ישפרו את מצבם? 61 אלף דיירי הדיור הציבורי יוכלו לרכוש את הדירות

כך החליטו שר האוצר ושר השיכון. הרווח ממכירת הדירות יוקצה לקרן דיור ציבורי שתקצה כספים לרכישת דירות חדשות
לירן סהר | (9)

שר האוצר, יאיר לפיד ושר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, החליטו על חידוש מכירת דירות הדיור הציבורי לזכאים המתגוררים בהן בהנחות משמעותיות. החלטה זו תובא לאישור קבינט הדיור בראשותו של שר האוצר.

מטרת המהלך היא מציאת פתרונות לכל זכאי הדיור הציבורי. הרווח ממכירת הדירות יוקצה כולו לטובת קרן הדיור הציבורי שתנוהל במשרד הבינוי והשיכון. הקרן תקצה כספים לרכישת דירות חדשות עבור זכאים הנזקקים לכך ותסייע להגדלת הסיוע לשכר דירה ריאלי לשאר הזכאים לדיור.

הזכאות תקבע לפי הקריטריונים הקבועים בחוק והסיוע בשכר הדירה יוגדל.

בדיור הציבורי ישנן כיום כ- 61 אלף דירות המאוכלסות בדיירים זכאים. החלטת השרים נועדה לאפשר לזכאי הדיור הציבורי לרכוש את הדירה בה הם מתגוררים עתה בעלות נמוכה ועל ידי כך לשפר את מצבם ומעמדם הכלכלי והחברתי.

שר האוצר, יאיר לפיד: "מכירת דירות הדיור הציבורי לדייריהן היא הדרך היחידה של אותם אנשים לממש את חלום הדירה ולהפוך את המקום בו חיו כל חייהם לביתם, לא רק למעשה אלא באופן רשמי. דחיית יישומו של החוק פגעה פגיעה מהותית באפשרות של אותם דיירים לממש את זכותם ואני שמח כי הצלחנו לשנות זאת".

שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל אמר על התכנית: "המהפכה שאנו מובילים כעת בתחום הדיור הציבורי תיתן פתרונות לדיור ציבורי או סיוע בשכר דירה ריאלי לזכאים. הם יוכלו לרכוש נכס שיהיה באחריותם ובבעלותם המלאה וכך נשפר את מעמדם הכלכלי והחברתי. חידוש מכירת הדירות היא מתן הזדמנות לדיירים לצאת לעצמאות. הדיירים לא יהיה תלויים עוד בדירה של הדיור הציבורי, אלא בעצמם".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מומי 22/06/2013 13:02
    הגב לתגובה זו
    לזקנים. מה הבעיה? תתנו להם לגור כמה שיחיו. גם אני צריך דיור ציבורי ומי יתן לי כשמוכרים הכול?
  • 6.
    אפילו שאני שונא את שר האצר-כל הכבוד על ההחלטה! (ל"ת)
    ירון 22/06/2013 07:02
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יעקב 20/06/2013 15:47
    הגב לתגובה זו
    לדוגמא אני לא מבין להורים שלי נתנו תעודת זכאות אך לא אפשרו להם לקנות את הדירה בגלל , שטענו שאבא שלי קיבל ירושה מאבא שלו סכום של 36,000 ₪ ,,, מה אפשר לקנות בסכום זה .. למה למצו סיבות מתחת לאדמה ..משפחה של תשע נפשות שכולם שירתו בצבא למרות המצב הקשה בבית ,דירה שקבלו מאז קום המדינה זה הדבר היחידה שיש לנו., .רצינו לעשות מאמץ ולרחוש את הדירה .. אני מקווה שהפעם לא יחניסו קרשים בגלגלים ויבטלו את המגבלה להורים זקנים שבאמת רוצים לעזור לילדיהם לתת להם את הדירה שחיו בה מאז קום המדינה .
  • זוג צעיר 20/06/2013 20:24
    הגב לתגובה זו
    לרכוש דירה במחיר בדיחה.
  • הכל נכון,אבל אתה כותב עם שגיאות, (ל"ת)
    אנונימי 20/06/2013 18:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לכל דיירי עמידר עמיגור ונוספים זו הזדמנות פז... (ל"ת)
    אנונימי 20/06/2013 14:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דירות "בחינם" ליורשים, והיצע שנגמר ואינו מתחדש. יופי... (ל"ת)
    עמי 20/06/2013 14:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    "בהנחות משמעותיות" ז"א שגם מי שאין לו דירה ישלם להם (ל"ת)
    את הדירה 20/06/2013 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מחיר הקרקע המיסוי האכזר והקבלנים גרמו לאסון כלכלי (ל"ת)
    אלי 20/06/2013 13:51
    הגב לתגובה זו
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.