ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
את הקדנציה הארוכה של ברק עילם בתור מנכ"ל נייס ניתן לחלק לשתי תקופות - 5 השנים הראשונות בהן המניה עלתה כמעט פי 4 ו-5 השנים האחרונות שבהן המניה כמעט ולא זזה. אחרי 10 שנים בחברה עילם עוזב, אבל הטיימינג בעייתי. עילם והנהלה ניסו לשדר "עסקים כרגיל", אבל בשיחת הוועידה, האנליסטים לא הניחו. הם הבחינו שקצב הצמיחה הכולל של החברה ירד, אבל מה שהפתיע אותם במיוחד היה החולשה בעסקי הענן.
הצפת ערך ב-5 השנים האחרונות, קיפאון ב-5 השנים הבאות
המניה נפלה והמשיכה ליפול למחרת, כשביומיים היא מאבדת כ-14%. זו שיחת הוועידה האחרונה של עילם, הוא כנראה לא דמיין אותה כך, אבל צריך להגיד - עילם הביא את נייס למקום מאוד גבוה בתעשייה. נכון, מבחן המניה הוא מבחן חשוב, אבל הערך שעילם ייצר עם העסקת כמות הולכת וגדלה של עובדים, הערך ללקוחות, וגם הערך למדינה דרך מסים והעסקה, הוא מאוד גדול. נייס היא מחברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר בארץ, הי אלא היתה כך לפני שעילם נכנס לתפקיד.
עזיבה בתזמון בעייתי
"לסיום, מכיוון שזו שיחת הוועידה האחרונה שלי, אני רוצה להביע את תודתי לכל אחד ואחת מכם על האמון והתמיכה שהענקתם לי לאורך השנים. היה לי לכבוד גדול להוביל את נייס", סיכם עילם את השיחה, אבל כבר בתחילת השיחה ובמהלכה הוא כבר נשמע נוסטלגי - "יחד עם 9,000 עובדי נייס, בנינו את נייס לחברה גלובלית בהיקף של מיליארדי דולרים, המובילה את הקטגוריה שלה. אני בטוח לחלוטין שהנהגתה של נייס תמשיך להצטיין בזכות עוצמת הצוות שלנו, החזון שלנו וההזדמנויות הרבות שממתינות לנו".
- נייס במשבר שליטה: מחלוקת על מענק למנכ"ל הפורש מציתה עימות חריף בין הדירקטוריון למוסדיים
- אחרי שירדה ביותר מ-40%: האם יש אפסייד בנייס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אמשיך להוביל את החברה עד סוף השנה ואוודא מעבר חלק לסקוט ראסל, שייכנס לתפקיד המנכ"ל ב-1 בינואר. סקוט יחד עם צוות מצוין ימשיך להצעיד את נייס להצלחות".
מה קורה בתחום הענן? האנליסטים מודאגים
סיום תקופה מרגש, אבל האנליסטים והמשקיעים רוצים "לראות את הכסף". יש תמיד חשש משינוי של מנכ"ל, במיוחד מנכ"ל מוערך וטוב שיודע את השפה של וול סטריט. החשש הגדול הוא שעילם מריח את השינויים הטכנולוגיים בשל מהפכת ה-AI ויודע שמדובר בסיכונים מאוד משמעותיים והוא מעדיף להיות חתום על מהפכת הענן שהוביל ולא להיכנס להרפתקה נוספת.
כלפי חוץ נייס ועילם משדרים שמדובר בשינוי פרסונלי טבעי אחרי 10 שנים, השאלה אם סקוט ראסל ייכנס לנעליים הגדולות של עילם. ראסל, כיהן לפני נייס בתפקידים בכירים במספר חברות טכנולוגיה, כולל SAP, שם הוביל פרויקטים אסטרטגיים גלובליים והתמקד במיוחד בתחומי הענן והחדשנות הדיגיטלית. האתגר הגדול שלו יהיה להמשיך להוביל את השוק של שירות הלקוחות בעידן ה-AI.
- האם טרנד ה-Wellness ירים ב-2026 את מניות המזון הבריא?
- מהרילס של פעם למנוע הכנסות בהיקף של עשרות מיליארדים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב
מעבר לסיכון שבהחלפת מנכ"ל, יש סיכון עסקי שבא לידי ביטוי בדוחות האחרונים ובשיחת הוועידה. האנליסטים לא הפסיקו לחזור ולשאול בעניין הזה וזה ממחיש עד כמה הם מודאגים מהחולשה בתחום הענן.
עסקאות בענן מתעכבות
שיחת הוועידה עם האנליסטים הציפה כאמור דאגה גדולה מתחום הענן שהוא התחום הצומח ביותר בנייס והתחום הרווחי ביותר. הכנסות הענן אומנם גדלו ב-24% והגיעו ל-500 מיליון דולר, אבל מדובר בנתון נמוך מהצפי בכ-3 מיליון דולר. מעבר לכך, כשמבודדים את הצמיחה האורגנית (בניכוי רכישת LiveVox שתרמה 35 מיליון דולר להכנסות) מגלים כי הצמיחה בענן היא 15% בלבד.
חשש נוסף הוא השחיקה ברווחיות הגולמית שעלולה לבטא תחרות מוגברת מהמתחרות הגדולות וסייספורס בראשן. וכל החששות האלו שיש כאמור את החשש מהחלפת מנכ"ל בעיתוי הנוכחי.
טיילר ראדקה, סיטיגרופ: "הזכרתם שזמן ההכרה בהכנסות בענן השתנה מעט. האם מדובר בשינוי בצד הלקוחות או בתנאים חדשים של הכרה בהכנסות? ומה הצפי לגידול בהכנסות ענן בשנה הבאה?"
בת' גספיץ', סמנכ"לית כספים (CFO): "ראשית, אין שינוי בתנאי החשבונאות. אבל אנחנו רואים יותר עסקאות גדולות בשבע-ושמונה ספרות, במיוחד עם פתרונות AI מתקדמים, שמצריכים פריסה מורכבת יותר. זה מאריך את זמן ההכרה בהכנסות, אך מייצר לקוחות נאמנים מאוד. לגבי הצפי, אנו רואים האצה בצמיחה ברבעון הרביעי, עם דינמיקה חיובית בעסקאות."
ברק עילם: "נכון מאוד. אנו רואים סימנים חיוביים באוקטובר, ומצפים להמשך מגמה זו ברבעון האחרון."
סיטי פניגרהי, מיזוהו: "המעבר לענן עדיין משמעותי, אך הצמיחה נראית איטית יחסית בהשוואה לשנה שעברה. האם אתם רואים עיכוב מצד לקוחות במעבר לענן, או שזה קשור לתהליכי הערכה טכנולוגיים של פתרונות AI?"
ברק עילם: "לא מדובר בעיכוב משמעותי. למעשה, אנו רואים מגמה ברורה של מעבר מהיר יותר בקרב לקוחות גדולים. מתחילת השנה זכינו ביותר מ-100 לקוחות גדולים שעברו מענן קיים או מספקי פתרונות מיושנים לפלטפורמת CXone שלנו. הייחוד שלנו טמון ביכולת לא רק להעביר לקוחות לענן, אלא להציע להם פתרונות אוטומציה מבוססי AI המייעלים את שירות הלקוחות שלהם."
מטה מרשל, מורגן סטנלי, "הזכרתם שעסקאות גדולות לוקחות יותר זמן להטמעה. האם מדובר בעסקאות שנחתמו בשנה שעברה או חדשות? והאם ישנה התקדמות במיזוג LiveVox לתוך הפלטפורמה שלכם?"
בת' גספיץ': "הפתרונות החדשים שלנו, כמו Autopilot ו-Copilot, נכנסו לשוק בשנה שעברה וזכו להצלחה רבה. בעסקאות גדולות יש מורכבות רבה יותר, אך הלקוחות מבינים את הערך הגבוה. לגבי LiveVox, אנו רואים אינטגרציה מוצלחת של הפתרונות שלה לתוך CXone."
רישי ג'לוריה, RBC קפיטל מרקטס: "האם הזמן עד להטמעת עסקאות משתנה בגלל המורכבות של פתרונות ה-AI? ומה הצפי שלכם לצמיחה בענן בשנים הקרובות?"
ברק עילם: "בהחלט, ככל שהפתרונות מורכבים יותר, כך זמן ההטמעה מתארך, אך זה טבעי בשוק שלנו. לקוחות רוצים פתרונות מותאמים, והטמעה איכותית לוקחת זמן. אנו צופים צמיחה מואצת בענן בשנה הבאה, במיוחד עם התקדמות האוטומציה בשירות הלקוחות."
ג'ים פיש, פייפר סנדלר: "נראה כי רכשתם את Playvox מוקדם יותר השנה בשביל זה. מה הערך האסטרטגי שהרכישה מוסיפה, ומה הצפי לתרומתה בעתיד?"
בת' גספיץ': "רכישת Playvox היא בעיקר רכישת טכנולוגיה שנועדה לשפר את היכולות שלנו. מדובר בתוספת קטנה יחסית במונחי הכנסות, אך חשובה מבחינה אסטרטגית. אנו כבר רואים אינטגרציה מוצלחת לפלטפורמה שלנו."
בילי פיצסימונס, ג'פריס: "ראינו בתקופה האחרונה שחקנים נוספים מציגים פתרונות AI. איך נייס שומרת על יתרון בשוק תחרותי כזה?"
ברק עילם: "היתרון שלנו טמון ביכולת שלנו לשלב את הידע והניסיון שלנו בניהול אינטראקציות לקוחות בזמן אמת. בעוד חברות אחרות מציעות פתרונות כלליים, אנחנו מתמקדים באוטומציה מותאמת אישית, מה שמביא ערך אמיתי ללקוחות."
האם נייס מנצחת את סיילספורס?
ארג'ון בהאטיה, וויליאם בלייר: "מה המפתח לנצח בעסקאות מול מתחרים כמו Salesforce ואחרים?"
ברק עילם: "המפתח הוא הבנה מעמיקה של שירות הלקוחות. מערכות CRM טובות כמערכת ניהול, אבל CXone נועד לאוטומציה של שירות הלקוחות בזמן אמת, וזה הבדל משמעותי שמוביל לניצחונות רבים."
טים הורן, אופנהיימר: "האם הצמיחה בענן תימשך בשנה הבאה? והאם יש סימנים ללחץ תחרותי בשוק?"
בת' גספיץ': "בהחלט. אנו רואים סימנים ברורים להמשך צמיחה מואצת בענן ברבעון הבא. לגבי תחרות, היכולות שלנו ב-AI ויחסי הלקוחות החזקים שלנו ממצבים אותנו היטב בשוק תחרותי."
מייקל פונק, בנק אוף אמריקה: "מה צפוי מבחינת הזמן להטמעת עסקאות גדולות? ומה מצב התחרות באזורים גיאוגרפיים שונים?"
- 7.לרון 27/01/2025 08:23הגב לתגובה זוהאנליסטים מודאגים אל תידאגו אתם!האנליסטים לא נחנו בראיית הניסתר והעתידהם חוזים כמוכםמוכרים בירידות קונים בעליותאני לא מסתמך עליהם! נתחו בעצמכם בכל דרךאל תיסתמכו על ידע של אחרים במיוחד לא לגבי העתידכידוע!!
- 6.הוא רוצה לפרוש בשיא לכן מבחינתו התזמון לא בעייתי (ל"ת)007 17/11/2024 19:53הגב לתגובה זו
- 5.לרון 17/11/2024 16:25הגב לתגובה זוכך יש כאלה שעוזבים בשיא,לו למשל בוריס בקר היה יודע לעזוב בזמן....
- 4.לרון 17/11/2024 16:23הגב לתגובה זוואין סיבה שגם המנהל החדש ,מי שלא יהיה,ידע למצוא עוד דרכים לצמוח,סבלנות זה שם המשחק
- לרון 18/11/2024 06:46הגב לתגובה זו"לא" ידע
- 3.לרון 17/11/2024 16:21הגב לתגובה זווקטי של ARKK אצלם הכל מתקדם,אך במציאות הדברים מתנהלים אחרת וכל ההייטק אפילו גוגל מיקרוסופט וAMD מרוויחים פחות ,תהליך נורמלי לחלוטין אחרי התרחבות בא כיווץ ולא משנה מה הסיבות!
- לרון 27/01/2025 10:42הגב לתגובה זושמתם לב היום!
- 2.מחכה לה ב-150 דולר (ל"ת)חיים 17/11/2024 15:34הגב לתגובה זו
- 1.מבין עניין 17/11/2024 15:02הגב לתגובה זובודק אם כדאי כניסה. מה אומרים?
מחשוב קוונטי גטי תמונותהמירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי
הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד.
בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.
עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.
מבט על השחקניות המובילות בבורסה
כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38% מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97% זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16% , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.
- אנחת רווחה: פריצת הדרך שתציל את המחשב הקוונטי
- הכסף ממשיך לזרום לחברות הקוונטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.
דגל בולגריה ודגל האיחוד האירופאי, צילום: רשתותבולגריה עוברת לאירו - זה הרבה יותר ממהלך טכני של החלפת שטרות
בולגריה עוברת להשתמש באירו כמטבע הרשמי במדינה ותהיה המדינה ה-21 בגוש האירו; בולגריה איבדה את העצמאות המוניטרית שלה כבר ב-1997 אז לאור הקריסה הכלכלית הצמידה את המטבע למארק הגרמני ובהמשך לאירו
תחילת 2026 ובולגריה נכנסת לגוש האירו וזה ממש לא רגע של אופוריה בשביל המדינה המזרח-אירופאית. זה מגיע אחרי מסע כלכלי ארוך, טעון וטראומטי. עבור רבים במדינה, המעבר לאירו אינו נתפס כמהלך טכני של החלפת שטרות ומטבעות, אלא כסגירת מעגל היסטורית שמתחילה דווקא
בקריסה הכלכלית של שנות ה-90. בין 1996 ל-1997 חוותה בולגריה היפר-אינפלציה, הבנקים קרסו בזה אחר זה, חסכונות של משפחות התאדו כמעט בן לילה, והאמון במערכת הכלכלית נפגע עמוקות. בפברואר 1997 לבדו, האינפלציה החודשית הגיעה ל-242%. במונחים שנתיים, האינפלציה בשיאה חצתה
את רף ה-2,000%. זו הייתה אחת התקופות הקשות בתולדות הכלכלה הבולגרית המודרנית, והיא נצרבה היטב בזיכרון הקולקטיבי.
כדי להמחיש את עומק המשבר, בתחילת 1996, דולר אחד היה שווה כ-70 לֶב. בפברואר 1997, שער החליפין כבר עמד על 3,000 לֶב לדולר. הכסף הפך לנייר
חסר ערך תוך חודשים ספורים. השכר החודשי הממוצע בשיא המשבר צנח לשווה ערך של כ-30 דולר בלבד. פנסיות של חיים שלמים הספיקו בקושי לקניית כמה כיכרות לחם. כשליש מהמערכת הבנקאית בבולגריה הוכרזה כפושטת רגל. אנשים עמדו בתורים אינסופיים מחוץ לבנקים סגורים, רק כדי לגלות
שחסכונותיהם נעלמו.
מעבר לא חלק מהקומוניזם
שורשי המשבר של אמצע שנות ה-90 נעוצים באופן שבו בולגריה ניהלה את המעבר מכלכלה קומוניסטית לכלכלת שוק. אחרי נפילת המשטר, הממשלות נמנעו ממהלכי עומק כואבים כמו הפרטה מהירה וסגירת חברות ממשלתיות כושלות.
במקום זאת, המדינה המשיכה להזרים אשראי וסובסידיות לחברות מפסידות, שחלקן הפכו בפועל ל"חברות זומבי" שחיו על חשבון התקציב. התוצאה הייתה הצטברות מהירה של חובות, מערכת בנקאית חלשה ותלות גוברת בכסף ציבורי, בלי מנגנונים אפקטיביים של פיקוח וניהול סיכונים.
כדי לממן את הגירעונות ולמנוע קריסה מיידית, הבנק המרכזי בחר בפתרון הקל והמסוכן, הדפסת כסף. ההיצע המוניטרי תפח במהירות, האמון במטבע המקומי נשחק, והאינפלציה יצאה משליטה. בתוך הסחרור הזה עלו גם טענות קשות לשחיתות שלטונית, כולל ניצול המשבר על ידי גורמים בממשל ובמערכת הבנקאית להעברת כספים ולהתרוקנות יתרות המט"ח של המדינה. השילוב בין ניהול כלכלי רופף, מימון אינפלציוני ואובדן אמון ציבורי הוא זה שהוביל בסופו של דבר לקריסה של 1996-1997 ולמהלך הדרמטי של הצמדת המטבע.
מתוך המשבר הזה נולד מהלך דרמטי. בולגריה אימצה
מנגנון של "לוח מוניטרי" (Currency Board), שבמסגרתו הוצמד המטבע המקומי, הלב, למארק הגרמני, ובהמשך לאירו. במילים אחרות, הבנק המרכזי הבולגרי ויתר בפועל על היכולת לנהל מדיניות מוניטרית עצמאית, לקבוע ריבית או לשחק עם שער החליפין. כבר כמעט שלושה עשורים שבולגריה
חיה עם מטבע שמחירו קבוע, כשהשליטה האמיתית נמצאת מחוץ לגבולותיה. במובן הזה, המעבר הרשמי לאירו היום הוא פחות אובדן ריבונות ויותר הכרה רשמית במצב שקיים בפועל מאז סוף שנות ה-90.
