ריבלין: "אם הייתי צריך לעבור לדרום עם הילדים שלי הייתי מודאג"

כך אמר הח"כ בדיון בנושא תקצוב העברת מחנות צה"ל לנגב. בנצי ליברמן: "לא נעביר למשרד הביטחון מקדמה עד שמחנות צה"ל במרכז לא ישווקו
לירן סהר | (1)

"לא נעביר למשרד הביטחון מקדמה עד שמחנות צה"ל במרכז לא ישווקו", כך אמר היום (א') מנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל בנצי ליברמן בדיון שנערך בוועדת המשנה לבחינת מערכת הביטחון בוועדת החוץ והביטחון.

לדבריו, "בכדי שניתן יהיה להתחיל להעביר למשרד הביטחון מקדמה בסך 3 מיליארד שקלים לטובת מימון הפרויקטים השונים הקשורים במעבר צה"ל לנגב, משרד הביטחון חייב להתחיל לקדם באופן מידי את פינוי מחנות צה"ל הפרוסים במרכז כך שניתן יהיה לשווק אותן לצורך מימון המקדמה. מהלך זה בשלב הנוכחי טרם התחיל ועל כן מנהל מקרקעי ישראל לא העביר את המקדמה".

צה"ל: "אין בכוונת המשרד לפנות בשלב הנוכחי את מחנות צה"ל במרכז"

נציגת צה"ל בדיון אל"מ אורלי שטרן השיבה בעניין זה כי על פי תוכנית משרד הביטחון, אין בכוונת המשרד לפנות בשלב הנוכחי את מחנות צה"ל במרכז הארץ הפרוסים על אותם שטחים יקרים מבחינה נדל"נית כמו מחנה צריפין או תל השומר. "מבחינת צה"ל המתווה המימוני, על פי החלטת הממשלה לפרויקט זה, הוא בינוי פיצוי ולא כפי שמקובל, פינוי פיצוי. גם אם מחנות צה"ל ממוקמים היום באזורים היקרים של מרכז הארץ, ההוצאות על ארנונה צפויות לגדול משמעותית לאחר המעבר לדרום. הוצאה זו תבוא לידי ביטוי בתקציב הביטחון."

ראש המנהלת במשרד הביטחון חזי משיטה ציין כי אם המדינה לא תערך נכון לקראת הגעתן של המשפחות הצעירות בעיקר בתחום המגורים אך גם בהיבט התעסוקתי התחבורתי והבריאותי, הדבר עלול לפגוע במהלך כולו כולל בתושבי הדרום עצמם ששכר הדירה שלהם עלול לעלות. משיטה הוסיף כי קידום הפרויקט מותנה בשת"פ שבין הציר הצבאי והאזרחי גם יחד.

יו"ר ועדת המשנה ח"כ ריבלין התייחס למחלוקת ואמר כי "יש כאן מספר לא מבוטל של בגים בתוכנית בהיבט התקצובי מאחר ומשרד הביטחון מתכנן את היציאה למהלך על בסיס המקדמה ממנהל מקרקעי ישראל בעוד שהמנהל לא מתכוון להעביר את הכסף כל זמן שצה"ל לא מפנה את הבסיסים מרכז הארץ. עוד הוסיף ח"כ ריבלין כי במצב הנוכחי כשיש משפחות צעירות שכבר בזמן הקרוב אמורות לקבל החלטה אם לעבור לדרום, אם אלו היו הילדים שלי אני הייתי מודאג. ח"כ ריבלין הבהיר למשתתפים כי בעוד שלושה חודשים תתקיים ישיבת מעקב וכן סיור בשטח.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ברק 20/01/2014 12:03
    הגב לתגובה זו
    זאת שלילה כפולה. "לא נעביר למשרד הביטחון מקדמה עד שמחנות צה"ל במרכז לא ישווקו" הוא התכוון ל- "לא נעביר למשרד הביטחון מקדמה עד שמחנות צה"ל במרכז ישווקו".
בעל השליטה ויו"ר אבו פמילי מגורים, צחי אבו. קרדיט: ישראל הדריבעל השליטה ויו"ר אבו פמילי מגורים, צחי אבו. קרדיט: ישראל הדרי

אבו פמילי זוכה ב-40 דירות במגדלי דה וינצ'י תמורת 61 מיליון שקל

חברת אבו פמילי, בבעלותו של צחי אבו, זכתה במכרז חוזר לרכישת 40 דירות במגדלי דה וינצ'י בתל אביב. ההצעה הזוכה של החברה עמדה על כ-61 מיליון שקל, מה שמייצג מחיר ממוצע של כ-1.5 מיליון שקל לדירה. מחיר זה נמוך משמעותית מהמחירים הנהוגים בשוק באזור וכן מהעלות המשוערת לבנייה.
רן קידר |
נושאים בכתבה צחי אבו

חברת אבו פמילי, בבעלותו של צחי אבו, זכתה במכרז חוזר לרכישת 40 דירות במגדלי דה וינצ'י בתל אביב. ההצעה הזוכה של החברה עמדה על כ-61 מיליון שקל, מה שמייצג מחיר ממוצע של כ-1.5 מיליון שקל לדירה. מחיר זה נמוך משמעותית מהמחירים הנהוגים בשוק באזור וכן מהעלות המשוערת לבנייה.


המכרז החוזר התקיים בנובמבר 2024, לאחר כישלון המכרז הקודם באוגוסט 2024, שבו נקבע מחיר מינימום של 101 מיליון שקל שהרתיע רוכשים. הפעם, מחיר המתחם הופחת ל-43.2 מיליון שקל, וההצעה הזוכה גבוהה ממנו בכ-17.8 מיליון שקל בלבד. עם זאת, המחיר הכולל עדיין נמוך בעשרות אחוזים מהערכת השווי של הדירות במתחם.

התנאים במכרז דרשו מכירה של כל 40 הדירות לרוכש אחד, כאשר הדירות מיועדות להשכרה לצמיתות ללא אפשרות מכירה עתידית. כל הדירות הן בגודל 88 מ"ר ומפוזרות בשווה בין שתי קומות נמוכות במגדל הדרומי והצפוני.

בעל השליטה ויו"ר אבו פמילי מגורים, צחי אבו: "אנו שמחים על הזכייה במכרז ומתכוונים להמשיך לאתר עסקאות נוספות שיניבו תשואה משמעותית, רווחיות למשקיעים ובשורה לשוק השכירות. אנו מאמינים כי השוק נמצא בתקופה נוחה לאיתור הזדמנויות נוספות כמו זו שכעת נקרתה בדרכנו."

האתגר המרכזי: נזקי הטיל מאיראן

אחד האתגרים המרכזיים ברכישה זו הוא הנזק הכבד שנגרם למגדל הצפוני בעקבות טיל ששוגר מאיראן באוקטובר האחרון. בעקבות הפגיעה, הדיירים פונו והחל תהליך תיקונים מורכב. רשות מקרקעי ישראל הודיעה כי הדירות במגדל הצפוני סגורות ולא ניתן היה לבקר בהן במסגרת המכרז. הזוכה במכרז יידרש לשאת בעלויות התיקון של הנזקים, לרבות השתתפות בתיקון השטחים הציבוריים בבניין, ללא פיצוי ממס רכוש, מה שמסביר את המחיר הנמוך יחסית.

פינוי מבנים; קרדיט: רמ"יפינוי מבנים; קרדיט: רמ"י

השמאי הממשלתי קובע 16% רף תחתון לרווח יזמי בפינוי-בינוי במחוז ת"א

העדכון קובע לראשונה רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, עם 16% בממוצע בתל אביב, כרף מקצועי להיתכנות כלכלית, במטרה לצמצם סיכון לאי-מימוש מיזמי פינוי-בינוי ולאזן בין כדאיות יזמית למגבלות התכנון; על רקע ירידת המחירים האם היזמים אכן עומדים ב-16%?

רן קידר |

השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים פרסם עדכון מקיף לערכי הרווח היזמי המזערי בתוכניות פינוי־בינוי, בהתאם לסמכותו לפי תקן 21.1 ולאחר בחינה מקצועית מעמיקה של השינויים שחלו בשוק הנדל"ן בשנים האחרונות. מדובר בעדכון ראשון מאז יוני 2022, שנעשה על רקע עלייה חדה בריבית, התייקרות תשומות הבנייה, האטה בקצב המכירות, גידול במלאי הדירות הלא־מכורות והתארכות משכי הביצוע – כולם גורמים שמגבירים את רמת הסיכון היזמי במיזמי התחדשות עירונית.

עיקר העדכון נוגע למחוז תל אביב, שבו נקבע שיעור רווח יזמי מזערי ממוצע של 16%, בהתחשב ברמות הסיכון, מאפייני השוק והנתונים הכלכליים העדכניים. 

בנוסף, לראשונה נקבעו ערכי רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, בצירוף טווחי שונות בכל מחוז, המשקפים הבדלים אזוריים בסיכון ובכדאיות. העדכון נועד לאזן בין הצורך בכדאיות כלכלית מספקת לקידום מיזמי התחדשות עירונית לבין המגבלות התכנוניות, ובראשן יכולת הציפוף המוגבלת במרחב העירוני. במסמך הודגש כי ככל שהתכנון מאפשר זאת, אין מגבלה על רווחיות גבוהה יותר, ואף רצוי לשמר רווחיות מספקת שמגדילה את סיכויי המימוש ומיטיבה עם היזמים ועם בעלי הדירות.

                    ערכי הרווח היזמי המזעריים הממוצעים, על פי מחוזות

העדכון יחול על תוכניות פינוי-בינוי שטרם הוחלט להפקידן, ואינו חל רטרואקטיבית על פרויקטים קיימים. מטרתו המוצהרת היא לשמר איזון מקצועי בין קידום ההתחדשות העירונית כמנוע צמיחה מרכזי בענף הבנייה, לבין תכנון בר־מימוש, היתכנות כלכלית והפחתת הסיכון לכך שתוכניות מאושרות יישארו על הנייר.

הרווח היזמי המזערי מהווה רף מינימלי להיתכנות כלכלית, שמתחתיו גדל באופן משמעותי הסיכון לאי-מימוש הפרויקט. מדובר בכלי מקצועי לבחינת כדאיות, ולא ברווח נורמטיבי או רצוי. מטרת העדכון היא שמירה על איזון מקצועי בין קידום ההתחדשות העירונית לבין תכנון בר־מימוש, היתכנות כלכלית והפחתת הסיכון לאי־ביצוע של תוכניות מאושרות.