הצעת חוק: להפוך את הוראת השעה המקלה על רוכשי הדירות לחוק קבוע

אמש פורסמה הצעת חוק הדורשת להפוך את הוראת השעה הצפויה לפוג ב-5 במאי להוראת קבע
לירן סהר | (5)

האם הוראת השעה של חוק מיסוי המקרקעין המאפשרת את מכירתן של מספר דירות בפטור ממס שבח, האמורה לפוג ב-5 במאי תהפוך להוראת קבע? אמש (ד') פורסמה הצעת חוק המבקשת להפוך להוראת קבע את מדרגות מס הרכישה הקבועות בהוראת השעה.

חוסר הוודאות בנושא הוראת השעה הותיר רוכשי דירות רבים בדילמה מאחר והוראת השעה מקלה עם רוכשי הדירות ומקשה על רוכשי דירות להשקעה.

הוראת השעה קובעת, נכון להיום, כי במכירת זכות במקרקעין שאינה דירה יחידה, שנעשתה בתקופה שמיום 21 בפברואר 2011 עד 31 בדצמבר 2012, ישולם מס רכישה מוגדל בשיעורים הקבועים להלן, משווי הזכות הנמכרת:

על חלק השווי שאינו עולה על 1,089,350 שקל - 5%

על החלק שבין 1,089,350 שקל לבין 3,268,040 שקל - 6%

על חלק השווי העולה על 3,268,040 שקל - 7%

לאחר פקיעת הוראת השעה אמורות להיכנס לתוקף המדרגות הבאות:

על חלק השווי שעד 1,055,935 שקל - 3.5%

על חלק השווי שעולה על 1,055,935 שקל - 5%.

בעקבות הבחירות הוארכה הוראת השעה עד ליום 5.5.2013. לצד זאת, מוצע כי שיעורי מס הרכישה המופחתים ליחיד שרכש דירת מגורים יחידה שנקבעו בהוראת השעה, יהפכו אף הם להוראת קבע, לפי המדרגות הבאות:

על חלק השווי שאינו עולה על 1,470,560 שקל - 0%

על החלק שבין 1,470,560 שקל לבין 1,744,270 שקל - 3.5%

על חלק השווי העולה על 1,744,270 שקל - 5%

לאחר פקיעת הוראת השעה אמורות להיכנס לתוקף המדרגות הבאות:

על חלק השווי שאינו עולה על 1,241,110 שקל - 0%

על החלק שבין 1,241,110 שקל לבין 1,744,270 שקל - 3.5%

על חלק השווי העולה על 1,744,270 שקל - 5%

עו"ד טארק דיביני, שותף ומנהל מחלקת מיסוי נדל"ן בפירמת BDO זיו האפט, אומר כי הוראת הקבע יוצרת ודאות "חשוב שרוכשי הדירות להשקעה ולמגורים ידעו את מצבם, אולם לא תהיה לכך השפעה קריטית כי הטיפול בשוק הדיור לא צריך לבוא מתחום המיסוי."

דיביני מתייחס לדיבורים בנוגע לביטול המע"מ על רכישת דירה ראשונה וטוען שהיא לא רצינית "איש לא לקח את הנושא ברצינות, אתמול פורסמה הצעה של חוק ההסדרים ואין בה כל התייחסות לנושא".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    א 26/04/2013 13:40
    הגב לתגובה זו
    אני היום יושב על הגדר ולא קונה דירה עד להתבהרות ענף הנדלן. הטיפול בנדלן חייב להיות כלכלי ולא דרך מיסוי והצעות הזויות כמו ביטול מעמ. אני בהמתנה !
  • 4.
    שמים פתוחים כן קורת גג למגורים לא! היכן ההגיון לפיד??? (ל"ת)
    מעמד הביניים קורס 26/04/2013 00:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חבל, בעיית הנדלן גדולה בהרבה מבעיית הטיסות ללונדון (ל"ת)
    לפיד לא עושה כלום!!! 26/04/2013 00:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אייל 25/04/2013 20:58
    הגב לתגובה זו
    במתכונתו הנוכחית היום כחוק, יאפשר מכירת ושחרור דירות קבוע לשוק ויכניס אלמנט של יציבות לשוק הבלתי יציב.
  • 1.
    מעל שנה דמגוגיה לפראייר=מחיר הזוי50%=סופר בועה בפיצוץ! (ל"ת)
    פרסום הרצה פראייר 25/04/2013 15:51
    הגב לתגובה זו
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?