הדמיית מתחם הפרדס הצפוני (קרדיט: משרד כהן וינד אדריכלים)
הדמיית מתחם הפרדס הצפוני (קרדיט: משרד כהן וינד אדריכלים)

אור יהודה: 1,500 יח"ד יוקמו במתחם הפרדס הצפוני

הותמ"ל החליטה להפקיד את התוכנית הכוללת לצד הקמת בנייני מגורים כ-88,000 מ"ר שיוקצו למסחר, תעסוקה ומבני חינוך וציבור כלל עירוניים; "צעד משמעותי בחזון העיר להפוך לאבן שואבת במרחב בקעת אונו"

איתן גרסטנפלד |

הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), בראשות הרב נתן אלנתן, החליטה להפקיד את התוכנית למתחם הפרדס הצפוני באור יהודה. במסגרתה, יוקם מתחם מגורים בהיקף של כ-1,500 יח"ד לצד כ-88,000 מ"ר שיוקצו למסחר, תעסוקה ומבני חינוך וציבור כלל עירוניים.


התוכנית, שאר קודמה ביוזמת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ממוקמת מדרום לדרך 461 לאורכו יעבור הקו הסגול של הרכבת הקלה וממערב לרחוב יגאל אלון שלאורכו יעבור קו מטרו 3-M, וממזרח לאזור התעסוקה הצפוני, בשטח של כ-98 דונם. התוכנית כוללת כ-1,500 יחידות דיור חדשות שיוקמו במבני מגורים המשלבים בינוי מרקמי ובינוי מגדלי בטווח שבין 6-18 קומות. מתוך סה"כ יחידות דיור, כ225 יח"ד מוקצות לדירות קטנות עד 55 מ"ר לצד דיור מוגן/ מעונות סטודנטים. התכנון מאפשר לממש גדלי דירות מגוונים בהתאמה למגוון קבוצות אוכלוסייה ומשקי בית שונים.


התוכנית מגדירה "שער" כניסה החדש לעיר אור יהודה, שיהפוך למוקד פעילות מסחרית ועסקית, בשילוב רובע מגורים וחיי קהילה. השטח מיועד לשמש כמרכז פעילות כללי ויהווה מוקד משיכה לכלל אזור בקעת אונו. התכנית מציעה מערך תנועה ללא כלי רכב במפלס הרחוב, ובמסגרתה מוקצים כ-23 דונם לשטחים בייעוד "כיכר", אשר ישמשו כמרחבים עירוניים מגוונים; הן מבחינת עירוב שימושים שונים והן ברמת קישוריות גבוהה המלווה בחזיתות פעילות ועיצוב עירוני ייחודי, שישדרג את המעברים והשבילים באזור. כמו כן, התכנית כוללת תוספת של כ-88,000 מ"ר עבור מסחר ותעסוקה וכן כ36,000 מ"ר עבור מבני ציבור.


יו"ר הותמ"ל וראש מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן: "הותמ"ל אישרה להפקדה תכנית משמעותית, אשר צפויה להגדיל את היצע המגורים באור יהודה ולשדרג את שטחי התעסוקה והמסחר בעיר. מיקומה האטרקטיבי של התכנית, במטרופולין ת"א ובסמוך למערכות תחבורה ציבורית מתקדמות, תורם לנגישות גבוהה ולפיתוח אזורי תעסוקה חדשים. התכנית מהווה צעד משמעותי בחזון העיר להפוך לאבן שואבת במרחב בקעת אונו, תוך שיפור איכות החיים לתושביה ולתושבי האזור כולו".


מתכננת הותמ"ל, אדר' סיגי בארי: "התכנית באור יהודה מציעה תכנון עירוני איכותי, הנשען על מיקומה המרכזי בסמוך למטרו ורכבת קלה. התכנית צפויה לחזק את המרחב העירוני, תוך דגש על יצירת קישוריות גבוהה למערכות תחבורה ציבורית והטמעת עקרונות תכנון הממוקדים בהולכי רגל. ייחודיות התכנון באה לידי ביטוי בפתרונות המקדמים נוחות אקלימית ובמתן מענה ליצירת תוואי הליכה נעים ומוצל, הנמצא כיום בלב העשייה התכנונית של הוועדה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.