ריבלין: "אם הייתי צריך לעבור לדרום עם הילדים שלי הייתי מודאג"

כך אמר הח"כ בדיון בנושא תקצוב העברת מחנות צה"ל לנגב. בנצי ליברמן: "לא נעביר למשרד הביטחון מקדמה עד שמחנות צה"ל במרכז לא ישווקו
לירן סהר | (1)

"לא נעביר למשרד הביטחון מקדמה עד שמחנות צה"ל במרכז לא ישווקו", כך אמר היום (א') מנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל בנצי ליברמן בדיון שנערך בוועדת המשנה לבחינת מערכת הביטחון בוועדת החוץ והביטחון.

לדבריו, "בכדי שניתן יהיה להתחיל להעביר למשרד הביטחון מקדמה בסך 3 מיליארד שקלים לטובת מימון הפרויקטים השונים הקשורים במעבר צה"ל לנגב, משרד הביטחון חייב להתחיל לקדם באופן מידי את פינוי מחנות צה"ל הפרוסים במרכז כך שניתן יהיה לשווק אותן לצורך מימון המקדמה. מהלך זה בשלב הנוכחי טרם התחיל ועל כן מנהל מקרקעי ישראל לא העביר את המקדמה".

צה"ל: "אין בכוונת המשרד לפנות בשלב הנוכחי את מחנות צה"ל במרכז"

נציגת צה"ל בדיון אל"מ אורלי שטרן השיבה בעניין זה כי על פי תוכנית משרד הביטחון, אין בכוונת המשרד לפנות בשלב הנוכחי את מחנות צה"ל במרכז הארץ הפרוסים על אותם שטחים יקרים מבחינה נדל"נית כמו מחנה צריפין או תל השומר. "מבחינת צה"ל המתווה המימוני, על פי החלטת הממשלה לפרויקט זה, הוא בינוי פיצוי ולא כפי שמקובל, פינוי פיצוי. גם אם מחנות צה"ל ממוקמים היום באזורים היקרים של מרכז הארץ, ההוצאות על ארנונה צפויות לגדול משמעותית לאחר המעבר לדרום. הוצאה זו תבוא לידי ביטוי בתקציב הביטחון."

ראש המנהלת במשרד הביטחון חזי משיטה ציין כי אם המדינה לא תערך נכון לקראת הגעתן של המשפחות הצעירות בעיקר בתחום המגורים אך גם בהיבט התעסוקתי התחבורתי והבריאותי, הדבר עלול לפגוע במהלך כולו כולל בתושבי הדרום עצמם ששכר הדירה שלהם עלול לעלות. משיטה הוסיף כי קידום הפרויקט מותנה בשת"פ שבין הציר הצבאי והאזרחי גם יחד.

יו"ר ועדת המשנה ח"כ ריבלין התייחס למחלוקת ואמר כי "יש כאן מספר לא מבוטל של בגים בתוכנית בהיבט התקצובי מאחר ומשרד הביטחון מתכנן את היציאה למהלך על בסיס המקדמה ממנהל מקרקעי ישראל בעוד שהמנהל לא מתכוון להעביר את הכסף כל זמן שצה"ל לא מפנה את הבסיסים מרכז הארץ. עוד הוסיף ח"כ ריבלין כי במצב הנוכחי כשיש משפחות צעירות שכבר בזמן הקרוב אמורות לקבל החלטה אם לעבור לדרום, אם אלו היו הילדים שלי אני הייתי מודאג. ח"כ ריבלין הבהיר למשתתפים כי בעוד שלושה חודשים תתקיים ישיבת מעקב וכן סיור בשטח.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ברק 20/01/2014 12:03
    הגב לתגובה זו
    זאת שלילה כפולה. "לא נעביר למשרד הביטחון מקדמה עד שמחנות צה"ל במרכז לא ישווקו" הוא התכוון ל- "לא נעביר למשרד הביטחון מקדמה עד שמחנות צה"ל במרכז ישווקו".
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.