באפיק אליו הציבור מזרים מיליארדים, איזו תשואה רואים - ומי הקרן במקום הראשון?
הציבור מזרים כסף לבורסה בת"א בהיקפים הולכים וגדלים כאשר היעד המרכזי לרכישות הוא קרנות אג"ח כללי, כלומר כאלו בסגנון 90-10 או 80-20 שמשלבות אג"ח ומניות. תוך 7 ימים מתחילת החודש הנוכחי רכש הציבור קרנות אג"ח כללי בסכום עצום של 990 מיליון שקלים כאשר מתחילת 2017 סכום הרכישות בקטגוריה זו כבר עומד על מעל 9 מיליארד שקלים.
נכון להיום מנהלת הקטגוריה של קרנות אג"ח כללי נכסים בהיקף של 83 מיליארד שקלים והיא גדולה יותר מקטגוריות כמו אג"ח קונצרני, אג"ח מדינה ומניות יחד. אין ספק שמדובר בקטגוריה שמהווה שער כניסה מבחינת הציבור כיום שמגדיל את החשיפה לסיכון.
משיחות עם גורמים בשוק עולה כי האווירה כיום מתחילה להזכיר את הסיטואציה ב-2007, אז נרשמו גיוסים של מיליארדי שקלים בקרנות הקונצרניות, ולאחר מכן ב-2008 הכסף יצא בקצב אדיר. עוד עולה מהשיחות, כי המגמה כעת היא מעבר מקרנות של 90-10 (כלומר 90% אג"ח ו-10% מניות) לקרנות 80-20 והתחלת מעבר לקרנות 70-30, כלומר גם בתוך קטגוריית האג"ח הכללי, הציבור מחפש את הקרנות בסיכון גבוה יותר בניסיון להשיג תשואה.
לפי בדיקת Bizportal עבור הקרנות בקטגוריה זו שמנהלות מעל 100 מיליון שקלים (ויש כאלו מעל 150 קרנות), התשואה הממוצעת מתחילת השנה עומדת 2.7%. תשואה בהחלט מרשימה שמשקפת בהסתכלות קדימה תשואה שנתית של כמעט 6%. לכן קל להבין מדוע נמשך הציבור להשקעה בקטגוריה זו בזמן שבאפיקים הסולידיים יותר התשואה היא זעומה. אז מי הקרנות המובילות השנה בקטגוריה זו מבחינת תשואה?
- קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את המקום הראשון תופסת הקרן פסגות פרימיום עם תשואה של 7.45% מתחילת השנה. עם זאת, מדובר בקרן חריגה יחסית בקטגוריה מבחינת חשיפה למניות. לפי התשקיף הקרן של פסגות יכולה להחזיק במניות בשיעור של עד 50% מהנכסים ואכן כ-47% מנכסי הקרן מושקעים במניות. כלומר לא מדובר בקרן מייצגת בקטגוריה, בטח לא עבור המשקיע הסולידי שמחפש חשיפה לבורסה. במקום השני נמצאת הקרן אזימוט 18-82 עם תשואה של 5.92% מתחילתה שנה. בהתאם לשם הקרן, לפי התשקיף לפחות 82% מנכסיה יושקעו באג"חים-פקדונות-מזומן. את המקום השלישי תופסת הקרן איביאי 80-20 עם תשואה של 5.72% מתחילתה שנה. ראוי לציין גם את הקרן 'כיוון אג"ח דינמאית' שרשמה תשואה של כמעט 8% השנה אך לא נמצאת בטבלה כיוון שמנהלת 92 מיליון שקלים.
הנה רשימה 10 הקרנות שהשיגו את התשואה הטובה ביותר מתחילת השנה בקטגוריית אג"ח כללי (מבין אלו המנהלות מעל 100 מיליון שקלים):
לאן זורם הכסף בתוך הקטגוריה? קודם כל אנליסט
הקרן בקטגוריית אג"ח כללי שהיא המגייסת הגדולה ביותר שנה היא אנליסט 20-80. בחודש אפריל גייסה הקרן 152 מיליון שקלים ומתחילת השנה (ועד סוף אפריל) גייסה הקרן כמעט 900 מיליון שקלים. כלומר כ-10% מהגיוסים השנה בקטגוריה זרמו לקרן זו של אנליסט. הקרן של אנליסט רשמה תשואה גבוהה של 4.26% מתחילת השנה ו-13% ב-12 החודשים האחרונים. כעת מנהלת הקרן נכסים בהיקף של מעל 1.3 מיליארד שקלים. איך נראה הרכב הקרן ובאיזה ניירות היא מחזיקה, לחצו כאן לעמוד הקרן
במקום השני נמצאת הקרן ילין לפידות 20-80 עם גיוס של 103 מיליון שקלים באפריל ו-700 מיליון שקלים מתחילת השנה. הקרן של ילין לפידות רשמה תשואה של 3.65% מתחילת השנה ו-6.1 ב-12 החודשים האחרונים וכעת היא מנהלת נכסים בהיקף של מעל 2.5 מיליארד שקלים. במקום השלישי זו הקרן מור 10-90 עם גיוס של 147 מיליון שקלים באפריל ו-606 מיליון שקלים מתחילת השנה. הקרן של מור רשמה תשואה של 2.63% מתחילת השנה ומנהלת כעת מעל 1.7 מיליארד שקלים. במקום הרביעי נמצאת הקרן 'אנליסט 90-10 פיזור רחב' עם גיוס של 76 מיליון שקלים באפריל ו-461 מיליון שקלים מתחילת השנה. וסוגרת את החמישייה הראשונה זו הקרן מור 20-80 עם גיוס של 116 מיליון שקלים באפריל ו-415 מיליון שקלים מתחילת השנה.
- כמה מנהלת תעשיית קרנות הגידור והאם היא מספקת ערך?
- רבעון שלישי מנייתיות וגמישות: מה קורה שהיקף הנכסים מזנק פי 10?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
הנה 10 הקרנות המגייסות ביותר בקטגוריה מתחילת השנה:
מאיפה יוצא הכסף? אלטשולר שחם
לא כל בתי ההשקעות היו שותפות לחגיגה הזו. כך לדוגמה 2 קרנות גדולות של 'אלטשולר שחם בקטגוריה זו ראו פדיונות כבדים השנה. הקרן אלטשולר-שחם 90-10' שהינה קרן ענקית של מעל 2.5 מיליארד שקלים ראתה פדיונות של 344 מיליון שקל מתחילת השנה והקרן 'אלטשולר שחם תיק השקעות ללא מניות' ראתה פדיונות עתק של 357 מיליון שקלים. מדובר ב-2 הקרנות שספגו השנה את הפדיונות הכבדים ביותר. נציין כי הקרן אלטשולר שחם 90-10 רשמה השנה תשואה של 1.75% וב-12 החודשים האחרונים תשואה של 2.85% בלבד. והקרן אלטשולר שחם תיק השקעות ללא מניות רשמה תשואה של 1.26% בלבד השנה.
לחיפוש קרנות וביצוע השוואות - כנסו למדור קרנות נאמנות של ביזפורטל
- 3.יוסי 17/05/2017 21:19הגב לתגובה זוכבר עזבתי אותם לפני כמה שנים ולא מצטער (: תשואות עלובות ודמי ניהול מופרזים ):
- 2.בואו בנים . בואו כי פריירים לא מתים (ל"ת)חני 17/05/2017 17:06הגב לתגובה זו
- 1.אבג 17/05/2017 16:43הגב לתגובה זויום אחד יגלה העולם שמשוגע מנהל את הדמוקרטיה הגדולה בעולם ואז כולם יתגעגעו לפקם ולקרנות הכספיות ומי שלא מבין שיש מחזוריות של נפילות כל כמה שנים שלא יבכה אחר כך

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים
נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.
אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.
קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות. בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות.
קרנות מנייתיות
בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות.

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים
נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.
אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.
קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות. בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות.
קרנות מנייתיות
בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות.
