ישפרו את מצבם? 61 אלף דיירי הדיור הציבורי יוכלו לרכוש את הדירות

כך החליטו שר האוצר ושר השיכון. הרווח ממכירת הדירות יוקצה לקרן דיור ציבורי שתקצה כספים לרכישת דירות חדשות
לירן סהר | (9)

שר האוצר, יאיר לפיד ושר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, החליטו על חידוש מכירת דירות הדיור הציבורי לזכאים המתגוררים בהן בהנחות משמעותיות. החלטה זו תובא לאישור קבינט הדיור בראשותו של שר האוצר.

מטרת המהלך היא מציאת פתרונות לכל זכאי הדיור הציבורי. הרווח ממכירת הדירות יוקצה כולו לטובת קרן הדיור הציבורי שתנוהל במשרד הבינוי והשיכון. הקרן תקצה כספים לרכישת דירות חדשות עבור זכאים הנזקקים לכך ותסייע להגדלת הסיוע לשכר דירה ריאלי לשאר הזכאים לדיור.

הזכאות תקבע לפי הקריטריונים הקבועים בחוק והסיוע בשכר הדירה יוגדל.

בדיור הציבורי ישנן כיום כ- 61 אלף דירות המאוכלסות בדיירים זכאים. החלטת השרים נועדה לאפשר לזכאי הדיור הציבורי לרכוש את הדירה בה הם מתגוררים עתה בעלות נמוכה ועל ידי כך לשפר את מצבם ומעמדם הכלכלי והחברתי.

שר האוצר, יאיר לפיד: "מכירת דירות הדיור הציבורי לדייריהן היא הדרך היחידה של אותם אנשים לממש את חלום הדירה ולהפוך את המקום בו חיו כל חייהם לביתם, לא רק למעשה אלא באופן רשמי. דחיית יישומו של החוק פגעה פגיעה מהותית באפשרות של אותם דיירים לממש את זכותם ואני שמח כי הצלחנו לשנות זאת".

שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל אמר על התכנית: "המהפכה שאנו מובילים כעת בתחום הדיור הציבורי תיתן פתרונות לדיור ציבורי או סיוע בשכר דירה ריאלי לזכאים. הם יוכלו לרכוש נכס שיהיה באחריותם ובבעלותם המלאה וכך נשפר את מעמדם הכלכלי והחברתי. חידוש מכירת הדירות היא מתן הזדמנות לדיירים לצאת לעצמאות. הדיירים לא יהיה תלויים עוד בדירה של הדיור הציבורי, אלא בעצמם".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מומי 22/06/2013 13:02
    הגב לתגובה זו
    לזקנים. מה הבעיה? תתנו להם לגור כמה שיחיו. גם אני צריך דיור ציבורי ומי יתן לי כשמוכרים הכול?
  • 6.
    אפילו שאני שונא את שר האצר-כל הכבוד על ההחלטה! (ל"ת)
    ירון 22/06/2013 07:02
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יעקב 20/06/2013 15:47
    הגב לתגובה זו
    לדוגמא אני לא מבין להורים שלי נתנו תעודת זכאות אך לא אפשרו להם לקנות את הדירה בגלל , שטענו שאבא שלי קיבל ירושה מאבא שלו סכום של 36,000 ₪ ,,, מה אפשר לקנות בסכום זה .. למה למצו סיבות מתחת לאדמה ..משפחה של תשע נפשות שכולם שירתו בצבא למרות המצב הקשה בבית ,דירה שקבלו מאז קום המדינה זה הדבר היחידה שיש לנו., .רצינו לעשות מאמץ ולרחוש את הדירה .. אני מקווה שהפעם לא יחניסו קרשים בגלגלים ויבטלו את המגבלה להורים זקנים שבאמת רוצים לעזור לילדיהם לתת להם את הדירה שחיו בה מאז קום המדינה .
  • זוג צעיר 20/06/2013 20:24
    הגב לתגובה זו
    לרכוש דירה במחיר בדיחה.
  • הכל נכון,אבל אתה כותב עם שגיאות, (ל"ת)
    אנונימי 20/06/2013 18:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לכל דיירי עמידר עמיגור ונוספים זו הזדמנות פז... (ל"ת)
    אנונימי 20/06/2013 14:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דירות "בחינם" ליורשים, והיצע שנגמר ואינו מתחדש. יופי... (ל"ת)
    עמי 20/06/2013 14:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    "בהנחות משמעותיות" ז"א שגם מי שאין לו דירה ישלם להם (ל"ת)
    את הדירה 20/06/2013 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מחיר הקרקע המיסוי האכזר והקבלנים גרמו לאסון כלכלי (ל"ת)
    אלי 20/06/2013 13:51
    הגב לתגובה זו
נתניה מתחם הגולף
צילום: בוכמן הוקמן אדריכלים
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?

כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?

צלי אהרון |

מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות

בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.

מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.   


ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:

בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).

ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).

ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

קיבוץ האון
צילום: גוגל מאפס

רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה

80 חיילי מילואים שזכו במכרז המיוחד למגרשים על שפת הכנרת מתבקשים לשלם עכשיו בין 1 ל-2 מיליון שקל, אבל המועצה האזורית עמק הירדן מסרבת להנפיק היתרי בנייה ובג"ץ טרם הכריע

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל פרסמה בנובמבר 2024 את תוצאות שני המכרזים לשיווק 171 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון שבחוף הדרומי של הכנרת. 80 מהמגרשים שווקו במסלול מיוחד למשרתי מילואים, שראו בכך הזדמנות נדירה לבנות בית באזור מבוקש במחיר מופחת. אלא שהמועצה האזורית עמק הירדן הודיעה עוד לפני פרסום תוצאות המכרז כי לא תאפשר מתן היתרי בנייה בשלוש השנים הקרובות, ובמקביל הגישה עתירה לבג"ץ נגד רמ"י.

למרות המבוי הסתום, רשות מקרקעי ישראל שלחה לזוכים דרישות תשלום בהיקפים של של 1-2 מיליון שקל, עוד לפני שניתן מועד ברור לתחילת העבודות. הזוכים נדרשים לשלם בתוך 90 יום, בזמן שהתב"ע החדשה למתחם טרם אושרה וההליך המשפטי עדיין מתנהל. הזוכים מתארים מצב אבסורדי שבו נדרשים מהם סכומים עצומים בזמן שבפועל לא ניתן להתחיל לבנות.

60 מיליון שקל חובות והסדר עם המדינה

שורש הסכסוך נעוץ במשבר כלכלי עמוק שאליו נקלע קיבוץ האון בסוף שנות התשעים, אז הצטברו חובותיו לכ-60 מיליון שקל. בשנת 2002 הוחלט על הסדר כולל: המדינה תקבל לידיה כ-300 דונם של שטחים חקלאיים וקרקע למגורים, ובתמורה יוסדרו חובות הקיבוץ, תובטח פנסיה לחבריו וישופצו בתי המגורים של 60 מהם. הכוונה המקורית הייתה להקים יישוב קהילתי חדש במקום הקיבוץ,  מהלך שאמור היה לייצר הכנסות ולהחזיר את השטח לפעילות.

אלא שבפועל, הפרויקט נתקע בין אינטרסים מנוגדים: מצד אחד רמ"י שמבקשת למכור את המגרשים בשוק חופשי, ומצד שני המועצה האזורית שמבקשת לשמור על צביון מקומי ועל השפעתה התכנונית. המועצה טוענת כי רמ"י פעלה שלא בתום לב, תוך התנערות מהבנות קודמות עם הקיבוץ ועם משרד הבינוי והשיכון. לטענתה, הבעיה המרכזית אינה מי יקנה את המגרשים אלא איך יוקם היישוב החדש, ובעיקר מי יישא בהוצאות הפיתוח העצומות.

סלע המחלוקת בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן הוא נושא הפיתוח: מי ישלם על הקמת התשתיות, הכבישים והחיבורים לחשמל ולביוב. לפי הערכות, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, אולי אף יותר ממאה מיליון שקל במצטבר. רמ"י טוענת כי דמי הפיתוח אמורים להיות משולמים על ידי הרוכשים בהתאם למפורט במכרז, וכי כל המשתתפים היו מודעים מראש למורכבות התכנונית של המתחם. מנגד, המועצה גורסת כי הרשות מנסה להעביר אליה באופן שרירותי את האחריות לביצוע עבודות שאינן בסמכותה, וכי ללא הסדר מוסכם וברור, לא ניתן יהיה להנפיק היתרי בנייה בשטח.