הדמיית מתחם הפרדס הצפוני (קרדיט: משרד כהן וינד אדריכלים)
הדמיית מתחם הפרדס הצפוני (קרדיט: משרד כהן וינד אדריכלים)

אור יהודה: 1,500 יח"ד יוקמו במתחם הפרדס הצפוני

הותמ"ל החליטה להפקיד את התוכנית הכוללת לצד הקמת בנייני מגורים כ-88,000 מ"ר שיוקצו למסחר, תעסוקה ומבני חינוך וציבור כלל עירוניים; "צעד משמעותי בחזון העיר להפוך לאבן שואבת במרחב בקעת אונו"

איתן גרסטנפלד |

הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), בראשות הרב נתן אלנתן, החליטה להפקיד את התוכנית למתחם הפרדס הצפוני באור יהודה. במסגרתה, יוקם מתחם מגורים בהיקף של כ-1,500 יח"ד לצד כ-88,000 מ"ר שיוקצו למסחר, תעסוקה ומבני חינוך וציבור כלל עירוניים.


התוכנית, שאר קודמה ביוזמת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ממוקמת מדרום לדרך 461 לאורכו יעבור הקו הסגול של הרכבת הקלה וממערב לרחוב יגאל אלון שלאורכו יעבור קו מטרו 3-M, וממזרח לאזור התעסוקה הצפוני, בשטח של כ-98 דונם. התוכנית כוללת כ-1,500 יחידות דיור חדשות שיוקמו במבני מגורים המשלבים בינוי מרקמי ובינוי מגדלי בטווח שבין 6-18 קומות. מתוך סה"כ יחידות דיור, כ225 יח"ד מוקצות לדירות קטנות עד 55 מ"ר לצד דיור מוגן/ מעונות סטודנטים. התכנון מאפשר לממש גדלי דירות מגוונים בהתאמה למגוון קבוצות אוכלוסייה ומשקי בית שונים.


התוכנית מגדירה "שער" כניסה החדש לעיר אור יהודה, שיהפוך למוקד פעילות מסחרית ועסקית, בשילוב רובע מגורים וחיי קהילה. השטח מיועד לשמש כמרכז פעילות כללי ויהווה מוקד משיכה לכלל אזור בקעת אונו. התכנית מציעה מערך תנועה ללא כלי רכב במפלס הרחוב, ובמסגרתה מוקצים כ-23 דונם לשטחים בייעוד "כיכר", אשר ישמשו כמרחבים עירוניים מגוונים; הן מבחינת עירוב שימושים שונים והן ברמת קישוריות גבוהה המלווה בחזיתות פעילות ועיצוב עירוני ייחודי, שישדרג את המעברים והשבילים באזור. כמו כן, התכנית כוללת תוספת של כ-88,000 מ"ר עבור מסחר ותעסוקה וכן כ36,000 מ"ר עבור מבני ציבור.


יו"ר הותמ"ל וראש מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן: "הותמ"ל אישרה להפקדה תכנית משמעותית, אשר צפויה להגדיל את היצע המגורים באור יהודה ולשדרג את שטחי התעסוקה והמסחר בעיר. מיקומה האטרקטיבי של התכנית, במטרופולין ת"א ובסמוך למערכות תחבורה ציבורית מתקדמות, תורם לנגישות גבוהה ולפיתוח אזורי תעסוקה חדשים. התכנית מהווה צעד משמעותי בחזון העיר להפוך לאבן שואבת במרחב בקעת אונו, תוך שיפור איכות החיים לתושביה ולתושבי האזור כולו".


מתכננת הותמ"ל, אדר' סיגי בארי: "התכנית באור יהודה מציעה תכנון עירוני איכותי, הנשען על מיקומה המרכזי בסמוך למטרו ורכבת קלה. התכנית צפויה לחזק את המרחב העירוני, תוך דגש על יצירת קישוריות גבוהה למערכות תחבורה ציבורית והטמעת עקרונות תכנון הממוקדים בהולכי רגל. ייחודיות התכנון באה לידי ביטוי בפתרונות המקדמים נוחות אקלימית ובמתן מענה ליצירת תוואי הליכה נעים ומוצל, הנמצא כיום בלב העשייה התכנונית של הוועדה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.