photos

הסוף לפיל הלבן: כך תראה כיכר אתרים החדשה - תכלול מאות דירות וחדרי מלון

רצועת החוף תחובר לשדרות בן גוריון ובמקום ייבנו מגדלים של עד 36 קומות. צפו בהדמיות התכנית
לירן סהר | (7)

האם סוף סוף יוסר הפיל הלבן של כיכר אתרים? הוועדה המקומית תל אביב-יפו החליטה להמליץ היום (ד') פה אחד בישיבתה על הפקדת תכנית בניין עיר חדשה למתחם הכיכר (תא/2020), אשר תאפשר את שיקום הכיכר וחיבור רצועת החוף לשדרות בן גוריון.

התכנית כוללת את הריסת כיכר אתרים הקיימת תוך ביטול שיקוע הכביש, כאשר במקומה יוקמו שלושה מגדלים למלונאות ומגורים וכן מערכת כיכרות ציבוריות עירוניות רחבות ומעברים לציבור, תוך יצירת רצף עירוני וחיבור שדרות בן גוריון לרצועת החוף באמצעות מרחב עירוני פתוח, באופן המבטיח את השתלבות הכיכר במרחב העירוני ובאזור התיירות המתחדש לאורך החוף.

 

שלושת המגדלים יוכלו להיבנות לגובה של עד 36 קומות ממפלס הרחוב, זאת בהתאם לתכנית המתאר כפי שאושרה על ידי הוועדה המחוזית, ויכללו על פי התכנית, עד 340 יחידות דיור למגורים בשטח ממוצע של 80 מ"ר לדירה וכ-600 חדרי מלון. סביב המגדלים, במפלס רחוב הירקון, קובעת התכנית שטחים מגוננים פתוחים לרווחת כלל הציבור, מבנה ציבור על קרקעי וכן שטחי ציבור מבונים רבים מתחת למפלס הכיכר העליון. במפלס הביניים בין הרחוב לטיילת החוף מתוכננת כיכר עירונית מסחרית, כהמשך ישיר של שדרות בן גוריון. בנוסף, כוללת התכנית מערך של מעברי הולכי רגל ורוכבי אופניים.

מספר מקומות החניה יהיה לפי התקן התקף, כאשר בנוסף יוקמו לפחות 355 מקומות חניה ציבוריים בבעלות עירונית.

 

מטרות התכנון:

  • פיתוח והתחדשות האזור ע"י הריסת הכיכר הקיימת על כל מפלסיה והקמת כיכר עירונית פעילה במקומה.
  • תכנון חדש במטרה להפוך את האזור למוקד שוקק חיים ההולם את מיקומו, בתפר שבין העיר לרצועת החוף.
  • יצירת קשר ישיר להולכי רגל ורוכבי אופניים בין העיר לים.
  • הפיכת רחובות הירקון ואליעזר פרי לרחובות עירוניים המאפשרים רצף תנועת הולכי רגל, רוכבי אופניים ורכב ממונע.
  • פתיחת מבטים מכיוון העיר באופן ישיר לים באמצעות הורדת הכיכר.
  • קביעת מערכת שטחים פתוחים לרווחת כלל הציבור, לרבות מעבר ישיר בין שדרות בן גוריון לטיילת החוף.
  • מתן מענה לשטחי הציבור הנדרשים, בין היתר למרינה ולבריכת גורדון הנמצאות בסמוך.
  • תוספת זכויות בניה עד לסך של 80,000 מ"ר שטחים כוללים עבור שימושי מלונאות, מגורים ומסחר.
  • תוספת של כ-5,000 מ"ר שטחים כוללים למבני ציבור. 

כיום כיכר אתרים, בשטח של כ-27 דונם, היא  מכלול של מבנים וכיכר ציבורית שנבנו כמבנה רב תכליתי בן מספר מפלסים, כולל קומת חניה תת-קרקעית, תחנת דלק, מפלסי חנויות מקורים ורחבה ציבורית להולכי רגל. גישת הולכי הרגל לרחבת הכיכר העליונה מתאפשרת דרך רמפה משדרות בן גוריון, שחוסמת את המבט לים מכיוון השדרה. בנוסף לחוסר הנגישות המאפיין את הכיכר, המתחם על כל חלקיו כיום במצב פיזי ירוד וכולל שטחים נטושים ואטומים לצד שטחים שפלשו אליהם. קידום התכנית החדשה יאפשר את פיתוח והתחדשות האזור והפיכתו למוקד ציבורי עירוני שוקק חיים.

 

שטח התכנית- כ-27 דונם

מתכנן- פוסטר ושות' אדריכלים לונדון, ישר אדריכלים

יזם- שותפות נכסי עידית

בעלות- פרטיים, עיריית תל אביב-יפו, חברת אתרים 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חוסמים עד הסוף את האויר והנוף לתושבים (ל"ת)
    חיים 08/10/2015 12:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מי יודע לענות ? 07/10/2015 18:07
    הגב לתגובה זו
    מה הבתים יהיו שקופים ? המרחב יהיה שייך לציבור הרחב , או לציבור הדיירים יחידי הסגולה בלבד ?
  • 3.
    איציק 07/10/2015 17:57
    הגב לתגובה זו
    במקום להתמקד בתוכנית פינו-בינוי מאסיבית של בנינים שסופם ברעידת אדמה רצינית ידועה מראש (כאן זה לא ברלין) יעסקו בפירוק ופיצוץ בטונאדות כדי לשפץ עוד אתרים שבהם יתגוררו עוד בעלי ממון.
  • מזרח העיר 08/10/2015 08:06
    הגב לתגובה זו
    למה אתה חושב רק על צפון תל אביב מזרח העיר או דרום העיר זקוקים מיידי לפינוי בינוי בנינים בני 65 שנה והכתובת על הקיר
  • איציק 08/10/2015 12:19
    רציתי להדגיש את הניגוד בגלל הקרבה בין כיכר אתרים לבין הצפון הישן.
  • 2.
    שלמי 07/10/2015 16:24
    הגב לתגובה זו
    מראים ירק,עצים מיים ומדשאות,לא מראים את מבני הבטון המכוערים חמישים מטר מקו המים,ולא כפי שבתמונה,תושבי האזור חולדאי הולך להרוס לכם את החיים,ואת איכות החיים.
  • 1.
    עוד מגורים למיליונרים.. לא מעניין.. (ל"ת)
    בן 07/10/2015 12:59
    הגב לתגובה זו
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.