לפיד: "נשקיע 150 מיליון שקל ב-5,000 יח"ד לסטודנטים עד 2016"
שר האוצר, יאיר לפיד, הכריז היום בכנס של התאחדות הסטודנטים תוכנית להקמת 5000 מעונות סטודנטים בפריסה ארצית. עלות הפרויקט נאמדת בכ-160 מיליון שקל.
על פי סקר הסטודנט 2013 שערכה התאחדות הסטודנטים עולה כי שכר הדירה הוא ההוצאה הגדולה ביותר של סטודנטים בישראל (34%). על פי נתוני הסקר נכון להיום רק ל-6.6% מהסטודנטים בישראל יש מקום במעונות הסטודנטים. עוד עולה כי 56% מהסטודנטים היו בוחרים לגור במעונות סטודנטים בתנאי שמחירם יהיה נמוך יותר ואיכות הדירות, התנאים והתשתיות ישתפרו.
לפיד אמר: הייעוד שלי הוא אתם. זו הסיבה שאני כאן היום. זו הסיבה שבתקופה שבה מקצצים לרוחב כל הכלכלה הישראלית, באתי לכאן היום כדי להודיע שאנחנו הולכים לבנות עד 2016 עוד 5,000 יחידות דיור במעונות הסטודנטים. 1,000 יחידות בפריפריה, ועוד 4,000 באיזורי הביקוש. אני יודע שבעבר היו כבר הבטחות שלא מומשו, ובגלל זה לא הבאנו הנה הצהרות ריקות אלא תוכנית מעשית, סדורה, שנסגרה מול כל גורמי הביצוע כולל ארגוני הסטודנטים .
יו ר התאחדות הסטודנטים הארצית, אורי רשטיק: לא יתכן שסטודנטים בישראל, שעליהם להתמקד בבניית עתידם, יהיו עסוקים בלשרוד ובלהיאבק כדי לחיות בכבוד ולזכות בתנאים בסיסיים למגורים. הצלחנו להכניס לתודעה את הצורך בדיור לצעירים, אנו מתחילים היום עידן חדש ועוברים ממחאה - להכרעה. אנו מברכים על היוזמה לקדם בנייה של מעונות סטודנטים נוספים ונמשיך לפעול לאיכות חיים של הסטודנטים בישראל".
לפני שנה הוכרז על הקמת 9,000 חדרי מעונות
נציין כי לפני למעלה משנה, באוקטובר 2012, הכריז מנהל מקרקעי ישראל על הקצאת קרקעות לבניית למעלה מ-9,000 חדרי מעונות לסטודנטים במחיר מוזל.
בין היתר יוקמו 1,000 חדרי מעונות בכל אחד מהמוסדות הבאים - הטכניון בחיפה, אוניברסיטת באר שבע, אוניברסיטת בר אילן, המרכז הבינתחומי הרצליה והמרכז האקדמי באריאל, סך הכול 5,637 חדרים. על פי דרישות המינהל המוסדות יתחייבו להשלים את בניית המעונות בתוך שנתיים. על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מוסד להשכלה גבוהה המחזיק קרקע שניתן לבנות עליה מעונות סטודנטים יהיה פטור מתשלום למינהל עבור השימוש בקרקע.
- יאיר לפיד כעיתונאי נפגש עם ציפי לבני כדי להיות שר חוץ; איפה האתיקה?
- ביידן: "לא ישראל ביצעה את המתקפה. חמאס? דאעש נראים הגיוניים לידם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.סיימון 04/01/2014 09:01הגב לתגובה זוכולנו תקווה שמר לפיד כבר לא יהיה בממשלה כך שאין כל סיבה להאמין לשטויות שכותבים פה,מקומך על המסך ולא בכנסת
- 4.בא 02/01/2014 13:53הגב לתגובה זותוכנית מעשית .
- 3.צביקה דורון יועץנדלן 02/01/2014 13:21הגב לתגובה זויש עודף דירות, יש מאות דירות שלא ניתן להשכיר אותם. תסתכלו בלוחות האינטרנט כמה דירות עומדות להשכרה. מי שלא השכיר לסטודנטים עד נובמבר יעמוד עם דירה ריקה עד ספטמבר !!! אם יקימו עוד מעונות סטודנטים, השוק של הדירות להשכרה בבאר שבע ירד ב 15% לפחות בתוך שנה-שנתיים.
- 2.בא 02/01/2014 12:38הגב לתגובה זווהוא זה שהקים את יש עתיד .
- 1.בא 02/01/2014 12:36הגב לתגובה זוממהרים .
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל
סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?
לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר.
כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.
העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:

חמישה חודשים אחרי המלחמה: קבלנים מסרבים לשפץ בתים שנפגעו
חמישה חודשים אחרי המלחמה: קבלני שיפוצים מסרבים לתת הצעות מחיר - אלפי משפחות עדיין מחוץ לבית
חמישה חודשים אחרי המערכה העצימה מול איראן, אלפי משפחות שדירותיהן נפגעו עדיין לא מצליחות לחזור הביתה. מה שהתחיל כפגיעה ישירה במבנים הפך למשבר מתמשך, שמתגלגל בעיקר סביב סחבת בירוקרטית: קבלני שיפוצים מדווחים שהם מפסיקים להגיש הצעות מחיר לעבודות שממומנות על ידי מס רכוש, פשוט מפני שאין דרך להתקדם איתן.
לפי ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, הבעיה לא נמצאת אצל הקבלנים אלא במנגנון שמאי מס רכוש. לדבריו, אותם שמאים גוררים רגליים חודשים ארוכים עד אישור הצעות המחיר. בלי אישור רשמי אי אפשר להתחיל לשקם את הדירות, והמשפחות שממתינות בחוץ מוצאות את עצמן חוזרות שוב ושוב לנקודת ההתחלה. "העיכוב אינו נובע מחוסר יכולת מקצועית או מרצון של קבלני השיפוצים", הוא אומר. "זו אחריות ישירה של מס רכוש ושל הממשלה, שמפקירים בפועל אלפי אזרחים חסרי בית".
גם מי שדירתו נהרסה כליל נשאר היום בלי מסלול ברור. המתווה שאמור היה לטפל בהריסות באמצעות חקיקה מיוחדת ותוכנית מואצת להתחדשות עירונית לא התקדם לשום מקום. מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן הודה כבר לפני כחודשיים שהמתווה נכשל, ולמרות שהממשלה אישרה לפני שבועיים הצעת חוק חדשה, אין עדיין תאריך לקריאה הראשונה. בתוך הוואקום הזה, משפחות שמחכות לבנייה מחדש מגלות שהמערכת פשוט אינה מסוגלת לספק תשובה.
סיב מתאר מצב שהוא מגדיר כ"תקלה כפולה": מי שיכול לשפץ תקוע בגלל שמאי מס רכוש, ומי שזקוק להריסה ובנייה מחדש תקוע בגלל שהחקיקה לא זזה. לדבריו, אין לקבוע שהקבלנים מגלים אדישות. להפך, רבים מהם מגיעים לקצה גבול היכולת. המחסור בכוח אדם מאז המלחמה והבירוקרטיה שמסרבת לזוז יצרו מציאות שבה קבלני שיפוצים מעדיפים להימנע מהגשת הצעות מחיר, לא מתוך בחירה עסקית אלא מתוך ייאוש.
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התאחדות קבלני השיפוצים דורשים פעולה מיידית. הם מבקשים לקבוע לוחות זמנים מחייבים לשמאי מס רכוש לאישור הצעות מחיר, לאפשר העברת מקדמות שתאפשר התחלה מיידית של עבודות, להגדיר מנגנון עבודה ברור ופשוט מול הקבלנים, ולערב באופן ישיר את שר האוצר ושר הבינוי והשיכון כדי לשחרר את הפקק.
