האירו מרים ראש: זינק ב-1.1% מול השטר הירוק לרמה של 1.227 דולר

במסחר המקומי הדולר נחלש ב-0.6% ושערו היציג נקבע על 3.825 שקלים. האירו התחזק ב-0.3% ושערו היציג נקבע על 4.6831 שקלים
תומר קורנפלד |

שבוע המסחר במטבע חוץ נפתח עם התאוששותו של האירו על חשבון הדולר. הדולר נחלש היום ב-0.6% ושערו היציג נקבע על 3.825 שקלים. האירו התחזק ב-0.3% ושערו היציג נקבע על 4.6831 שקלים.

המסחר במטבע חוץ התנהל תוך המתנה למדד המחירים לצרכן לחודש מאי מחר לאחר סיום המסחר. קונצנזוס האנליסטים צופה כי מדד המחירים לצרכן בחודש מאי עלה בשיעור של 0.3%-0.4%. מדד המחירים לצרכן הוא אחד האינדיקטורים המרכזיים שבהם מתחשב נגיד בנק ישראל בקביעה על גובה הריבית במשק.

בזירה העולמית גם הדולר וגם האירו מטפסים מול מרבית המטבעות ובעיקר מול הין. הרקע לעליות טמון בעובדה שההתאוששות של הכלכלה העולמית צוברת מומנטום אשר מגובה גם בעליות שערים שנרשמו בבורסות אסיה. בשעה זו נסחר האירו בעליה של 1.1% מול הדולר ברמה של 1.227 דולר לאירו, זאת לאחר שבשבוע שעבר כבר נסחר מתחת לרמת ה-1.2 דולר לאירו.

ביום שישי נקבע שערו היציג של הדולר ביציבות ברמה של 3.848 שקלים. האירו התחזק ב-0.7% לרמה של 4.667 שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.