אושרה תכנית להגדלת היצע הדירות להשכרה בפריפריה - מה היא כוללת?
קבינט הדיור אישר היום (ב ) את התוכנית להגדלת היצע הדיור בנגב ובגליל ולעידוד ההתיישבות באזור בעלות של כ-110 מיליון שקל.
לראשונה תשתתף המדינה, באמצעות המשרד לפיתוח הנגב והגליל, בבניית דיור להשכרה. רשויות עירוניות בנגב ובגליל אשר ירצו לבנות דיור להשכרה, יקבלו תמיכה מהמדינה באמצעות השתתפות בעלויות הבנייה עצמה, הדבר יעודד רשויות ויזמים להשקיע בבניה להשכרה.
על פי התכנית, יינתן סבסוד שכר דירה למאות משפחות ויחידים אשר רכשו דירות בהתיישבות העירונית בנגב ובגליל. הטבה זו תינתן על ידי השתתפות בשכר דירה בגובה של 800 עד 1,200 שקל לתקופה של עד שנתיים. ההטבה תינתן לרוכשים דירה ראשונה בלבד אשר מתגוררים או עוברים להתגורר בנגב ובגליל.
מבנים נטושים יוסבו למגורים
פרויקט נוסף אשר יספק פתרונות מגורים להשכרה בזמן קצר ובעלות נמוכה ייעשה באמצעות איתור מבני ציבור נטושים, שיפוצם והסבתם למגורים מוזלים. המשרד לפיתוח הנגב והגליל יסייע לרשויות ולגרעינים בשיפוץ המבנים. להערכת המשרד לפיתוח הנגב והגליל, מהלך זה יגדיל את שוק הדיור בנגב ובגליל בעוד מאות יחידות דיור להשכרה ויאפשר לצעירים להתיישב באזורים אלו.
באשר להתיישבות הכפרית, אומץ מודל "בתי אגודה" לפיו רשות מקרקעי ישראל תאפשר לרשות להקצות עד 7 מגרשי בנייה למגורים לצורך בניית יחידות דיור אשר יושכרו למתיישבים עם אפשרות לרכישה בהמשך. על פי המודל, האגודה מחויבת להשתמש בכספי כל יחידת דיור שתימכר לטובת בניית יחידת דיור חדשה להשכרה. בכך, המודל מאפשר יצירת דיור להשכרה באופן עקבי גם בהתיישבות הכפרית. ההטבה המשמעותית לשוכרים היא בכך שתשלומי השכירות ששילמו במשך אותה תקופה, ייחשבו כחלק מההון העצמי שלהם בעת רכישת יחידת הדיור.
- האם אנחנו שוב מריחים בועה?
- אין AI בלי אנרגיה - האם המהפכה בדרך להיעצר בגלל חסמים באנרגיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפיד: "חלק מתכניתנו לייצר מלאי דירות להשכרה"
שר האוצר ויו"ר קבינט הדיור, יאיר לפיד אמר כי "מדובר במהלך המהווה חלק חשוב בתכניתנו לייצר מלאי מספק של דיור להשכרה ודיור בר השגה בכל רחבי הארץ. הפרויקטים אשר נכללים בתכנית יסייעו לפיתוח הנגב והגליל ולתמרוץ מעבר אוכלוסיות חזקות לפריפריה".
השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום: "ההחלטה שהתקבלה היום בקבינט הדיור היא בשורה משמעותית אשר תשנה את מפת הדיור בנגב ובגליל. התכנית מתבססת על מודלים אשר ייצרו בזמן קצר יחסית דיור להשכרה בהתיישבות העירונית והכפרית ובכך תיתן מענה לביקוש ההולך וגדל לדיור להשכרה באזורים אלו. ההטבות הכלולות בתכנית יפחיתו את העומס הכלכלי על המשפחות והצעירים, ויאפשרו להם לעבור להתיישב בנגב ובגליל. מדובר בצעד נוסף וחשוב בדרך להבאת 300 אלף תושבים חדשים לנגב ולגליל בעשור הקרוב."
נחמה בוגין: "איני מאמינה בהצלחת התכנית"
בני קרת, מנכ"ל אזימוט, אומר: "מדובר בתכנית חשובה מאוד למדינת ישראל שיכולה לסייע בפיזור האוכלוסייה ובהקטנת הצפיפות במרכז הארץ. לדעתי התכנית החדשה של קבינט הדיור מהווה בדיוק את התמריץ הנוסף כדי לגרום לאוכלוסייה חזקה, צעירה ויצרנית לעבור לאזור הנגב והגליל ולשנות את המושג האנתרופולוגי של הפריפריה - להפוך אותה לחזקה יותר מבחינה חברתית וכלכלית. מענקי ותמריצי דיור שונים , כמענק שניתן בירושלים לרוכשי דירות בגובה 100,000 שקל, מענקי הסתגלות והקלות שונות בשכר הדירה יסייעו מאוד לחזק את אזורים אלה".
- מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
לדברי שמאית המקרקעין והמשפטנית נחמה בוגין: "מתן הטבות ועידוד התיישבות בפריפריה הינו צעד חשוב ונכון. איני מאמינה בהצלחת התכנית, אך במידה ואכן תצליח כמתוכנן ותמשוך כ 300 אלף תושבי מרכז להעתיק את מגוריהם לפריפריה, השפעתה תורגש בצמצום הפער בין ההיצע לביקוש באזור המרכז אשר יביא להתייצבות במחירי הדירות."
לפי בוגין, אין זה מספיק להתמקד בפתרונות להשכרה בלבד וצריך לעודד את הקבלנים לבנות בפריפריה ולהגדיל את היצע הדירות למכירה. "הטבות לקבלנים יוכלו לאפשר את שיווק הדירות החדשות במחיר אטרקטיבי ולעודד את המעבר לאזורים המרוחקים. ובאשר לציבור, יש להעניק הטבות יעילות למי שבוחר לעבור ולגור בפריפריה, כשלצד סיוע לתושבים החדשים יש לשים כמטרה גם את חיזוק האוכלוסייה הקיימת. על כן, לצד פתרונות הדיור, על המדינה לדאוג גם למקומות תעסוקה, מסחר, בילוי ופנאי לתושבים החדשים והותיקים, שכן ללא תשתיות אלה יהיה הפיתוח איטי יחסית ותוצאות הגעתה של אוכלוסיה גדולה וחזקה, יורגשו באופן פחות בולט".
- 3.סתם אזרח 02/09/2013 19:45הגב לתגובה זולבנות בפריפריה זה נחמד אבל כל העבודה והעסקים נמצאים במרכז. אין תחבורה נורמלית ולהגיע מרמת גן למרכז תל אביב לוקח ביום טוב 30 דקות אז מחוץ לגוש דן זה בכלל סיוט. איך אנשים יגיעו לעבודה? או שידאגו לעודד עבודה איכותית בפריפריה או שידאגו לתחבורה מעולה למרכז עם פיזור טוב בכל הנקודות או שיבנו במרכז דירות. זה כל כך פשוט ומובן
- 2.כרמיאלי 02/09/2013 18:06הגב לתגובה זולא שפוי מיליון שקל לדירה???. רק קבלן אחד בונה ומחזיק את העיר בביצים שרק לפני שלוש שנים מכרו אותה דירה בחצי לפיד קדימה נראה אותך בונה שכונה חדשה בכרמיאל שזקוקה לבניה דחוף
- 1.לפיד לא מוותר 02/09/2013 16:09הגב לתגובה זואין לו בעיה לגור כל חייו בשכירות ועוד ישאר לו כסף אבל למסכנים זה הנצחת העוני . מי אלה שהצביעו עבורו? ולמה הם לא מפגינים נגדו?

מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים
דירה חדשה מבטיחה ריח של חדש ושקט לכאורה, יד שנייה מביאה ודאות; בסוף 2025, כשהמימון יקר, מדד תשומות בנייה ומבצעי קבלן משנים את התמונה, ההכרעה פחות רגשית ויותר כלכלית
השאלה אם עדיף לקנות דירה חדשה או דירה יד שנייה תלויה בגורמים רבים ומשתנים לרבות שיקולים פיננסיים, תזרימיים, משפחתיים ועוד. רבים נמשכים לדירה חדשה בגלל תוכניות מסובסדות, מבצעי קבלנים ותחושת ביטחון של בניין חדש, אבל שוק היד השנייה ממשיך להיות מרכז הכובד של העסקאות בישראל. אנשים קונים דירה שהם יכולים לראות בעיניים.
נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי מראים תמונה ברורה שהיא המשכה של מגמה ברבעונים האחרונים: יותר דירות יד 2 נמכרות מאשר דירות חדשות. ברבעון השלישי כ-65% מעסקאות הדיור בישראל הן בדירות יד שנייה, לעומת 35% בדירות חדשות. הפער הזה מתרחב בתקופות של אי-ודאות כלכלית, כשרוכשים מעדיפים לראות מה הם קונים.
דירה חדשה על הנייר היא רכישה בתנאי אי-ודאות - לא רק לגבי הדירה עצמה, אלא לגבי הסביבה, הבניין, איכות הביצוע, השירות והזמן עד המפתח. דירה יד שנייה מאפשרת בדיקה מהירה של רוב הדברים שמכאיבים באמת: רעש, אור, רוחות, חניה, שכנים, ועד בית, ליקויים, נזילות ותחושת המרחב. בד בבד, היא יכולה לדרוש שיפוץ יקר, טיפול בתשתיות ישנות ולעיתים פשרות בתכנון.
ודאות מול הבטחה: מה באמת קונים כשחותמים על דירה חדשה
קניית דירה חדשה בנויה משני חלקים: המפרט ומה שלא כתוב. המפרט הוא מה שמופיע בחוזה, בתוכניות ובנספחים. מה שלא כתוב הוא איכות החיים שתתגלה רק אחרי אכלוס. חניון ש"על הנייר" עובד, אבל במציאות מתעכב; מעליות חדשות שמייצרות תקלות בשלב ההרצה; חדרי אשפה שמעלים ריחות; חברת ניהול שמחליפה נהלים כל חודש; ולפעמים סביבה שמשתנה בזמן שהפרויקט נבנה, כמו תשתיות חדשות, כבישים, מבני ציבור או שינויי תכנון. וגם - תשלום גדול לוועד בית, עיכובים שונים, פגמים ותקלות בדירה שהקבלן אמור לתקן. ועוד.
- דירה חדשה או יד שנייה: מה באמת עדיף לרכוש היום?
- דירה מיד ראשונה: יתרונות והמלצות שכדאי להכיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם אם הקבלן פועל לפי כללים, בניין חדש הוא מערכת שצריכה זמן כדי להתייצב. שנים ראשונות כוללות תקופת בדק ואחריות, תיקונים, ביקורי בעלי מקצוע ודיונים אינסופיים בווטסאפ של הדיירים. זה מחיר שצריך לקחת בחשבון. יש יתרון לכך שהקבלן אחראי על ליקויים בתקופות מוגדרות - שנה לבדק ושלוש שנים לאחריות על רוב הרכיבים - אבל האחריות לא תמיד מתורגמת לפתרון מהיר, ולעיתים הדיירים נאלצים להתעקש, לתעד ולהכניס אנשי מקצוע מטעמם. זה כאב רוב גדול, כשברוב הבניינים החדשים וברוב הדירות זה טיפול שוטף מול הקבלן.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
