photos

הסוף לפיל הלבן: כך תראה כיכר אתרים החדשה - תכלול מאות דירות וחדרי מלון

רצועת החוף תחובר לשדרות בן גוריון ובמקום ייבנו מגדלים של עד 36 קומות. צפו בהדמיות התכנית
לירן סהר | (7)

האם סוף סוף יוסר הפיל הלבן של כיכר אתרים? הוועדה המקומית תל אביב-יפו החליטה להמליץ היום (ד') פה אחד בישיבתה על הפקדת תכנית בניין עיר חדשה למתחם הכיכר (תא/2020), אשר תאפשר את שיקום הכיכר וחיבור רצועת החוף לשדרות בן גוריון.

התכנית כוללת את הריסת כיכר אתרים הקיימת תוך ביטול שיקוע הכביש, כאשר במקומה יוקמו שלושה מגדלים למלונאות ומגורים וכן מערכת כיכרות ציבוריות עירוניות רחבות ומעברים לציבור, תוך יצירת רצף עירוני וחיבור שדרות בן גוריון לרצועת החוף באמצעות מרחב עירוני פתוח, באופן המבטיח את השתלבות הכיכר במרחב העירוני ובאזור התיירות המתחדש לאורך החוף.

 

שלושת המגדלים יוכלו להיבנות לגובה של עד 36 קומות ממפלס הרחוב, זאת בהתאם לתכנית המתאר כפי שאושרה על ידי הוועדה המחוזית, ויכללו על פי התכנית, עד 340 יחידות דיור למגורים בשטח ממוצע של 80 מ"ר לדירה וכ-600 חדרי מלון. סביב המגדלים, במפלס רחוב הירקון, קובעת התכנית שטחים מגוננים פתוחים לרווחת כלל הציבור, מבנה ציבור על קרקעי וכן שטחי ציבור מבונים רבים מתחת למפלס הכיכר העליון. במפלס הביניים בין הרחוב לטיילת החוף מתוכננת כיכר עירונית מסחרית, כהמשך ישיר של שדרות בן גוריון. בנוסף, כוללת התכנית מערך של מעברי הולכי רגל ורוכבי אופניים.

מספר מקומות החניה יהיה לפי התקן התקף, כאשר בנוסף יוקמו לפחות 355 מקומות חניה ציבוריים בבעלות עירונית.

 

מטרות התכנון:

  • פיתוח והתחדשות האזור ע"י הריסת הכיכר הקיימת על כל מפלסיה והקמת כיכר עירונית פעילה במקומה.
  • תכנון חדש במטרה להפוך את האזור למוקד שוקק חיים ההולם את מיקומו, בתפר שבין העיר לרצועת החוף.
  • יצירת קשר ישיר להולכי רגל ורוכבי אופניים בין העיר לים.
  • הפיכת רחובות הירקון ואליעזר פרי לרחובות עירוניים המאפשרים רצף תנועת הולכי רגל, רוכבי אופניים ורכב ממונע.
  • פתיחת מבטים מכיוון העיר באופן ישיר לים באמצעות הורדת הכיכר.
  • קביעת מערכת שטחים פתוחים לרווחת כלל הציבור, לרבות מעבר ישיר בין שדרות בן גוריון לטיילת החוף.
  • מתן מענה לשטחי הציבור הנדרשים, בין היתר למרינה ולבריכת גורדון הנמצאות בסמוך.
  • תוספת זכויות בניה עד לסך של 80,000 מ"ר שטחים כוללים עבור שימושי מלונאות, מגורים ומסחר.
  • תוספת של כ-5,000 מ"ר שטחים כוללים למבני ציבור. 

כיום כיכר אתרים, בשטח של כ-27 דונם, היא  מכלול של מבנים וכיכר ציבורית שנבנו כמבנה רב תכליתי בן מספר מפלסים, כולל קומת חניה תת-קרקעית, תחנת דלק, מפלסי חנויות מקורים ורחבה ציבורית להולכי רגל. גישת הולכי הרגל לרחבת הכיכר העליונה מתאפשרת דרך רמפה משדרות בן גוריון, שחוסמת את המבט לים מכיוון השדרה. בנוסף לחוסר הנגישות המאפיין את הכיכר, המתחם על כל חלקיו כיום במצב פיזי ירוד וכולל שטחים נטושים ואטומים לצד שטחים שפלשו אליהם. קידום התכנית החדשה יאפשר את פיתוח והתחדשות האזור והפיכתו למוקד ציבורי עירוני שוקק חיים.

 

שטח התכנית- כ-27 דונם

מתכנן- פוסטר ושות' אדריכלים לונדון, ישר אדריכלים

יזם- שותפות נכסי עידית

בעלות- פרטיים, עיריית תל אביב-יפו, חברת אתרים 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חוסמים עד הסוף את האויר והנוף לתושבים (ל"ת)
    חיים 08/10/2015 12:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מי יודע לענות ? 07/10/2015 18:07
    הגב לתגובה זו
    מה הבתים יהיו שקופים ? המרחב יהיה שייך לציבור הרחב , או לציבור הדיירים יחידי הסגולה בלבד ?
  • 3.
    איציק 07/10/2015 17:57
    הגב לתגובה זו
    במקום להתמקד בתוכנית פינו-בינוי מאסיבית של בנינים שסופם ברעידת אדמה רצינית ידועה מראש (כאן זה לא ברלין) יעסקו בפירוק ופיצוץ בטונאדות כדי לשפץ עוד אתרים שבהם יתגוררו עוד בעלי ממון.
  • מזרח העיר 08/10/2015 08:06
    הגב לתגובה זו
    למה אתה חושב רק על צפון תל אביב מזרח העיר או דרום העיר זקוקים מיידי לפינוי בינוי בנינים בני 65 שנה והכתובת על הקיר
  • איציק 08/10/2015 12:19
    רציתי להדגיש את הניגוד בגלל הקרבה בין כיכר אתרים לבין הצפון הישן.
  • 2.
    שלמי 07/10/2015 16:24
    הגב לתגובה זו
    מראים ירק,עצים מיים ומדשאות,לא מראים את מבני הבטון המכוערים חמישים מטר מקו המים,ולא כפי שבתמונה,תושבי האזור חולדאי הולך להרוס לכם את החיים,ואת איכות החיים.
  • 1.
    עוד מגורים למיליונרים.. לא מעניין.. (ל"ת)
    בן 07/10/2015 12:59
    הגב לתגובה זו
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי
ראיון

מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״

יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״

אאורה אאורה 2.11%   העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.

מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.

אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.

במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.

ומה לגבי הצבר?

אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.