100 בעלי חנויות בתחנה המרכזית החדשה עתרו נגד עיריית תל אביב

העותרים מבקשים מביהמ"ש להורות לוועדות המקומית והמחוזית בת"א לפעול להסדיר את התכנון והרישוי במתחם
לירן סהר |

האם התחנה המרכזית החדשה בתל אביב עשויה להפוך למקרה הולילנד 2? כ-100 בעלי חנויות במתחם הגישו לבית המשפט המחוזי בת"א עתירה מנהלית כנגד עיריית תל אביב, הוועדה המחוזית, משרד התחבורה וגופים רגולטוריים נוספים, בשל המצב השורר מזה שנים רבות במתחם.

בעלי החנויות מבקשים להסדיר את המצב התכנוני והרישויי במתחם, כאשר הבנייה שם נעשתה במקרים רבים בחריגות אדירות של עשרות אלפי מ"ר מעבר לשטחים המותרים, בסיוע/העלמת עין של הרשויות. העותרים מבקשים מבית המשפט להורות לוועדה המקומית והמחוזית לפעול לאלתר להסדיר את התכנון והרישוי במתחם, באופן שיתאים למצב הקיים והבנוי בשטח כך שיוכלו סופסוף לקבל את הנכסים להם הם מחכים עשרות בשנים.

"הרשויות היו מודעות למצב"

בעלי החנויות מאשימים את הרשויות אשר היו מודעות למצב החמור והבלתי חוקי המתרחש מתחת לאפן, ואף סייעו ליצירתו, אך משך עשרות שנים, ולמרות התראות חוזרות ונשנות מצד העותרים ואף למרות דו"ח של מבקר המדינה שניתן בעניין, נמנעות מלפעול בעניין.

בעלי החנויות בתחנה המרכזית שעתרו לבית המשפט בחלקם אנשים מבוגרים וקשי-יום, אשר השקיעו את מיטב כספם ואת מעט חסכונותיהם ברכישת שטח לצרכי מסחר במתחם התחנה המרכזית. חלק אף עברו מהתחנה מרכזית הישנה, לאחר הבטחות וחלומות שלא נתממשו, שטחים אלה איבדו כמעט לחלוטין את ערכם, בשל מחדלים שנעשו על ידי הרשויות, וכיום לא ניתן לעשות בהם כל שימוש והם עומדים כאבן שאין לה הופכין. בנוסף לכך, מרבית חנויות העותרים טרם נמסרו לבעליהם. העותרים תומכים את טענותיהם בחוות דעתו המקיפה של שמאי המקרקעין אריה קמיל.

לפי העתירה, חלק נכבד מבעלי החנויות במתחם התחנה המרכזית, שרכשו שם חנויות לפני כ-50 שנה, מעולם לא זכו להפעיל אותן, בשל מהלכים חריגים ושגויים של מוסדות התכנון, שהתירו הכפלת שטחי הבניה בפועל, ללא בסיס סטטוטורי תכנוני אולם העבירו את ההיתרים שניתנו להם ואפשרו לחברת התחנה בעבר למכור זכויות אלו לקונים חדשים שעובדים בשטח. הדבר יצר מפלצת בטון, אשר חלקים גדולים ממנה בנויים באופן בלתי תקין ואינם משמשים למטרתם אלא עומדים סגורים ונטושים באגפים חסומים ללא שנראה כל פתרון.

לדברי עוה"ד צבי שוב ונפתלי פרידמן, אשר הגישו את העתירה: "כפי שנראה, גם תכנית המתאר החדשה לעיר, תא 5000 שהופקדה לאחרונה להתנגדויות ולמעשה דנה בהעברת התחנה ופינוייה, אינה מביאה את הפתרון המיוחל למתחם סבוך ומסוכסך זה, לא בטווח הקרוב, ולצערנו אף לא בטווח הרחוק, ולכן יש להכניס בה התייחסות ופתרון ועל כן יש לנסות לנצל את התכנית כבר עכשיו עוד בשלבי התכנון המקדמיים על מנת לנסות לקדם פתרון, זמני וקבוע יחד עם הרשויות, במטרה להביא מזור לפצעיהם הפתוחים מזה עשרות שנים של בעלי החנויות".

בעלים אלו הגישו באמצעות עורכי הדין התנגדות להצעת התכנית בניסיון להגדיל את הזכויות על מנת שניתן יהא להגיע לפתרון, התנגדות שלוותה בחוות דעת של מר אריה קמיל, שמאי מקרקעין.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

יש לציין כי בבית המשפט המחוזי בלוד מתנהל תיק בו ביקשה חברת התחנה המרכזית שבשליטת קובי מימון הקפאת הליכים בשל חובות ולבצע רכישה של התחנה דרך גוף אחר ומונו נאמנים לחברה, בקרוב יידון בית המשפט שלפירוק בבקשה זו ואף גם שם יידון עתיד התחנה שנראה כי תעסיק את בתי המשפט וועדות התכנון עוד שנים רבות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה דירות בניין
צילום: שלומי יוסף

מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים

דירה חדשה מבטיחה ריח של חדש ושקט לכאורה, יד שנייה מביאה ודאות; בסוף 2025, כשהמימון יקר, מדד תשומות בנייה ומבצעי קבלן משנים את התמונה, ההכרעה פחות רגשית ויותר כלכלית

רן קידר |

השאלה אם עדיף לקנות דירה חדשה או דירה יד שנייה תלויה בגורמים רבים ומשתנים לרבות שיקולים פיננסיים, תזרימיים, משפחתיים ועוד. רבים נמשכים לדירה חדשה בגלל תוכניות מסובסדות, מבצעי קבלנים ותחושת ביטחון של בניין חדש, אבל שוק היד השנייה ממשיך להיות מרכז הכובד של העסקאות בישראל. אנשים קונים דירה שהם יכולים לראות בעיניים.

נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי מראים תמונה ברורה שהיא המשכה  של מגמה ברבעונים האחרונים: יותר דירות יד 2 נמכרות מאשר דירות חדשות. ברבעון השלישי כ-65% מעסקאות הדיור בישראל הן בדירות יד שנייה, לעומת 35% בדירות חדשות. הפער הזה מתרחב בתקופות של אי-ודאות כלכלית, כשרוכשים מעדיפים לראות מה הם קונים.

דירה חדשה על הנייר היא רכישה בתנאי אי-ודאות - לא רק לגבי הדירה עצמה, אלא לגבי הסביבה, הבניין, איכות הביצוע, השירות והזמן עד המפתח. דירה יד שנייה מאפשרת בדיקה מהירה של רוב הדברים שמכאיבים באמת: רעש, אור, רוחות, חניה, שכנים, ועד בית, ליקויים, נזילות ותחושת המרחב. בד בבד, היא יכולה לדרוש שיפוץ יקר, טיפול בתשתיות ישנות ולעיתים פשרות בתכנון.


ודאות מול הבטחה: מה באמת קונים כשחותמים על דירה חדשה

קניית דירה חדשה בנויה משני חלקים: המפרט ומה שלא כתוב. המפרט הוא מה שמופיע בחוזה, בתוכניות ובנספחים. מה שלא כתוב הוא איכות החיים שתתגלה רק אחרי אכלוס. חניון ש"על הנייר" עובד, אבל במציאות מתעכב; מעליות חדשות שמייצרות תקלות בשלב ההרצה; חדרי אשפה שמעלים ריחות; חברת ניהול שמחליפה נהלים כל חודש; ולפעמים סביבה שמשתנה בזמן שהפרויקט נבנה, כמו תשתיות חדשות, כבישים, מבני ציבור או שינויי תכנון. וגם - תשלום גדול לוועד בית, עיכובים שונים, פגמים ותקלות בדירה שהקבלן אמור לתקן. ועוד. 

גם אם הקבלן פועל לפי כללים, בניין חדש הוא מערכת שצריכה זמן כדי להתייצב. שנים ראשונות כוללות תקופת בדק ואחריות, תיקונים, ביקורי בעלי מקצוע ודיונים אינסופיים בווטסאפ של הדיירים. זה מחיר שצריך לקחת בחשבון. יש יתרון לכך שהקבלן אחראי על ליקויים בתקופות מוגדרות - שנה לבדק ושלוש שנים לאחריות על רוב הרכיבים - אבל האחריות לא תמיד מתורגמת לפתרון מהיר, ולעיתים הדיירים נאלצים להתעקש, לתעד ולהכניס אנשי מקצוע מטעמם. זה כאב רוב גדול, כשברוב הבניינים החדשים וברוב הדירות זה טיפול שוטף מול הקבלן. 

דירה דירות בניין
צילום: שלומי יוסף

מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים

דירה חדשה מבטיחה ריח של חדש ושקט לכאורה, יד שנייה מביאה ודאות; בסוף 2025, כשהמימון יקר, מדד תשומות בנייה ומבצעי קבלן משנים את התמונה, ההכרעה פחות רגשית ויותר כלכלית

רן קידר |

השאלה אם עדיף לקנות דירה חדשה או דירה יד שנייה תלויה בגורמים רבים ומשתנים לרבות שיקולים פיננסיים, תזרימיים, משפחתיים ועוד. רבים נמשכים לדירה חדשה בגלל תוכניות מסובסדות, מבצעי קבלנים ותחושת ביטחון של בניין חדש, אבל שוק היד השנייה ממשיך להיות מרכז הכובד של העסקאות בישראל. אנשים קונים דירה שהם יכולים לראות בעיניים.

נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי מראים תמונה ברורה שהיא המשכה  של מגמה ברבעונים האחרונים: יותר דירות יד 2 נמכרות מאשר דירות חדשות. ברבעון השלישי כ-65% מעסקאות הדיור בישראל הן בדירות יד שנייה, לעומת 35% בדירות חדשות. הפער הזה מתרחב בתקופות של אי-ודאות כלכלית, כשרוכשים מעדיפים לראות מה הם קונים.

דירה חדשה על הנייר היא רכישה בתנאי אי-ודאות - לא רק לגבי הדירה עצמה, אלא לגבי הסביבה, הבניין, איכות הביצוע, השירות והזמן עד המפתח. דירה יד שנייה מאפשרת בדיקה מהירה של רוב הדברים שמכאיבים באמת: רעש, אור, רוחות, חניה, שכנים, ועד בית, ליקויים, נזילות ותחושת המרחב. בד בבד, היא יכולה לדרוש שיפוץ יקר, טיפול בתשתיות ישנות ולעיתים פשרות בתכנון.


ודאות מול הבטחה: מה באמת קונים כשחותמים על דירה חדשה

קניית דירה חדשה בנויה משני חלקים: המפרט ומה שלא כתוב. המפרט הוא מה שמופיע בחוזה, בתוכניות ובנספחים. מה שלא כתוב הוא איכות החיים שתתגלה רק אחרי אכלוס. חניון ש"על הנייר" עובד, אבל במציאות מתעכב; מעליות חדשות שמייצרות תקלות בשלב ההרצה; חדרי אשפה שמעלים ריחות; חברת ניהול שמחליפה נהלים כל חודש; ולפעמים סביבה שמשתנה בזמן שהפרויקט נבנה, כמו תשתיות חדשות, כבישים, מבני ציבור או שינויי תכנון. וגם - תשלום גדול לוועד בית, עיכובים שונים, פגמים ותקלות בדירה שהקבלן אמור לתקן. ועוד. 

גם אם הקבלן פועל לפי כללים, בניין חדש הוא מערכת שצריכה זמן כדי להתייצב. שנים ראשונות כוללות תקופת בדק ואחריות, תיקונים, ביקורי בעלי מקצוע ודיונים אינסופיים בווטסאפ של הדיירים. זה מחיר שצריך לקחת בחשבון. יש יתרון לכך שהקבלן אחראי על ליקויים בתקופות מוגדרות - שנה לבדק ושלוש שנים לאחריות על רוב הרכיבים - אבל האחריות לא תמיד מתורגמת לפתרון מהיר, ולעיתים הדיירים נאלצים להתעקש, לתעד ולהכניס אנשי מקצוע מטעמם. זה כאב רוב גדול, כשברוב הבניינים החדשים וברוב הדירות זה טיפול שוטף מול הקבלן.