נדל"ן

מלכת ההתחדשות העירונית: אושרה הקמתן של 3,200 יח"ד בבינוי פינוי ביהוד מונוסון

ועדת התכנון והבנייה של העירייה אישרה את הקמתן של 1,300 יח"ד במתחם ויצמן מרכז, כ- 650 יח"ד בקדושי מצרים, כ- 600 במתחם ביקובסקי וכ- 650 במתחם האפרסק
לירן סהר | (5)

עיריית יהוד - מונוסון ממשיכה להוביל בתחום ההתחדשות העירונית. ועדת התכנון והבנייה של העירייה אישרה השבוע כ- 3,200 יחידות דיור במסגרת פרויקטים של "בינוי פינוי" בעיר. כ- 1300 יח"ד אושרו במתחם ויצמן מרכז, כ- 650 יח"ד בקדושי מצרים, כ- 600 במתחם ביקובסקי וכ- 650 במתחם האפרסק.

מדובר בשיכונים ישנים משנות ה-50,60, שאינם עומדים בתקנים של רעידות אדמה ונמצאים במצב ירוד ולא בטיחותי. במקומם של הבניינים הקיימים, המהווים כיום כרבע מהכמות העתידית, ייבנו מחדש מגדלים רבי קומות. הדיירים ייהנו מבניינים משודרגים, עם חניות תת קרקעיות, לובי מפואר, מעלית, הגדלת שטח הדירות, מרפסות שמש וחדרי ממ"ד.

כמו כן התוכניות כוללות בנייה מחדש של מוסדות ציבור המשרתים את דיירי המתחמים, כמו גני ילדים, מעונות יום ובתי ספר. בנוסף העירייה מקדמת שדרוג של התשתיות במקום, הכוללות מים וביוב, התאמת מערכת הכבישים לצרכים החדשים והוספת מקומות חנייה לאורך הכבישים בנוסף לחניות הפרטיות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דנית 11/04/2012 16:41
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף הגיע הזמן? מישהו יודע האם זה כולל את רחוב סירקין ביהוד?
  • 4.
    משכנתאמן 04/04/2012 11:09
    הגב לתגובה זו
    שאנחנו רואים בשבועות האחרונים ברחבי הארץ חפשו את " משכנתאמן" בגוגל
  • 3.
    אוחיון תתפטר מושחת! (ל"ת)
    מבין 04/04/2012 00:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חחח כמה בונים יא אולוהיםםם (ל"ת)
    ירידת מחירים!!! 03/04/2012 21:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רק העיר פתח תקוה 03/04/2012 18:26
    הגב לתגובה זו
    העיר עצמה לא השתנתה 60 שנה . ראש העיר משקיע רק באם המושבות וכפר גנים וגם אותם הפך לסלמס עם מגדלי בבל וצפיפות אם המושבות שכונה מנותקת צפופה וגם הכביש החדש לא עוזר לצאת מהשכונה דרך הכביש החדש לוקח למעלה מ 6 דקות ברמזור. טמטום חוגג
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.