יצירת פיזור בתיק ההשקעות באמצעות גיוון הנכסים הינו בעל חשיבות רבה, בעיקר עבור הפחתת תנודתיות התיק. בעבר חשבנו כי ניתן ליצור תיק בעל גיוון באמצעות פיזור גיאוגרפי בלבד (לדוגמא רכישה של מדד 25, מדד S&P500 ומדד ה-DAX), אך המשבר בשווקים, שהחמיר ב-2008 הדגיש את המתאם (קורלציה) בין השווקים השונים בעיתות משבר - תוצאה ישירה של תהליך הגלובליזציה.

ניתן היה להבחין כי רוב השווקים בעולם הגיבו בירידות חדות בתגובה למשבר בכלכלה האמריקנית והאירופית, אך המדינות המתפתחות והמדינות המפותחות הגיבו באופן שונה מבחינת עוצמות ואופי התגובה למשבר. תגובה זו של השווקים המתפתחים למשבר 2008 העלתה את האטרקטיביות של ההשקעה בהם. אך בשנים האחרונות הם מתקשים לעמוד בציפיות המשקיעים ולהצדיק את המיתוג שיצרו בעבר.

המגמה השלילית המאפיינת את השווקים המתפתחים, מול מגמה חיובית בשווקים המפותחים, החלה כבר במחצית השנייה של 2010 ובולטת במיוחד מתחילת השנה. הסיבות לכך רבות ונובעות בעיקר מנתוני מאקרו גלובליים חלשים ומהזרמות כספים מאסיביות על ידי הבנקים המרכזיים של הכלכלות החזקות.

בבחינת השקעה בשווקים אלה, על מה כדאי לשים דגש? האם בתוך עולם קרנות הסל העוקבות אחר שווקים מתפתחים קיימות כאלו שהניבו תשואות טובות יותר ביחס לאחרות?

אם מסתכלים על קרנות הסל העוקבות אחרי מדד MSCI שווקים מתעוררים, רואים שבשלוש השנים האחרונות נכנסו כ-45 מיליארד דולר לקרן EEM של iShares וקרן VWO של Vanguard העוקבות אחריו. זה הוביל לכניסתן לרשימה המכובדת של ה-ETFים הגדולות בעולם ותרם לביצועי המניות בשווקים הגדולים במדדים.

אבל מתחילת 2013 עברו קרנות אלו לפדיונות של כ- 9 מיליארד דולר, שהשפיעו בכיוון ההפוך והקשו על המדדים להדביק את ביצועי השווקים המפותחים. לתנועות ההון בתעשיית הקרנות השפעה גדולה יותר על ביצועי המניות של השווקים המתפתחים מאשר בקרנות העוקבות אחר שווקים המפותחים.

הנקודה המעניינת, השוני הגדול בין ביצועי מדדיLarge Cap בשווקים המתעוררים אל מול מדדי Small Cap. המדדים הגדולים בשלוש המדינות הגדולות במדד הייחוס של MSCI הן דרום קוריאה, סין וברזיל. כפי שניתן לראות בטבלה למטה, המדדים של החברות הגדולות (Large Cap) במדינות אלו מציגים תשואת חסר משמעותית בשנה האחרונה כמו גם מתחילת השנה מול המדדים העוקבים אחר החברות הבינוניות והקטנות (Mid Cap/Small).

קרנות VWO ו-EEM עוקבות לכאורה אחר מדדים רחבים: 830 חברות במדד הייחוס של EEM ולא פחות מ-1050 חברות בזה של VWO. עם זאת, המשקל הניתן למניות בינוניות וקטנות בשווקים אלה נמוך מאוד ויש להן מתאם גבוה עם מדד MSCI Emerging markets Large Cap. אם כך, למרות אסטרטגיית ההשקעות הרחבה של קרנות אלו, הן מספקות בעיקר חשיפה לחברות הגדולות.

כפי שניתן לראות בגרף למטה, קרן הסל EEM (בעלת חשיפה משמעותית לחברות Large Cap ) פותחת פער משמעותי מתחילת השנה אל מול קרן הסל EEMS העוקבת אחר חברות Small Cap בשווקים המתעוררים ומספקת תשואת יתר למשקיעים אל מול ה- EEM. הפדיונות מתחילת השנה בשווקים אלה תרמו להגדלת הפער בין ביצועי מדדי Large Cap למדדי Small Cap ויצרו באופן טכני בלבד סיבה נוספת להעדיף מדדים הנותנים משקל לא מבוטל לחברות הבינוניות וקטנות בשווקים אלה.

לסיכום, מעבר לפיזור הגיאוגרפי ולהבחנה בין מדינות מפותחות למדינות המתפתחות, כדאי לשים דגש על תמהיל המדד, כלומר על החשיפה הפנימית בין חברות Large Cap ל-Small Cap.