הדמיית מתחם הפרדס הצפוני (קרדיט: משרד כהן וינד אדריכלים)
הדמיית מתחם הפרדס הצפוני (קרדיט: משרד כהן וינד אדריכלים)

אור יהודה: 1,500 יח"ד יוקמו במתחם הפרדס הצפוני

הותמ"ל החליטה להפקיד את התוכנית הכוללת לצד הקמת בנייני מגורים כ-88,000 מ"ר שיוקצו למסחר, תעסוקה ומבני חינוך וציבור כלל עירוניים; "צעד משמעותי בחזון העיר להפוך לאבן שואבת במרחב בקעת אונו"

איתן גרסטנפלד |

הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), בראשות הרב נתן אלנתן, החליטה להפקיד את התוכנית למתחם הפרדס הצפוני באור יהודה. במסגרתה, יוקם מתחם מגורים בהיקף של כ-1,500 יח"ד לצד כ-88,000 מ"ר שיוקצו למסחר, תעסוקה ומבני חינוך וציבור כלל עירוניים.


התוכנית, שאר קודמה ביוזמת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ממוקמת מדרום לדרך 461 לאורכו יעבור הקו הסגול של הרכבת הקלה וממערב לרחוב יגאל אלון שלאורכו יעבור קו מטרו 3-M, וממזרח לאזור התעסוקה הצפוני, בשטח של כ-98 דונם. התוכנית כוללת כ-1,500 יחידות דיור חדשות שיוקמו במבני מגורים המשלבים בינוי מרקמי ובינוי מגדלי בטווח שבין 6-18 קומות. מתוך סה"כ יחידות דיור, כ225 יח"ד מוקצות לדירות קטנות עד 55 מ"ר לצד דיור מוגן/ מעונות סטודנטים. התכנון מאפשר לממש גדלי דירות מגוונים בהתאמה למגוון קבוצות אוכלוסייה ומשקי בית שונים.


התוכנית מגדירה "שער" כניסה החדש לעיר אור יהודה, שיהפוך למוקד פעילות מסחרית ועסקית, בשילוב רובע מגורים וחיי קהילה. השטח מיועד לשמש כמרכז פעילות כללי ויהווה מוקד משיכה לכלל אזור בקעת אונו. התכנית מציעה מערך תנועה ללא כלי רכב במפלס הרחוב, ובמסגרתה מוקצים כ-23 דונם לשטחים בייעוד "כיכר", אשר ישמשו כמרחבים עירוניים מגוונים; הן מבחינת עירוב שימושים שונים והן ברמת קישוריות גבוהה המלווה בחזיתות פעילות ועיצוב עירוני ייחודי, שישדרג את המעברים והשבילים באזור. כמו כן, התכנית כוללת תוספת של כ-88,000 מ"ר עבור מסחר ותעסוקה וכן כ36,000 מ"ר עבור מבני ציבור.


יו"ר הותמ"ל וראש מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן: "הותמ"ל אישרה להפקדה תכנית משמעותית, אשר צפויה להגדיל את היצע המגורים באור יהודה ולשדרג את שטחי התעסוקה והמסחר בעיר. מיקומה האטרקטיבי של התכנית, במטרופולין ת"א ובסמוך למערכות תחבורה ציבורית מתקדמות, תורם לנגישות גבוהה ולפיתוח אזורי תעסוקה חדשים. התכנית מהווה צעד משמעותי בחזון העיר להפוך לאבן שואבת במרחב בקעת אונו, תוך שיפור איכות החיים לתושביה ולתושבי האזור כולו".


מתכננת הותמ"ל, אדר' סיגי בארי: "התכנית באור יהודה מציעה תכנון עירוני איכותי, הנשען על מיקומה המרכזי בסמוך למטרו ורכבת קלה. התכנית צפויה לחזק את המרחב העירוני, תוך דגש על יצירת קישוריות גבוהה למערכות תחבורה ציבורית והטמעת עקרונות תכנון הממוקדים בהולכי רגל. ייחודיות התכנון באה לידי ביטוי בפתרונות המקדמים נוחות אקלימית ובמתן מענה ליצירת תוואי הליכה נעים ומוצל, הנמצא כיום בלב העשייה התכנונית של הוועדה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?