו הסדרי התנועה שיבטיחו את בטיחות הילדים - יש להוסיף להיתר הבנייה תנאי שקובע כי יש צורך באישור רשות תמרור ואגף התנועה בעירייה לתוכנית הסדרי התנועה.

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    פולני פלמוני 23/11/2022 14:52
    הגב לתגובה זו
    זה פה...בלב תל הביב...
  • 8.
    ניב 18/08/2022 00:11
    הגב לתגובה זו
    איפה בדיוק ילמדו הילדים של 650 המשפחות החדשות?
  • 7.
    אוהד מנור 14/08/2022 19:40
    הגב לתגובה זו
    עירית תא רק רואה את ההשבחה והכסף אין פה מחשבה לרגע על התלמידים בתכנון הזה יהרגו תלמידים שינסו לחצות כבישים ובטח יגברו התאונות סביב הכיכר שכן הישראלים מאוד מקפידים על בטיחות בדרכים ולא מגיעים על השער להוריד ילדיהם
  • 6.
    אמא נורמלית 14/08/2022 00:09
    הגב לתגובה זו
    לתושבים, הם מעדיפים לבנות עוד מגדלים, להרוס את הנוף, ליצור עוד בעיות בצפיפות אוכלוסין שכבר קיימת שם.. אני לא מסתובבת באיזור הזה שנים..
  • 5.
    איזה גודל של מגדלים. כיכר המדינה תאבד את כל האופי שלה (ל"ת)
    איכס 13/08/2022 21:52
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מתגעגעת לטבע אמיתי ב 12/08/2022 08:15
    הגב לתגובה זו
    מדינה של מפלצות בטון מכוערות ועוד זמן לא רב, כבר לא נראה אור שמש...
  • 3.
    י. 10/08/2022 18:53
    הגב לתגובה זו
    חלםםםם
  • 2.
    אור 10/08/2022 16:49
    הגב לתגובה זו
    תעשה את העבודה פרויקט במיליארדים 2022 איפה המנהור איפה הקישוריות באמצעות גשרים.. אבסורד
  • חלמאות 12/08/2022 09:45
    הגב לתגובה זו
    ברור. תוריד את האנשים למנהרות מסריחות משתן ללא תאורה טבעית שיש בה הומלסים וסוטים והתאורה שם תמיד לא נעימה ואת המכוניות תשאיר למעלה. אולי הפוך? אולי הגיע הזמן להוריד את המכוניות למנהרות ואת הרחוב להשאיר להולכים הרגל?
  • 1.
    יובל 10/08/2022 16:27
    הגב לתגובה זו
    הרסת את העיר
דניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרודניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרו

סולל בונה הוא הקבלן המבצע שנבחר לפרויקט בן גוריון ברמלה

הכשרת היישוב בחרה בקבלן לצורך ביצוע שלב א'. היקף ההסכם הוא כ-287 מיליון שקל לבניית 270 דירות חדשות במקום 48 ישנות. הדיירים החלו להתפנות לקראת הריסה והקמת הבניין החדש. לפי ההערכות החברה, הרווח הגולמי הכולל יעמוד על כ-647 מיליון שקל בפרויקט בכללותו שיכלול כ-3 אלף דירות חדשות עם שטחי מסחר ותעסוקה

צלי אהרון |


הכשרת הישוב התחדשות עירונית הכשרה התחדשות 0%  מסמנת מציינת שלב די חשוב בפרויקט ההתחדשות העירונית הגדול ברמלה - "מתחם בן גוריון". החברה הודיעה כי חתמה על הסכם עם חברת סולל בונה, שנשלטת בידי חברת שיכון ובינוי שיכון ובינוי 0%  , לביצוע שלב א' בפרויקט, בהיקף של כ-287 מיליון שקל בתוספת מע"מ. 

במסגרת השלב הראשון יהרסו 48 דירות ישנות, ובמקומן ייבנו 270 דירות חדשות בשיטת "עד המפתח", כלומר - הקבלן המבצע - במקרה הנוכחי סולל בונה, נותן את שירותי הבנייה מההתחלה ועד לאיכלוס. קרי - עד לטופס 4. ו"עד למפתח". העבודות יארכו עפ"י התחזית של החברות כ-3.5 שנים. בימים אלו הדיירים החלו להתפנות מהמבנים הישנים כדי לפנות מקום להתחלת העבודות. 

מדובר באחד המיזמים הגדולים מהתקופה האחרונה בתחום ההתחדשות העירונית: בסך הכול יכלול הפרויקט כ-3 אלף דירות חדשות, לצד כ-7.5 אלף מ"ר שטחי מסחר וכ-5.6 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. המתחם כולו משתרע על פני כ-150 דונם, בין הרחובות יהודה שטיין, שדרות בן גוריון, שדרות דוד רזיאל וא.ס. לוי בעיר, והוא צפוי לשנות את פני השכונה. לפחות במישור המגורים.

הרווח הגולמי הכולל שתרשום הכשרת התחדשות מהפרויקט יעמוד על כ-647 מיליון שקל, כאשר בשלב הראשון לבדו צפוי הרווח הגולמי להגיע לכ-52 מיליון שקל. החברה מדווחת כי עד כה נמכרו בפרויקט 40 דירות בהיקף של כ-93 מיליון שקל, כלומר - דירה ממוצעת ב-2.325 מיליון שקל. חלקה של הכשרת הישוב בפרויקט הוא 65%, במסגרת עסקת שותפות עם מנורה מבטחים. 

הכשרת הישוב מחזיקה כיום צבר של כ-30 אלף דירות בשלבי קידום שונים ברחבי הארץ, מתוכן כ־9,000 צפויות להיות בשלות לשיווק ולביצוע עד 2027. עבור העיר רמלה, מדובר בתנופת בנייה חסרת תקדים, שתוסיף אלפי דירות חדשות ותעניק לתושבים סביבת מגורים מתקדמת יותר, עם חיבור למסחר, תעסוקה ותשתיות עירוניות חדשות.

יהודה מורגנשטרן
צילום: ליאת מנדל

מנכ"ל משרד השיכון תומך בהערכת ביזפורטל: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס"

מחירי הדירות שמספק הלמ"ס לא רלבנטיים; בחזרה לטעות ולרשלנות של הלמ"ס ובכמה באמת יורדים מחירי הדירות? 

צלי אהרון |

"הלמ"ס לא מודדת את מבצעי הקבלנים. כשמשקללים הטבות, הירידות של מכירות הדירות בפועל הן גדולות יותר ממה שמתפרסם, וכך זה יימשך" כך אמר  יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד השיכון, בוועידת הנדל"ן של TheMarker - לתכני הוועידה.

אנחנו רוצים להגיד תודה למורגנשטרן. אנחנו צועקים את הבלוף של נתוני הלמ"ס כמעט שנה וחצי. הוא גיבה את הערכתנו בעבר, גם באוצר מגבים אותה, אבל הבעיה שהם לא עושים מעבר. חוסר המעש והאדישות הזאת, פוגעת מאוד ברוכשי הדירות. זה נחמד להיות על במה ולהאשים את הלמ"ס, אבל מה מורגנשטרן עשה כדי להילחם במדידה העקומה? כלום. 

נזכיר בקצרה במה מדובר: יש כמה בעיות במדידה של הלמ"ס. בעיה ראשונה היא שהנתונים מגיעים בדיליי של חודשיים וחצי. למה? ככה. זה נותן בטווח הזמן הזה לקבלנים להיערך, לתמרן, לתאם, לווסת. למשל - ב-15 בספטמבר נקבל מידע על החודשים יוני-יולי שזה בממוצע ה-1 ביולי. מרחק של חודשיים וחצי. זה מאוד בעייתי, כי מידע זמין ורלבנטי זה הבסיס לניתוח והבנת הנתונים. כאשר מידע מתפרסם בעיכוב של חודשיים וחצי זה מאפשר להשפיע על המחירים ולספק תמונה לא נכונה. מעבר לכך, זה פשוט הופך את המצב ללא רלבנטי. מה שווה המידע הזה אם הוא לא משמש את הציבור? 

הלמ"ס מדברים על ירידה של כ-1.4%, אנחנו בביזפורטל בודקים בשטח ומסבירים ומדגימים שהמחירים ירדו במעל 5% ויש מקומות שגם 10%.  האם מערכת ביזפורטל יודעת יותר טוב מהלמ"ס? האם ללמ"ס אין תקציבים על כל עשרות ומאות העובדים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואין עובדים שיסדקו את נכונות ואמינות הנתונים? זאת בדיחה. זה מגזר ציבורי רדום, אדיש, והבעיה שזה הגוף שנחשב להכי מקצועי בתחום - הוא מוטה אקדמית, הוא מנתח ובוחן את המידע באופן סטטיסטי. משהו מאוד רקוב בממלכה של פרופ' ירון פלוס, ראש הלשכה. 

זה לא ייתכן שחברות ציבוריות-נסחרות מדווחות על רבעון שלם בעיכוב של עד חודשיי ופעמים רבות תוך חודש, וזה גם מאוחר ביחס לעולם שם תוך שבועות יש דוחות מורכבים, ונתונים שהם נתוני מאקרו מאוד חשובים והגישה אליהם ממש לא מסובכת, מדווחים באיחור. 

 הבעיה השנייה היא מדידת ההנחה במבצעים. מורגנשטרן הזכיר את המבצעים הגדולים למועדון חבר שמרוחים על כל איילון, הוא התכוון בעיקר לאאורה. אבל כל החברות עושות מבצעים כאלו ואחרים. המבצעים שהיו הכי פופולריים ובשל הנחיית בנק ישראל ירדו בהיקפים הם מבצעי ההנחות המימוניות.