במחיר פריפריה: היכן בת"א תימכר דירת 4 חד' חדשה ב-1.1 מיליון ש'?

חברת חלמיש תקים את הפרויקט בדרום תל אביב ובתמורות שתקבל תרכוש 100 דירות עבור זכאי הדיור הציבורי בעיר
לירן סהר | (3)

הוועדה המקומית תל אביב-יפו אישרה היום (ד') להפקיד את תכנית דרום מתחם הגדנ"ע, הכוללת כ-300 יחידות דיור. חברת חלמיש תקים את הפרויקט ומהרווחים תרכוש כ-100 דירות לטובת הדיור הציבורי בעיר. כיום ממתינים בתל אביב-יפו כ-250-300 זכאי דיור ציבורי לפתרון דיור. ההמתנה רבת השנים נובעת ממחסור בדיור ציבורי ובאמצעות הסכם זה תוכל חלמיש לספק פתרונות דיור לזכאים.

אישור התכנית מאפשר את מימוש ההסכם אשר נחתם בחודש מארס 2013 בין יו"ר חלמיש, רחל תורג'מן לבין החשב הכללי באוצר, אושיק בן עטר והמנכ"ל לשעבר, משרד השיכון מרדכי מרדכי, במסגרתו תיזום החברה בניית כ-300 יח"ד חדשות בפרויקט חדש למגורים שתקים במתחם "הגדנ"ע" בשכונת נווה עופר. 15 יחידות דיור מתוך 300 הדירות יוקצו לדיור סוציאלי ושאר הדירות לזכאי משרד הבינוי והשיכון (חסרי דירה) לתושבי תל אביב-יפו . באמצעות התמורות מפרויקט זה תרכוש חלמיש את 100 הדירות.

18 בניינים בני 5 עד 6 קומות

תכנית דרום הגדנ"ע כוללת הוספת יחידות דיור מגוונות בגדלים שבין 5-3 חדרים, בשטח עיקרי ממוצע של 85 מ"ר ליחידת דיור. השכונה החדשה תכלול 18 בנייני מגורים בני 5 עד 6 קומות, שיתפרסו על פני 3 מגרשים סמוכים. קידום התכנית נעשה כחלק מפעילות העירייה בתחום הדיור לקידום והאצת התכנון והזמינות של מתחמי מגורים בבעלות ממ"י- כגון נס לגוים ומכבי יפו.

רחל תורג'מן, יו"ר חלמיש: "פרויקט הגדנ"ע יימשוך אוכלוסייה צעירה ויזרים דם חדש לדרום העיר. אני מאמינה שהפרויקט יביא לתנופת בינוי באזור וכמו כן, יגדיל את היצע הדירות בתל אביב ויקל על מצוקת הדיור. בתמורות שתקבל חלמיש מהפרויקט, החברה תרכוש עשרות דירות למען הדיור הציבורי, דבר שיקצר את זמן ההמתנה של מחוסרי הדיור בחצי. אני מודה לראש העירייה, רון חולדאי על תשומת ליבו לנושא הדיור הציבורי בתל אביב-יפו ועל דאגתו לאוכלוסיות החלשות בעיר."

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס מעריך כי מחיר דירת 3 חדרים בנווה עופר החדשה, יעמוד על כ-800 אלף שקל, דירת 4 חדרים לפי דנוס, תתחיל במחיר של 1.1 מיליון שקל ומחיר דירת 5 חדרים, יעמוד על כ-1.3 מיליון שקל. "אנו מברכים את תכנית הבנייה בדרום העיר. אין ספק שהתוכניות החדשות המאושרות לאחרונה בדרום העיר, יביאו לחיזוק משמעותי לאזור ולשינוי הצביון שלו, מאזור מוזנח מוכה אבטלה לאזור פורח, תוסס וצעיר כפי שתל אביב מתאפיינת בחלקיה המרכזיים והצפוניים. הייצור של דיור אלטרנטיבי במחירים שציינתי, יעזרו למנוע את ההגירה השלילית מהעיר שהולכת וגוברת בשנים האחרונות ונובעת אך ורק ממחירי הדיור הגבוהים מאוד בעיר."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    תזהרו=דמגוגיה להרצת פראייר=בועה50%פיצוץ=מיתון קשה!!!!!! (ל"ת)
    בלוף נדלני לפראייר 14/08/2013 18:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אא 14/08/2013 15:15
    הגב לתגובה זו
    בר השגה = עד 900 ש"ח בחודש לעובדים שיש להם שכר מעל 8000 ועד 200 ש"ח בחודש לעובדים שמרווחים עד 5000 ש"ח בחודש. ממתי 1.1 מיליון ש"ח זה בר השגה ? מהירושה של ההורים זה בר השגה ?? ומה עם ההורים, לאן הם ילכו ? ומה עם הדור הבא ? כיצד יקנה דירה כאשר יוצר מחצי השכר יחוייב לכל החיים ? חייבים לקבוע מה זה "בר-השגה" בחקיקה בכנסת !!!
  • 1.
    נשמע מעניין מתי מתחילים לבנות ומי המשוק (ל"ת)
    חסר דיור 14/08/2013 15:04
    הגב לתגובה זו
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.