אלטשולר שחם
צילום: אלטשולר שחם
בין השורות

כמה שווה בית השקעות, ולמה גילעד אלטשולר ורן שחם רוצים לרכוש את פסגות?

עסקה במניות תשביח את חברת הגמל של אלטשולר שחם באופן מידי; כמה שווים בתי ההשקעות שנסחרים בבורסה, מי מתומחרת גבוה ולמה ומי מתומחרות נמוך והאם הן אטרקטיביות לרכישה?
קובי שגב | (9)

הפרסום אודות הרכישה האפשרית של פסגות על ידי אלטשולר שחם, בהמשך לעסקה שבה רכשה הפניקס את הלמן אלדובי, מאפשר למשקיעים לקבל תובנות לגבי שווי של חברות ניהול ההשקעות בישראל.

לפני שנבחן את העסקאות והשווים הנגזרים לבתי ההשקעות השונים, נבין תחילה את המודל העסקי של החברות. בתי השקעות הנם עסק מניב לכל דבר הנשען על שווי הנכסים המנוהלים (AUM – assets under management). הכנסותיהן של בתי ההשקעות, הן שעור מסוים מהנכסים המנוהלים. בניגוד לעסקים שצריכים לבצע מכירות מאפס מדי רבעון, גם בית השקעות בסטגנציה ,שהנכסים המנוהלים בו לא משתנים, ימשיך לרשום את אותן הכנסות מדי רבעון. לכן בהנחה שמבנה העלויות זהה פחות או יותר בכל בתי ההשקעות, שכן מרכיביו העיקריים הם שכר עבודה ואגרות, ניתן להניח רווחיות מייצגת על פי היקף נכסים מנוהל.

הניסיון "בשטח" מלמד, שהערכת השווי, המקובלת לבתי השקעות משקפת שווי כלכלי לפעילות של 1%-1.25% מהיקף הנכסים המנוהלים. תמחור בשווי זה ראינו בהצעות לרכישת הלמן אלדובי ע"י אלטשולר שחם והפניקס, עסקה שלבסוף בוצעה ע"י האחרונה תמורת תשלום של כ-275 מיליון שקל בעבור חברת הגמל של הלמן אלדובי שמנהלת כ-22 מיליארד שקל (בניכוי קופות הגמל של חברת החשמל בהם הרווחיות זניחה), הנותן תג מחיר של כ-1.25%.

שווי דומה של כ-1.3% מהיקף הנכסים המנוהל, היה מגולם במחירי המניה של אלטשולר שחם גמל, עם תחילת המסחר במניה ביולי 2019 - שווי שוק של כ 1.24 מיליארד שקל על נכסים מנוהלים בהיקף של 95.1 מיליארד שקל נכון לסוף יוני 2019. כשבית השקעות צומח או כמו שנהוג לומר מגייס, מדובר באפיזודה אחרת, אז הופכת שורת הרווח לעקומת J – J CURVE. זה עובד כך - בשלב הראשון, הוצאות השיווק והתפעול של בית ההשקעות יצמחו, לצורך יצירת ההכנסה העתידית ושורת הרווח תפגע. לאחר שלב הגיוס, תבוא הכנסה גבוהה יותר בעתיד, מה שיביא לגידול חד ברווח. אחד הנתונים החשובים שמקומו נעדר מדו"ח רווח והפסד הוא סעיף הוצאות הרכישה הנדחות. סעיף זה המגלם בתוכו עמלות והטבות שניתנות לסוכני ביטוח, בקשר עם גיוס לקוחות לקופות גמל לא נרשם כהוצאה, מאחר שהחשבונאות מכירה בתשלום זה, כהשקעה לשם יצירת הכנסה עתידית. על כן, אותן עמלות נרשמות במאזן בצד הנכסים כנכס לא מוחשי. אלטשולר שחם וגמל נמצאת בחלק העולה של העקומה ולכן התמחור שלה גבוה יותר מאותו מעין בנצ'מרק של 1%-1.25%. 

רכישות ומיזוגים מתרחשות לעיתים קרובות בתעשיית ניהול ההשקעות, הסיבה העיקרית היא המנוף התפעולי או היתרון לגודל שיש בענף זה. צוות השקעות שמנהל 1 מיליארד שקל, יכול בקלות לנהל 5 מיליארד שקל ללא כל שינוי במבנה עלויות כח האדם, שהיא העלות העיקרית. לכן כשחברה א' רוכשת את חברה ב', היא רוכשת למעשה את הנכסים המנוהלים של חברה ב', מצרפת אותם לנכסיה ונשארת עם עלויות דומות לאלו שהיו לה מלכתחילה.

מבט ענפי

להערכתנו, בראיה ענפית, תעשיית ניהול ההשקעות מעניינת מאוד. שנים של ריבית נמוכה ועמלות גבוהות במערכת הבנקאית, מושכות את הציבור הישראלי אל עבר בתי ההשקעות, שלמדו להיות יעילים ורזים, תוך שמירה על רמת מקצועיות גבוהה.

בתי ההשקעות הזולים לפי ההתייחסות שהצגנו, הם אנליסט ואי.בי.אי. הם אמנם מציגים סטגנציה בנכסים המנוהלים בשנים האחרונות אך מאידך, נסחרים בשוק (בנטרול נכסים עודפים) בשוויים המשקפים 0.6% בלבד על היקף הנכסים המנוהלים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מיטב דש, מציג צמיחה דו ספרתית בנכסים המנוהלים ונסחר בשווי המשקף 1% על הנכסים המנוהלים.

אטראו שוקי הון, היא חברה המחזיקה ב 50% מבית ההשקעות ילין לפידות. מדובר בבית ההשקעות שקצב צמיחת הנכסים המנוהלים שבו התמתן בשנים האחרונות. שווי השוק של אטראו משקף יחס שווי של 1.5% על הנכסים המנוהלים של ילין לפידות.

מור השקעות, מגייס בקצב מואץ בפעילות הגמל שלו וכרגע נמצא בקשת הקמורה של עקומת ה J, אותה הסברנו. במקרה של מור, השוק כבר מסתכל קדימה ומנייתו עלתה בחדות. מבחינתנו, גלומה בו "פרמיית אלטשולר" עליה מיד נרחיב.

אלטשולר גמל

חברת אלטשולר שחם גמל ופנסיה הונפקה באמצע 2019 ומאז מייצגת את היוצא מן הכלל, בענף בתי ההשקעות. היא הונפקה לפי שווי סביר של 1.15% על שווי נכסיה המנוהלים ערב ההנפקה - שווי של 1.1 מיליארד שקל עם נכסים מנוהלים בשווי של 95 מיליארד. אולם, אלטשולר גמל המשיכה בקצב צמיחה מואץ והגדילה את הנכסים המנוהלים בגמל ובפנסיה מ-95 מיליארד ברבעון השני של 2019 ל-142 מיליארד  ברבעון השלישי 2020 גידול של כ50%. בשורת הרווח הנקי, החברה הרוויחה בממוצע כ-20 מיל'יון שקל לרבעון ברבעונים השני והשלישי 2019, רווח זה גדל לרמה של כ-34 מיליון שקל בממוצע לרבעון, ברבעונים השני והשלישי של 2020. הגידול המשמעותי ברווח, הנובע מהיתרון לגודל, הביא לשינוי תפיסתי אצל המשקיעים ולקפיצת מדרגה בשווי השוק של אלטשולר שחם גמל ופנסיה, שנסחרת בשווי של למעלה מ-2% מהיקף הנכסים המנוהלים בחברה.

מה אפשר ללמוד מעסקת מזרחי – איגוד

העסקה שבה רכש בנק מזרחי את בנק אגוד מזכירה לנו מאוד את מה שעומד על הפרק במקרה של אלטשולר ופסגות. בנק מזרחי, הוא הבולט מכל הבנקים הישראלים בכל הקשור לרווחיות. הוא מציג תשואה על ההון דו ספרתית בכל שנה בעשור האחרון ואף קודם (מלבד 2018 בשל הפרשה שביצע). יחסי היעילות שלו הם הטובים במערכת הבנקאית ובהתאם, הבנק נסחר בשנים האחרונות בשווי העולה על הונו העצמי (מכפיל הון גבוה מ 1). בנק איגוד לעומתו, סבל כל השנים מחסרון לקוטן ומבעלי שליטה (בראשם שלמה אליהו) שידם מונחת על ידית כיסא המפלט לאור העובדה שהבנק היה חייב להימכר.

בנק מזרחי ניצל את ההזדמנות והציע לרכוש את בנק איגוד לפי 60% מהונו העצמי ולשלם במניות בנק מזרחי שמתומחרות "ביוקר". במילים אחרות מזרחי ביקש לצרף למאזנו את מלוא ההון העצמי של בנק איגוד ולשלם רק עבור 60% ממנו. לא רק זאת, הוא השכיל להציע לשלם באמצעות מניות בנק מזרחי, ששווי השוק שלהן עולה על שווי ההון של הבנק. כידוע, לכסף אין ריח, על כן, כל שקל ששוכן בהון של בנק אגוד ונרכש בכ-60 אגורות יכול להירשם בספרי בנק מזרחי לפי שווי כפול, שהיה מגולם ממילא במחירי מניית בנק מזרחי. ברכישת בנק איגוד, הנהלת בנק מזרחי, יצרה ערך הקרוב למיליארד שקל עבור בעלי מניותיה.

אם נמשיל את אלטשולר שחם גמל לבנק מזרחי, בשל האופן שמניותיה נסחרות בפרמיה, ביחס למחירי המניות של המתחרים ונמשיל את פסגות לבנק אגוד, בשל החובה של קרן איפקס למכור את פסגות, נוכל לראות שגם פה הרוכש מגיע עם יתרון מובנה. עסקה לרכישת פסגות, ככל שתצא לפועל, בשווי שעליו דווח בתקשורת, כ-1-1.5 מיליארד שקל, תמורת נכסים מנוהלים של 165 מיליארד שקל, מהווה שווי של 0.9% בלבד מהיקף הנכסים המנוהלים. אותם 165 מיליארד שקל, הנרכשים לפי 0.9% על הנכסים, במידה ויקבלו את אותה פרמיית אלטשולר גמל (כ-2% מהיקף הנכסים), ייצרו יש מאין, שווי נוסף ומיידי של 1.5 מיליארד שקל. כמובן, אם רוצים לעשות זה מושלם, "בנק מזרחי סטייל", כדאי ורצוי לשלם את התמורה במניות.

בשורה התחתונה

בתי ההשקעות ימשיכו לגייס כסף, ויצמחו יחד עם אוכלוסיית ישראל. רוב השחקנים בענף, מנהלים כסף בכל הפלטפורמות הקיימות, כך שדין שקל שנכנס לקרן נאמנות או לגמל להשקעה אחד הוא. אנו סבורים, שגם מגמת הקונסולידציה בענף תמשיך להתרחש, בשל התחדדות היתרונות לגודל. בתי השקעות דוגמת הלמן אלדובי הנסחרים בשווים נמוכים, צפויים להיות יעד לרכישה, בעיקר בידי גופים גדולים, שנסחרים בשווים הגבוהים מ-1.5% על היקף הנכסים המנוהלים. רכישת פסגות, על 165 מיליארד שקל נכסיו, בעבור 1.5 מיליארד שקל, יכולה להיות עסקה משתלמת, תלוי מי הרוכש ואיך הוא מתכוון לשלם.

 

קובי שגב, שותף מנהל אקורד ש.ק.ל. בית השקעות

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    עם היו סטארט-אפ שמשקיע ב hy. השווי היה פי 100 (ל"ת)
    הרצל 13/01/2021 12:09
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 12/01/2021 17:12
    הגב לתגובה זו
    מקצוענית ומעמיקה
  • 7.
    גנבים (ל"ת)
    ששש 12/01/2021 15:41
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    נושא ממש מעניין (ל"ת)
    אייל 12/01/2021 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כתבה שעושה סדר, מלמדת מאוד (ל"ת)
    מיכאל 12/01/2021 15:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קיפוד 12/01/2021 15:14
    הגב לתגובה זו
    ילין לפידות רווחית ביותר by far אבל אטראו נסחרת במכפיל 9.46 בלבד מור לא מגיעה לקרסוליים של אטראו מבחינת הרווחיות נסחרת במכפיל 42.29...
  • 3.
    משה משה 12/01/2021 14:45
    הגב לתגובה זו
    הכתבה שלך חלשה. לא הבנת למה אלטשולר קונה את פסגות בזמן שממילא הכסף עובר מפסגות לאלטשולר? תקרא ותבין
  • 2.
    כתבה מעולה (ל"ת)
    וורן באפט 12/01/2021 14:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למה מאפשרים לפגיע בתחרות (ל"ת)
    ראובן 12/01/2021 14:21
    הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.