"בני ברק תקדים ב-20 שנה ערים אחרות בתכנון, היא חלום רטוב של אדריכלים"
הזינוק במחירי הדירות בישראל לא פסח על המגזר החרדי הסובל ממצוקת דיור קשה ביותר, ובניגוד לאוכלוסייה החילונית והדתית לאומית מוגבלת לאזורים ספציפיים המתאימים לאורח חייה השמרני והייחודי. בני ברק, בירת המגזר החרדי בגוש דן, סובלת ממחסור אדיר של דירות והמחירים עולים בהתאם. העיר נחשבת לצפופה ביותר בישראל, 175 אלף נפש המצטופפים על 7,000 דונם, כ-25 אלף נפש לקמ"ר. לשם השוואה, ברמת גן השכנה מתגוררים כ-148 אלף איש על שטח של כ-13 אלף דונם, כ-11 אלף נפש לקמ"ר
.
המכשול העיקרי בתכנון לאוכלוסייה החרדית הוא האיסור ההלכתי בשימוש במעלית שבת אשר מונע בנייה לגובה. בשל איסור זה מצוקת הדיור בעיר היא בין הקשות בישראל - דירות מורחבות באמצעות כלונסאות מאולתרות, ולא פעם חניות וחדרי אופניים מוסבים לדירות צפופות עבור זוגות שזה עתה התחתנו.
בימים אלו עסוקה עיריית בני ברק בהכנת תוכנית מתאר לעיר לשנת היעד של 2035. Bizportal שוחח עם צדיק אליקים, אדריכל תוכנית המתאר, אשר הסביר כיצד פועלים במקום כל כך מורכב.
חיים ברחוב
- בני ברק מתחדשת: תכנית פינוי-בינוי עם 525 דירות חדשות
- הזכיין שילם ביוקר על חוסר תום לב של בעל הזיכיון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, העיר שמה דגש על עירוב שימושים, קרבה מיידית עד כמה שניתן בין מוסדות הציבור והחינוך בעיר. "מאחר שיש משפחות עם הרבה ילדים התנועה היא רגלית ואין צורך במערכות הסעה גרנדיוזיות, אנחנו שמים דגש חזק גם על הבטיחות. הרחוב יהיה החלל הראשי של העיר, להבדיל מערים חילוניות בהן הפארקים הם המוקד העיקרי. מדרכות יורחבו משמעותית כדי לאפשר תנועת עגלות ילדים ויסללו מסלולי אופניים, אך לא בטוח שבהיקף שבערים החילוניות מאחר ולא בטוח שיש בכך צורך בהתחשב בשטח המצומצם של העיר."
מקסימום 6-7 קומות
אליקים מסביר כי לפי תוכנית המתאר יוקמו בעיר בניינים בני 6-7 קומות בלבד בבנייה צפופה, בהתאם לציווי הרבני. "צריך לזכור שבניגוד למגזר החילוני, הדירות בקומות הגבוהות בבנייה החרדית זולות משמעותית. אני לוקח דוגמאות מהערים באירופה - בפריז ולונדון הבנייה היא מירקמית ולא גבוהה והן מתפקדות לא רע, גם בברלין לא עומד על הפרק לבנות לגובה, זה מתאים למורפולוגיה של העיר."
אליקים מניח שמחירי הדירות בעיר רק ימשיכו לעלות בשל ריבוי האוכלוסייה והמחסור האדיר "אף עיר לא צריכה להתפתח עד אין סוף, בני ברק תמצה את נפח הבנייה, היא לא כמו תל אביב או פתח תקווה והיא בנויה עד קצה היכולת". בנוגע להתחדשות עירונית, אליקים טוען כי קיימת תמ"א 38 בעיר ופינוי בינוי נעשה הלכה למעשה במנות קטנות, לא מתוקף הכרזה אלא משיקולים כלכליים כאשר במקום בניינים של שתי קומות מקימים שש קומות.
- תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים
- בית שמש - 2,600 דירות חדשות; צמיחה דמוגרפית מהירה, שוק נדל"ן בר השגה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי...
מרכז העסקים - מכרה זהב
בניגוד לשמרנות המאפיינת את מרכז העיר, האזור הנמצא צפונית לציר ז'בוטינסקי הפך בשנים האחרונות לטריטוריה נפרדת עם הקמתו של ה-BBC (Bnei Brak Business Center), מרכז העסקים של העיר. עם סיום הבנייה יכלול האזור הגובל בקניון איילון ברמת גן, כ-13 מגדלים בגובה מקסימאלי של 60 קומות.
"עד לפני 7-8 שנים עיריית בני ברק הייתה על סף פשיטת רגל, אך ברגע שהקימה את ה-BBC הצליחה להחזיר חוב של למעלה מ-200 מיליון שקל ולהתחיל לטפל בתשתיות האיומות של העיר", מסביר אליקים ומדגיש כי המתחם אינו פונה לאוכלוסיית היעד של העיר אלא לתושבי המטרופולין - "מדובר בניסיון מוצלח לקחת שטח וליהנות מהפירות, אין מה לעשות חרדים מתנהגים בצורה אחרת, יש להם קוד התנהגות שונה, בתוך העיר לא יקומו מגדלי תעסוקה אבל יהיו בניינים קטנים יותר לתעסוקת חרדים."
כתבות מעניינות נוספות:
- 6.מארק 14/06/2013 20:00הגב לתגובה זולא יעזור שום אדריכל - ככה בני ברק נראית, אנשים זורקים את הזבל שלהם בחצרות
- 5.שימי 14/06/2013 19:29הגב לתגובה זוכשלא עובדים אין כסף לתחזק, כל הבנייה החדשה תראה כמו סלאמס מהר מאוד
- 4.מוטי 14/06/2013 19:28הגב לתגובה זוולאט לאט יורידו בה את מחירי הדירות, חייבים לשים קץ לתופעה, חייבים לבנות לגובה בבני ברק, לשנות את ההלכה המזורגגת של מעלית שבת
- 3.מהנדס העיר בני ברק האדריכל קשטן פועל נמרצות יחד עם רה"ע (ל"ת)לשפר ולפתח את ב"ב 14/06/2013 17:12הגב לתגובה זו
- 2.יותר מידי ילדים. 14/06/2013 13:02הגב לתגובה זואנשים פרימיטיביים עושים הרבה ילדים בלי תיכנון.
- דויד 14/06/2013 16:56הגב לתגובה זותתן עצות אחיתופל לאנשים אחרים, רשע
- הנחשל הוא זה שהוא נגד ילדים (ל"ת)אלינור 14/06/2013 15:40הגב לתגובה זו
- 1.אלי 14/06/2013 12:40הגב לתגובה זוע"פ ההלכה מותר לנסוע במעלית שבת, לכן הפוסקים שלהם צריכים לשנות את ההלכה, עדיף את החיים מאשר למות בצפיפות וומחלות ונשמרתם מאוד לנפשותכם. הם לא נותנים הרחהבה לפירוש והם סגורים בהלכה , ע"פ הרמבם המוות של האדם תלוי בו ולא בשום גורם אחר, דוגמא מדוע התורה מחייבת לבנות בגג מעקה , ע"פ החרדים המוות תלוי בידי שמים , ולפי הרמבם והגמרא הזהירות שלך על תזרוק לידי שמים הכל. לכן הרבנים שלהם צריכים להבין שאם הם לא ישנו את ההלכה הם מסעכנים את חיי האדם.
- מתניה 14/06/2013 17:33הגב לתגובה זואלי אני בטוח שכבר בגיל שלש היה לך את השכל כמו היום אתה חושב שהרבנים לא יודעים מה כתוב ברמבם אז תעשה טובה תביע את דעתך על השפעת קרני השמש על זנב החמור בזה אתה מבין יותר
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל
סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?
מחירי הדירות לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר.
כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.
העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:
הים של תל אביב (תמר מצפי)תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים
מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר?
ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.
תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.
ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.
החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- הולמס פלייס צריכה לחשוש? Barry's הבינלאומית נוחתת בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.
