לא מוצאים את האור: הבנקים המרכזיים איבדו שליטה

יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס, מנסה להסתכל רחוק, לעתר עתיד כלכלות העולם - כיצד ישפיעו הריביות הנמוכות על הצפוי לבוא? האם הבנקים המרכזיים איבדו שליטה על וויסות המשק?

יניב חברון | 02/02/2016 08:16 (2)

נושאים בכתבה ריבית

בהחלט אפשר לומר ששנת 2015 סומנה עם פתיחתה כשנת המפנה בכל הנוגע לרמת הריביות העולמית. השיא כמובן הגיע באמצע חודש דצמבר, כאשר בפד החליטו להכריז על העלאת ריבית ראשונה לאחר 9 שנים, שבמהלכן בנקים מרכזיים רבים ברחבי העולם פעלו בשיקום הכלכלה בעקבות המשבר החמור ביותר שידע העולם מזה למעלה מ-80 שנה.

עם העלאת הריבית הראשונה בחודש דצמבר האחרון, הכריזו בפד כי זוהי רק ההתחלה, וכי במהלך השנה הקרובה צפויות עוד 4 העלאות נוספות. בשוק לא התרגשו מההכרזה, אולי מכיוון שלא האמינו לה, ואולי מכיוון שהיו שבויים בקונספציה שמקרין הפד, לפיה כלכלת ארה"ב 'תסתדר' גם עם פער ריביות גדול בינה לבין "שאר העולם". אחרת איך אפשר להסביר את הערכת השוק ל-4 העלאות בפתיחת שנת 2016?

מה שמעביר אותי לנקודה הבאה, אם בתחילת השנה רבים חשבו שתם עידן הריביות הנמוכות, היום כבר נראה שאנו רחוקים מאוד מהערכה זו. הטלטלה האחרונה בשווקים גררה חששות גדולים מאוד בקרב המשקיעים לגבי יציבותה של הכלכלה העולמית. כיום, השוק כבר מתמחר 1-2 העלאות ריבית בארה"ב והיד עוד נטויה, כלפי מטה כמובן.

המלחמה שלא עוצרת

בנקודה זו נכנס למשוואה גורם משמעותי נוסף - "מלחמת המטבעות העולמית", מונח אותו הגה שר האוצר הברזילאי אי שם בשנת 2010 כתגובה להפחתת הריבית הדרמטית בארה"ב והפגיעה שיצרה במטבע הברזילאי. המלחמה הזו לא רק שלא עוצרת, אלא במהלך השנה האחרונה צברה תאוצה. האחרון ש"הגביר את ההתקפות" היה הבנק המרכזי היפני, שהכריז בסוף השבוע שעבר על הפחתת ריבית הבנק לרמה שלילית, ובכך הצטרף לבנקים מרכזיים נוספים כדוגמת שוויץ, שוודיה ודנמרק בהם כבר מונהגת ריבית שלילית מזה מספר חודשים. החידוש דווקא עכשיו, שהפעם מדובר בכלכלה השלישית בגודלה בעולם - מה שכמובן הופך את המהלך למשמעותי בהרבה, בדגש על רקע ירידת תשואת האג"ח הארוכות שם לרמת שפל היסטורית של 0.1% בלבד.

לאן הולכים מכאן?

התבטאויותיו של דראגי, נגיד ה-ECB, בשבועיים האחרונים, לא משאירות הרבה מקום לספק שגם באירופה לא מתכוונים לשתוק - להם אפשר להוסיף את הסינים שפועלים במרץ להחלשת המטבע ואפילו את ההודים, שהכריזו בחודש דצמבר על הפחתת ריבית נוספת. אז לאיפה הולכים מכאן? האם העלאת הריבית בדצמבר הייתה הצעד המצמצם האחרון גם ב-9 השנים הקרובות? האם הבנקים המרכזיים איבדו את יכולת הוויסות של שערי מטבעותיהם באמצעות נקיטת צעדים מוניטאריים? האם "מלחמת המטבעות" היא למעשה מסר של ייאוש מצד הבנקים המרכזיים, ולא רחוק היום בו יקבעו שערי החליפין על בסיס עודפי היצוא והיבוא של המדינות (כלומר סחר חוץ)?

בנקודה הנוכחית אני בהחלט מתקשה לראות את "האור בקצה המנהרה". מצד שני, אולי "הישועה" בכלל תבוא מאותו נוזל שחור שמונע כרגע מ"התרופה" היחידה מלהגיע, והכוונה היא כמובן לאינפלציה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
סוחר מאקרו , רמת גן. 02/02/2016 13:17
הגב לתגובה זו
ברחבי העולם הולכת ופוחתת מפעם לפעם, כוחם הולך ופוחת והם ממשיכים ללכת ראש בקיר מבלי לקחת בחשבון שאולי הם מייצרים במו ידיהם משבר שיגמד את המשבר של 2008 בעוצמתו ובמשכו מבלי שיוותרו בידיהם כלים יעלים לטיפול . המדיניות המוניטרית הקיצונית של השנים האחרונות הביאה לאינפלציית נכסים מטורפת וזינוק מבהיל בחובות , מנגד רק החזיקה את הכלכלה הריאלית באופן זמני מבלי לגרום למומנטום אמיתי של צמיחה עולמית משום שאחד נלחם בשני . בועת הסחורות הייתה הראשונה להתנפץ...על כולם להיערך לניפוץ הבועות האחרות.
1.
האו״ם 02/02/2016 09:05
הגב לתגובה זו
קשה לא להגיע למסקנה :שאנחנו בדרך למפץ. במלחמה כמו במלחמה. החייל הבודד ״ טוב ״ הוא לא יוצא, משדה הקרב . שבו בצד על מזומן.

איור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם

עופר הבר | 14/11/2025 09:56

נושאים בכתבה בואינג איירבוס בינה מלאכותית

מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.

להמשך הכתבה לחץ כאן