הוותמ"ל - החמצה גדולה. דרוש בולדוזר
המבוגרים ביננו זוכרים היטב את הוול"לים - הוועדות לבנייה למגורים, אותם יזם בראשית שנות ה-90 של המאה שעברה שר הבינוי והשיכון דאז אריאל שרון. באותן השנים, ימי שרון ובהמשך פואד בן אליעזר, שניהם שרי שיכון דעתניים וכריזמטיים, נבנו בממוצע מידי שנה כ-90 אלף יחידות דיור חדשות והיו אף שנים שבהן המספר הגיע למספר הקסם 100 אלף. חוק הול"ל נוצר על מנת לעמוד במשימה יוצאת הדופן של קליטת קרוב למיליון עולים חדשים ממדינות חבר העמים, ברית המועצות לשעבר. היישוב בארץ מנה אז כ-4 מיליון תושבים, זאת לעומת כ-9.5 מיליון כיום. המשימה הצליחה עד כדי כך שכבר ב-1996, ולמרות גל העולים העצום, שוק הדיור מגיע למצב של רוויה ואף נוצר עודף ביחידות דיור אשר גרר עמו התמתנות בעליית המחירים ואף לירידה לתקופה של 10 שנים עד לסוף 2006. נס הול"לים, לצערי הרב, היה חד פעמי ואינו חוזר על עצמו במהלך העשור האחרון המתאפיין במחסור גדל והולך של היצע הדיור. בעקבות המחאה החברתית של 2011 ובמיוחד הזעקה של מחוסרי הדיור, יזם שר האוצר יאיר לפיד ב-2014 את הקמת הותמ"ל, ועדות תכנון ובנייה למתחמים מועדפים, שמטרתן הייתה, דוגמת הול"לים בשעתו, לזרז את הליכי הבנייה באופן משמעותי ולהגדיל את היצע יחידות הדיור כך שיענה על הביקוש. >>> נותנים לך מתנה - לא תיקח? המומחים של ביזפורטל ילמדו אותך השקעות (ללא עלות) - להרשמה לקורס יתרה מכך, ב-2017 הוחלט להעניק לותמ"ל מנדט גם למתחמי התחדשות עירונית. צעד שהיה שיכול להעניק במהלך השנים האחרונות דחיפה יוצאת מן הכלל להגדלת ההיצע, ובמיוחד למתחמים תקועים של פינוי בינוי הממוקמים בלב אזור הביקוש. ובתוך כך להפוך את ההתחדשות העירונית ללב ליבו של שוק הדיור, הן בהגדלת ההיצע והן בהתחדשות כוללת של ערים ותיקות, כולל כמובן המיגון כנגד רעידות אדמה, טילים וכיו"ב. אולם אליה וקוץ בה: מאז נכנס חוק הותמ"ל לתוקף, באוגוסט 2014, קידמו הותמ"לים כרבע מיליון יחידות דיור בקירוב, אולם במהלך עבודתן זכו להתנגדות עזה מכל הכיוונים, ובמיוחד להתנגדויות גורפות של גופים סביבתיים דוגמת החברה להגנת הטבע וכן התנגדות של תושבים פרטיים, מה שכמובן עצר את הקידום בפועל של חלק נכבד מהתוכניות. העובדה שהערך המוסף של הותמ"ל עדיין לא בא לידי ביטוי מובהק בהגדלה ממשית של היצע הדיור, איננה רק בשל ההתנגדויות. על פי דו"ח של משרד הכלכלה שיצא לפני שנים אחדות ואושרר שוב בהמשך, משך הזמן שלוקח לייצר דירה בישראל הוא כ-12-15 שנה, מתוך זה כ-2-5 שנים תהליך הבנייה וכל היתר, כ-7 עד 10 שנים מושקע בהליכי התכנון והועדות למיניהן. חוק הותמ"ל נוצר בדיוק כדי לקצר את הזמנים – לעקוף את אותם מכשולים תכנונים ובירוקרטים למיניהם ולקצר מאוד את התהליכים ובאותם מתחמים שנבחרו בקפידה רבה לשם כך. העובדה שלדוגמא כיום עומדים כאבן שאין לה הופכין לא פחות מ-17 מתחמים בלב אזור הביקוש שאושרו על ידי הותמ"ל וכוללים למעלה מ-50 אלף יחידות דיור, אומרת ללא ספק דרשני. כמו כן העובדה שבמהלך רוב רובה של תקופת מגפת הקורונה שבת הותמ"ל לחלוטין מכל מעשה, גם בגלל הקורונה וגם בגלל שפג תוקפו של החוק והכנסת לא תפקדה, ורק באוגוסט 2021, לאחר תקופה של כשנה וחצי חזר לפעילות מלאה, רק החמירה את המצב. הנושא הסביבתי דוגמת פגיעה בטבע ובשטחים פתוחים הוא חשוב ביותר ויש לתת עליו את הדעת. אולם, לא ניתן לאפשר לנושא הזה לתקוע את התכנון לתקופות ארוכות וצריך למצוא לנושא הזה מענה. קורת גג לאוכלוסיית מדינת ישראל שרק גדלה והולכת הוא נושא חשוב לא פחות. הותמ"ל יכול היה בנקל להגדיל משמעותית את היצע הדיור בכלל והתחדשות עירונית בפרט, בדיוק כפי שעשו הול"לים בעבר. ה"הבדל הקטן" - שאז היו בולדוזרים דוגמת אריק שרון ופואד בן אליעזר. אז כולנו ממתינים לבולדוזרים ולבולדוזריות שיפשילו שרוולים ויהפכו את הותמ"ל של ימינו לאפקטיבי הרבה יותר. כותבת המאמר היא שמאית מקרקעין, מתכננת ערים ומרצה באוניברסיטת בר-אילן
- 7.פנסי 02/12/2021 03:15הגב לתגובה זולדליה שלום. הערה בקשר לכתבתך : "נס הול"לים, לצערי הרב, היה חד פעמי ואינו חוזר על עצמו במהלך העשור האחרון המתאפיין במחסור גדל והולך של היצע הדיור". זה משפט המפתח בכתבה. אז היה מי שהתייחס למצוקת הדיור ודאג לדחוף עניינים. היום אנחנו מסתכלים על זה כנס. התנהלות הגיונית שמתחשבת בצרכים ודואגת לפתור בעיות נראית כמעשה פלא חד פעמי !!!!
- 6.בראבו 02/12/2021 00:43הגב לתגובה זואם לפני 20 שנה יכלו לבנות 100 אלף בשנה עכשיו אפשר הרבה יותר. אם הכיסא של חברי הוועדה היה תלוי בכך תהליכים היו מתקצרים, פתרונות היו נמצאים ושטחים היו מופשרים. שלא לדבר על חידוש עירוני ופתירת הבעיות שככרוכות בו במקום לקבל אותן כסיבה לאי עשייה.
- 5.הלמ"ס 01/12/2021 23:18הגב לתגובה זובעשור ההוא בנו כ 100 מיליון מ"ר במצטבר, כלומר כ 10 מיליון בשנה. בשנה האחרונה התחילו לבנות מעט מעל 10 מיליון מ"ר
- 4.אלפסי 01/12/2021 21:38הגב לתגובה זוצבא עשירית העם ,.לא יהיה מי שישמור על הבית כי אין בית
- 3.עוז 01/12/2021 20:26הגב לתגובה זואין בולדוזר כאריק שרון. יש לו יורשים ותלמידים רבים ומהם אנו מצפים שימשיכו את התפתחותה של המדינה ותושביה.. מנהיגים יקרים תהיו בולדוזרים בעשיה ולא בהבטחות על הקרח..
- 2.מבין2 01/12/2021 20:06הגב לתגובה זואיפה הדמוקרטיה??? איפה זכויות אדם?? בן אדם חי בבית שלו בטאבו וכל מיני אינטרסנטים רוצים לרסק אותו עם בולדוזרים ולזרוק אותו בגיל שמונים לחיות עשר שנים בדירה שכורה, גועל נפש!
- 1.הדג מסריח מהראש 01/12/2021 19:58הגב לתגובה זובזמן שרון הוא זהה את הצרכים האמיתיים , נתן זפטה על השולחן והכל התבצע במהירות . אחריו הרגולציה והבירוקרטיה השתלטו על העניינים . המדינה היא הקרטל הכי כוחני שהביא עלינו את משבר הבינוי .
העיר הכי מבוקשת בהגרלת דירה בהנחה ומה הסיכויים לזכות בדירה?
תמונת מצב עדכנית על הביקושים לדירה בהנחה - הערים המבוקשות, ומפת הסיכויים
בשבוע הראשון של הגרלות דירה בהנחה נגשו 50,773 זכאים, כשהצפי הוא שבסוף הדרך היקף הזכאים המתמודדים יגיע למעל 130,000. בסה"כ מוצעות 7,479 דירות, כך שהסיכוי לזכות בדירה יהיה כ-5%. אלא שלמילואימניקים יש סיכוי גדול יותר שכן 505 מהדירות מוקצות להם שיעורם באוכלוסיית המתמודדים צפוי להיות בדומה להגרלות קודמות עד 20%, כך שיש להם סיכוי של פי 2.5 ממתמודד רגיל. בנוסף, הם מתמודדים גם בהגרלה "רגילה" כך שבפועל הסיכויים שלהם לזכות הם כנראה פי 3 ויותר מאשר מתמודד רגיל.
גם לבני המקום יש כמובן עדיפות, בדומה להגרלות קודמות. מעבר לכך, הסיכוי הכלי, לא מלמד על הסיכוי בכל אזור. יש מקומות מבוקשים מאוד ושם הסיכויים קטנים יחסית. באר יעקב מתבררת כלהיט של ההגרלה הנוכחית, רעננה אחריה. לבאר יעקב הוגשו בשבוע הראשון בקשות רכישה מ-22,690 מתמודדים, לרעננה הוגשו 16,546 מתמודדים. הנה התמונה המלאה:
ברעננה 16,546 זכאים מתמודדים על 1,234 דירות - הסיכוי לזכייה בשלב זה הוא 7.5%, אך הוא כאמור יקטן במקביל לנרשמים נוספים. הצפי הוא לפי 3 מתמודדים ובהתאמה הסיכוי ייפחת כנראה לאזור 2.5%.
- דירה בהנחה באשקלון: מעל ל-7.5 אלף משקי בית כבר נרשמו - הנחה של מעל 300 אלף שקל לדירה
- דירה בהנחה בקריית עקרון: קרוב ל-1,000 דירות בהנחה של כ-750 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
. בבאר יעקב, 22,690 זכאים, מתמודדים על 844 דירות, שיעור ביניים של 3.7%. ביבנה מתמודדים 14,943 זכאים על 736 דירות (4.9%), בנתניה 12,223 זכאים על 405 דירות (3.3%), ובקרית עקרון 8,007 זכאים על 969 דירות (12.1%).
דירות בכפר סבא - ירידות מחירים בשנה האחרונה; מה יהיה בהמשך?
על רמות המחירים בעיר, על העצירה במכירות, על נקודת האור ועל הביקוש המלאכותי שנוצר; וגם - עסקאות אחרונות
כפר סבא הייתה בשנים האחרונות אחת הערים המבוקשות בשוק הנדל"ן, עם עליות מחירים של כ-30% ב-5 השנים האחרונות, ביקוש גבוה יחסית ותדמית של איכותית. אבל, בשקט, נראה כי מתחיל שינוי: העסקאות מתמעטות, חלק מהמוכרים מתפשרים, והקונים - כבר לא ממהרים לחתום. זה תהליך של שנה ויש שמייחסים זאת ל-7 באוקטובר. אם בעוטף עזה היו מחבלים שחדרו לבתים ועשו טבח, למה שזה לא יקרה גם בערים סמוכות יחסית לאיו"ש? לא נראה שחוץ מדיבורים זה באמת מאוד משפיע על ההיצע והביקוש בעיר, אבל זה מרחף מלמעלה. כמו כן וחייבים להודות בזה - ערים מעורבבות נתקלות בירידות מחירים. כפר סבא היא לא עיר מעורבת קלאסית בין יהודים לערבים, אבל ערבים מהאזור עובדים בה, מבלים בה ויש אוכלוסייה גדולה שזה מפריע לה.
בשוק הנדל"ן מדווחים על האטה הולכת וגדלה בעיר, שמתבטאת גם בקצב העסקאות וגם במחירים עצמם. עסקה אחת בודדת, בשכונה היוקרתית כפר סבא הירוקה, ממחישה את השינוי - והיא לא היחידה. כיום, המחיר הממוצע למ"ר בעיר עומד על כ־31 אלף שקל, ודירת 4 חדרים ממוצעת נמכרת בכ־2.8 מיליון שקל. שכר הדירה החודשי הממוצע עומד על כ־6,250 שקל, מה שמגלם תשואת שכירות שנתית של כ־2.5%-2.8% בלבד - תשואה נמוכה מהריבית הבנקאית הקיימת.
לאחרונה נמכרה דירה ברחוב אוסטרובסקי 19 שבשכונת כפר סבא הירוקה. מדובר על דופלקס בשטח של 207 מ"ר עם מרפסת של 50 מ"ר, בקומות הרביעית והחמישית של בניין
בן 12 שנה, התמורה בעסקה הייתה 6.03 מיליון שקל - פער של 1.3 מיליון שקל לעומת דירה דומה באותו הבניין, שנמכרה במאי 2023 במחיר של 7.3 מיליון שקל.
לא רק בשוק היוקרה - גם בדירות רגילות
הירידה בעסקאות
אינה מוגבלת לדירות דופלקס או לפנטהאוזים מיוחדים. גם בשוק הדירות ה"רגילות" - 4 ו־5 חדרים, בבניינים שנבנו מאז שנות ה-2000 ועד היום, ניכרת האטה. בשכונה הירוקה ובשכונות סמוכות בעיר מדווחים מתווכים על ירידה קלה אך עקבית במחירים, לצד הארכה משמעותית בזמני השיווק
של דירות.
כך למשל, דירות 4 חדרים, שבעבר נמכרו במחירים שהתקרבו ל־3.5 מיליון שקל, מוצעות כיום בסכומים שנעים בין 2.8-3.1 מיליון שקל- ולעיתים אפילו נמוך מכך, בעיקר אם הדירה דורשת שיפוץ או ממוקמת בקומות נמוכות. בשכונה הירוקה -המחיר למ"ר נע כיום בין
32 ל־33 אלף שקל, אך יש עסקאות שנסגרות גם בפחות מ־30 אלף למ"ר.
- שפל במכירות הדירות, מלאי שיא לקבלנים - והגרלת ענק עם הנחות למילואימניקים; סיכום השבוע בנדל"ן
- 81,360 דירות מחכות לקונים - עליה של 20% בשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נקודת אור: המטרו בדרך
בתוך התמונה הזו, נרשמה גם התפתחות תחבורתית שעשויה להשפיע על שוק הנדל"ן בטווח הבינוני והארוך: ועדת השרים לענייני
תשתיות אישרה בשבוע שעבר את המקטע הצפוני של רשת המטרו בגוש דן – קו M1 צפון, שיחבר בין כפר סבא, רעננה, הוד השרון, הרצליה, רמת השרון ותל אביב.
מדובר במקטע באורך של כ־28 ק"מ, עם 20 תחנות לאורך התוואי, והוא צפוי להפוך את כפר סבא והסביבה לחלק משולב יותר
עם המרחב המטרופוליני של גוש דן. המטרו יאפשר גישה מהירה למוקדי תעסוקה ותחבורה מרכזיים, וצפוי לחזק את האטרקטיביות של העיר בטווח הארוך. אישור המקטע הגיע חרף התנגדות של שרת התחבורה, מירי רגב, שביקשה לבחון את הארכת הקו לשומרון. אישורו היה חיוני לקידום מאות אלפי
יחידות דיור באזור המרכז, והעיכוב בו עורר חשש בענף מהקפאת פרויקטים קריטיים.
במנהל התכנון מגדירים את הפרויקט כ"מהלך שישנה את התחבורה הציבורית בישראל" - עם מערכת הכוללת 150 ק"מ של מנהרות ו־109 תחנות, שצפויה לשרת כ־2 מיליון נוסעים ביום.
