כבר שנים לא מעטות שאנו עדים למודעות גדלה והולכת לנושאי איכות הסביבה ואחריות חברתית וקהילתית. לא עוד נושאים נישתיים, הנידונים בשולי סדר היום ומקשטים את תכניו, אלא לב לבו של העניין וגורם מכריע בשיקולי תועלת הציבור.

והנה, נקרית בדרכנו הזדמנות גדולה להיווכח בכך. בחודש ספטמבר תיערכנה בגרמניה, מנהיגת יבשת אירופה, בחירות לפרלמנט ולמשרת הקנצלר. אנג'לה מרקל, מנהיגת המפלגה השמרנית ואחת הנשים המוכרות והחזקות בפוליטיקה העולמית של 20 השנה האחרונות, הודיעה כי לא תתמודד פעם נוספת ותפנה את מקומה.

בימים האחרונים הראו סקרי דעת קהל שנעשו במדינה על תזוזה "טקטונית" של קהל הבוחרים לעבר מפלגת הירוקים ומנהיגתה החדשה, אנה-לינה בארבוק (Annalena Baerbock). לפי דיווח של בלומברג, פתחו הירוקים פער של 7 נקודות אחוז על פני מפלגתה השמרנית של מרקל.

האם ייתכן כי לראשונה לאחר תקופה ארוכה של חילופי שלטון בין השמרנים לבין הסוציאל דמוקרטים, תונהג גרמניה על ידי מפלגה שנושאי איכות הסביבה בראש מעיניה? האם תונהג, לראשונה אי פעם, מדינה מפותחת על ידי מפלגה כזו, כל שכן גרמניה, המשפיענית כל כך? נראה כי עצם האפשרות הזו הינה עוד אחת מתוצאותיה המעניינות של מגפת הקורונה ובפרט של הקושי הרב של גרמניה להתמודד מולה.

• משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
• אורסטד מזנקת לאחר פסיקה שמבטלת את עצירת טראמפ לפרויקט הרוח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מתברר, כי על אף איתנותה הכלכלית והארגונית של גרמניה ומערכות הבריאות המתקדמות שלה, שיעור ההתחסנות במדינה אינו גבוה ויש התולים בהשתייכותה לגוש האירו ולאיחוד האירופי – על כל מגרעותיו המבניות – את האשם בכך.

בהחלט ייתכן כי השלכות הקורונה על משקי הבית בגרמניה – כלכלתם, ההיבטים הבריאותיים והחברתיים – הניעו אותם להבין כי לעמדות הפוליטיות המסורתיות השלכות קטנות יותר על חיי היום יום שלו מאשר נושאים כגון שינויים חדים (ותכופים מבעבר) של מזג האוויר, תופעות טבע קיצוניות, שנות בצורת, זיהומי אוויר מעיקים, תחלואה אסתמטית ועוד תופעות בעלות השלכות חמורות ומתמשכות על הסביבה, החי והצומח.

אם בסופו של דבר הירוקים אכן יזכו בבחירות, סביר להניח כי תהליכים סביבתיים, שאמורים היו לארוך חמש, עשר שנים ואולי יותר, יוקדמו וייצאו לדרך ללא כל דחייה, זה ייתן זינוק אדיר לכלכלה הירוקה בגרמניה וגם במקומות נוספים.

• האם קרן הפנסיה שלך מספיק טובה?
• קרנות השתלמות בדצמבר- תשואה של מעל 0.7% במסלול הכללי; תשואה של 1.6% במנייתי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרנות השתלמות בדצמבר- תשואה של מעל 0.7% במסלול הכללי; תשואה...

להערכתי, התפתחות מעין זו תהווה בשורה חברתית, כלכלית ובריאותית חשובה מעין כמוה לאזרחי גרמניה ולאזרחים של מדינות רבות נוספות, שתאמצנה, בהמשך, את סדרי העדיפויות החדשים. כך, אני מניחה כי אחד המהלכים הראשונים שיעמדו על הפרק הנו סגירה סופית של הכורים הגרעיניים, תוך הכבדה תקציבית ומסויית על תוצרי האנרגיה הפוסילית ובראשם – הבנזין, הסולר והפלסטיק.

בתוך כך יוטלו, להערכתי, מסים כבדים יותר על מכוניות שתעשינה שימוש באנרגיה הפוסילית והן יופלו לרעה לעומת משתמשי כלי רכב מונעי חשמל וצרכני  חשמל הירוק.

עוד אני צופה כי מהלכי חקיקה ותקינה (רגולציה) שתכליתם תהייה להכביד מאוד על תאגידים מזהמים, במישרין  או בעקיפין, בצורה גלויה ולא למראית עין.

צעדים אלו ואחרים יורגשו, לדעתי, בכל תחומי החיים והפעם עשויה להזדמן התשתית הפוליטית שתאפשר זאת.

אנו הכלכלנים נוהגים לומר – כל משבר הנו גם הזדמנות. משבר הקורונה, מסתבר, היה קשה דיו על מנת ליצור שורה של הזדמנויות; שיפור איכות החיים ועשייה לטובת האקלים הם בין החשובות שבהן.

מיטל בר דוד, אנליסטים בכירה במזרחי טפחות