האם הירוקים יזכו בשלטון בגרמניה ואיך זה עשוי להשפיע על העולם כולו?
אנרגיה ירוקה כבר שנים לא מעטות שאנו עדים למודעות גדלה והולכת לנושאי איכות הסביבה ואחריות חברתית וקהילתית. לא עוד נושאים נישתיים, הנידונים בשולי סדר היום ומקשטים את תכניו, אלא לב לבו של העניין וגורם מכריע בשיקולי תועלת הציבור.
והנה, נקרית בדרכנו הזדמנות גדולה להיווכח בכך. בחודש ספטמבר תיערכנה בגרמניה, מנהיגת יבשת אירופה, בחירות לפרלמנט ולמשרת הקנצלר. אנג'לה מרקל, מנהיגת המפלגה השמרנית ואחת הנשים המוכרות והחזקות בפוליטיקה העולמית של 20 השנה האחרונות, הודיעה כי לא תתמודד פעם נוספת ותפנה את מקומה.
בימים האחרונים הראו סקרי דעת קהל שנעשו במדינה על תזוזה "טקטונית" של קהל הבוחרים לעבר מפלגת הירוקים ומנהיגתה החדשה, אנה-לינה בארבוק (Annalena Baerbock). לפי דיווח של בלומברג, פתחו הירוקים פער של 7 נקודות אחוז על פני מפלגתה השמרנית של מרקל.
האם ייתכן כי לראשונה לאחר תקופה ארוכה של חילופי שלטון בין השמרנים לבין הסוציאל דמוקרטים, תונהג גרמניה על ידי מפלגה שנושאי איכות הסביבה בראש מעיניה? האם תונהג, לראשונה אי פעם, מדינה מפותחת על ידי מפלגה כזו, כל שכן גרמניה, המשפיענית כל כך? נראה כי עצם האפשרות הזו הינה עוד אחת מתוצאותיה המעניינות של מגפת הקורונה ובפרט של הקושי הרב של גרמניה להתמודד מולה.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- אורסטד מזנקת לאחר פסיקה שמבטלת את עצירת טראמפ לפרויקט הרוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתברר, כי על אף איתנותה הכלכלית והארגונית של גרמניה ומערכות הבריאות המתקדמות שלה, שיעור ההתחסנות במדינה אינו גבוה ויש התולים בהשתייכותה לגוש האירו ולאיחוד האירופי – על כל מגרעותיו המבניות – את האשם בכך.
בהחלט ייתכן כי השלכות הקורונה על משקי הבית בגרמניה – כלכלתם, ההיבטים הבריאותיים והחברתיים – הניעו אותם להבין כי לעמדות הפוליטיות המסורתיות השלכות קטנות יותר על חיי היום יום שלו מאשר נושאים כגון שינויים חדים (ותכופים מבעבר) של מזג האוויר, תופעות טבע קיצוניות, שנות בצורת, זיהומי אוויר מעיקים, תחלואה אסתמטית ועוד תופעות בעלות השלכות חמורות ומתמשכות על הסביבה, החי והצומח.
אם בסופו של דבר הירוקים אכן יזכו בבחירות, סביר להניח כי תהליכים סביבתיים, שאמורים היו לארוך חמש, עשר שנים ואולי יותר, יוקדמו וייצאו לדרך ללא כל דחייה, זה ייתן זינוק אדיר לכלכלה הירוקה בגרמניה וגם במקומות נוספים.
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה או פוליסת חיסכון איך לבחור נכון ולהרוויח יותר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מס בדלת האחורית על קרנות השתלמות - ככה התכווצה ההטבה ב-33%
להערכתי, התפתחות מעין זו תהווה בשורה חברתית, כלכלית ובריאותית חשובה מעין כמוה לאזרחי גרמניה ולאזרחים של מדינות רבות נוספות, שתאמצנה, בהמשך, את סדרי העדיפויות החדשים. כך, אני מניחה כי אחד המהלכים הראשונים שיעמדו על הפרק הנו סגירה סופית של הכורים הגרעיניים, תוך הכבדה תקציבית ומסויית על תוצרי האנרגיה הפוסילית ובראשם – הבנזין, הסולר והפלסטיק.
בתוך כך יוטלו, להערכתי, מסים כבדים יותר על מכוניות שתעשינה שימוש באנרגיה הפוסילית והן יופלו לרעה לעומת משתמשי כלי רכב מונעי חשמל וצרכני חשמל הירוק.
עוד אני צופה כי מהלכי חקיקה ותקינה (רגולציה) שתכליתם תהייה להכביד מאוד על תאגידים מזהמים, במישרין או בעקיפין, בצורה גלויה ולא למראית עין.
צעדים אלו ואחרים יורגשו, לדעתי, בכל תחומי החיים והפעם עשויה להזדמן התשתית הפוליטית שתאפשר זאת.
אנו הכלכלנים נוהגים לומר – כל משבר הנו גם הזדמנות. משבר הקורונה, מסתבר, היה קשה דיו על מנת ליצור שורה של הזדמנויות; שיפור איכות החיים ועשייה לטובת האקלים הם בין החשובות שבהן.
מיטל בר דוד, אנליסטים בכירה במזרחי טפחות
- 3.רעננית 27/04/2021 12:36הגב לתגובה זוצפו ב- Occupied בנטפליקס ותבינו למה עלולות להוביל כוונות טובות
- 2.חגי 24/04/2021 13:17הגב לתגובה זוהכתבה עם ראיה שטחית והמפלגה תהיה הרסנית גרמניה ולכלכלה. הנושא "ירוק" הוא בפועל גיבוב של שטויות פופוליסטיות שלא יעמדו בשום מבחן מציאותי - לא כלכלית, לא מבחינה חברתית ובעיקר חא מבחינת שמירה אמיתית על הטבע. מי שמנסה להנדס את החברה האנושית יתקל בחומת המציאות. ביי ביי גרמניה, שוב איבדת את זה לגמרי.
- יובל 27/04/2021 12:32הגב לתגובה זולדעתי, להערכתי , כך אני מניחה. אולי הכל נכון ויתממש .... ואולי לא.
- עברי 27/04/2021 03:18הגב לתגובה זו"עולם חדש מופלא" גרמניה כנראה אף פעם לא לומדת.
- 1.מתעניין 22/04/2021 11:52הגב לתגובה זוקראתי שגם ראש ממשלת איטליה הולך על זה בגדול. באמת תחום מעניין וצומח.
- שמוליק 22/04/2021 15:47הגב לתגובה זושגם גרמניה משתוקקת לצינור גז טבעי משום מה, למרות הסנקציות האמריקאיות. כנראה שבגלל הצלחה של ESG
מס בדלת האחורית על קרנות השתלמות - ככה התכווצה ההטבה ב-33%
קרן השתלמות היא מוצר עם תשואה אפקטיבית גבוהה מהתשואה ברוטו בזכות הטבות המס; זה מוצר ל"עובדים עשירים" שמפלה עוד יותר את העובדים החלשים. באוצר לא מצליחים למסות אותו, אבל יש "מיסוי שקט" - ככה זה עובד
קרן השתלמות קרן ההשתלמות נותרה אחד מכלי החיסכון הנפוצים בישראל ובטוח שהטוב בהם. הטבות המס על החיסכון בהשתלמות הופכות את המוצר לכזה שבעצם לא רק שאין עליו מסים, אלא יש הטבות - התשואה האפקטיבית למשקיעים גדולה מהתשואה ברוטו. בהפקדה אין מס ויש הטבת מס בשכר (מכירים בהפקדות כהוצאה שמקטינה את תשלום המס על השכר), בקרן עצמה אין מס על רווחים ובמשיכה אין מס על רווחים. גן עדן לחוסכים, צריך רק להזכיר שזה לא לכולם - קרן השתלמות היא מוצר ששכירים מקבלים רק אם המעסיק מסכים, בפועל זה מוצר לתפקידים ציבוריים ותפקידים מרמת ניהול מסוימת, וגם לעצמאים.
עבור שכירים ההטבות של הקרן השתלמות נשחקות בהדרגה. בעוד תקרות ההפקדה אצל עצמאים עולה בהתאם למדד כדי שההטבה לא תישחק, שכירים נתקעים עם תקרה קפואה מאז 2004, מה שמקטין את הפטור ממס על רווחים ומקטין בעצם את ההטבה הכוללת. השכר הממוצע כעת הוא באזור 15.6 אלף שקל (שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל) ובשכר הזה עדיין מקבלים הטבות מלאות, אבל קצת מעל, ויש תקרה. אם נניח שנתיים-שלוש של אינפלציה ועליית שכר של 2%-3%, נקבל עוד 3 שנים שכר ממוצע של כ-17.5 ותקרת הפקדה של 15.7 אלף שקל - כלומר כמות השכירים עם קרן השתלמות שנפגעת מהתקרה תגדל דרמטית. התקרה לשכירים קפואה זה שנים
התקרה לשכירים מבוססת על שכר חודשי מקסימלי של 15,712 שקל, עם הפקדה של עד 10% - 7.5% מהמעסיק ו-2.5% מהעובד. זה מגיע ל-18,854 שקל בשנה, סכום שמזכה בפטור מלא ממס רווחי הון. אך מאז 2004, התקרה לא עודכנה, בעוד האינפלציה הצטברה לכ-48% והשכר הממוצע זינק בשיעור דומה. שכיר שהרוויח 15.7 אלף שקל לפני 20 שנה קיבל הטבה מלאה - על כל השכר, אבל היום השכר שלו אמור להיות באזור 23 אלף שקל והוא מקבל רק על שני שליש הטבה - כלומר, ההטבה נשחקה בשליש. הפער מול עצמאים הולך וגדל
לעומת זאת, עצמאים נהנים מעדכון שנתי. בשנת 2025, תקרת הפטור ממס רווחי הון עלתה לכ-20,550 שקל, ועבור הטבת מס הכנסה – 4.5% מהכנסה עד כ-293 אלף שקל, כלומר עד 13.2 אלף שקל מוכרים כהוצאה. זה מאפשר לעצמאים להגדיל הפקדות בהתאם לעליית המדד.
- קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה או פוליסת חיסכון איך לבחור נכון ולהרוויח יותר
- דירוג קרנות השתלמות - מנורה מככבת, אנליסט, אלטשולר וילין מאכזבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביטול ההטבה בדלת האחורית
השחיקה הזו אינה מקרית. האוצר ניסה לבטל את ההטבה לשכירים מספר פעמים, בטענה נכונה שהיא רגרסיבית ומיטיבה עם בעלי שכר גבוה - כ-70% מההטבה זורמת ל-20% העליונים בהכנסות. אך הוא לא הצליח להעביר את זה מול לובי חזק וגדול של ההסתדרות. במקום ביטול, נבחרה שיטה שקטה: הקפאת התקרה (הרחבה: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים)
חיסכון (בעזרת AI)הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
איך עובד המנגנון כיום ולמה הוא כל כך חשוב, מה האוצר רצה לשנות ואיך זה היה משפיע על החוסכים
ועדת הכספים אישרה הארכה נוספת של הוראת השעה במנגנון הבטחת התשואה בקרנות הפנסיה עד סוף 2028. זו דחייה משמעותית של הרפורמה שמשרד האוצר ביקש להחיל על חלוקת רשת הביטחון הממשלתית לחוסכים. התכנון המקורי היה להתחיל ביישום המודל החדש בינואר 2025, אך זה נדחה תחילה לינואר 2026, וכעת שוב - לתקופה ארוכה בשלוש שנים נוספות.
הבטחת התשואה מהווה רכיב מרכזי ביציבות המוצר הפנסיוני בישראל, במיוחד עבור חוסכים קרובים לפרישה או אלו שכבר נמצאים בשלב קבלת הקצבה. המנגנון מפחית את התנודתיות בשווקים ומאפשר לקרנות לספוג תקופות חלשות מבלי לגרום לזעזוע חד בגובה הקצבה החודשית. בעוד השיח הציבורי מתמקד בדמי ניהול ובתשואות, חשיבות ההגנה הזו אינה נופלת מהם כלל.
המנגנון הנוכחי החליף את האג"ח המיועדות שהבטיחו בעבר ריבית קבועה של 4.86% לחוסכים. מאז 2023, הכספים מושקעים בשוק ההון הפתוח, אך המדינה מתחייבת להשלים תשואה של 5.15% בשנה על כ-30% מנכסי הקרן, אם התשואה בפועל נמוכה מכך. זהו מנגנון המפחית משמעותית את הסיכון בתקופות חלשות בשווקים, ובולט במיוחד אצל מקבלי קצבה חודשית, שם היעד המרכזי הוא לצמצם תנודתיות ולמנוע פגיעה ישירה בקצבה.
האם יש באמת הבטחת תשואה? תלוי בגיל שלכם
החלוקה הנוכחית של ההגנה בין קבוצות הגיל נותנת עדיפות את הפנסיונרים, שמקבלים הגנה על כ-60% מהנכסים שלהם. אצל שאר החוסכים, ההגנה מתחלקת באופן שוויוני יותר. קיים כאן עיוות מסוים, שכן נראה הגיוני שחוסך בן 30 יקבל פחות הגנה מחוסך בן 62, אך המנגנון הנוכחי מנסה לאזן בין הצרכים השונים של כל קבוצות הגיל.
- חושבים להתחיל להשקיע בשוק ההון ולא בטוחים מתי? פשוט תתחילו
- לבחור שלא לבחור: הטעות הגדולה ביותר של החוסך הישראלי בשנת 2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האוצר קידם מודל שבו רק חוסכים מעל גיל 60 היו מקבלים הבטחת תשואה מוגדלת, עם הגנה על 40% מהחיסכון, בעוד חוסכים צעירים יותר היו נשארים עם הגנה נמוכה משמעותית. הבעיה המרכזית היא מבנית: במסלול השקעה אחד, כל העמיתים מחזיקים באותו סל נכסים בדיוק, ולא ניתן לתת השלמת תשואה שונה לאנשים שונים באותו מסלול.
