ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
את הקדנציה הארוכה של ברק עילם בתור מנכ"ל נייס ניתן לחלק לשתי תקופות - 5 השנים הראשונות בהן המניה עלתה כמעט פי 4 ו-5 השנים האחרונות שבהן המניה כמעט ולא זזה. אחרי 10 שנים בחברה עילם עוזב, אבל הטיימינג בעייתי. עילם והנהלה ניסו לשדר "עסקים כרגיל", אבל בשיחת הוועידה, האנליסטים לא הניחו. הם הבחינו שקצב הצמיחה הכולל של החברה ירד, אבל מה שהפתיע אותם במיוחד היה החולשה בעסקי הענן.
הצפת ערך ב-5 השנים האחרונות, קיפאון ב-5 השנים הבאות
המניה נפלה והמשיכה ליפול למחרת, כשביומיים היא מאבדת כ-14%. זו שיחת הוועידה האחרונה של עילם, הוא כנראה לא דמיין אותה כך, אבל צריך להגיד - עילם הביא את נייס למקום מאוד גבוה בתעשייה. נכון, מבחן המניה הוא מבחן חשוב, אבל הערך שעילם ייצר עם העסקת כמות הולכת וגדלה של עובדים, הערך ללקוחות, וגם הערך למדינה דרך מסים והעסקה, הוא מאוד גדול. נייס היא מחברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר בארץ, הי אלא היתה כך לפני שעילם נכנס לתפקיד.
עזיבה בתזמון בעייתי
"לסיום, מכיוון שזו שיחת הוועידה האחרונה שלי, אני רוצה להביע את תודתי לכל אחד ואחת מכם על האמון והתמיכה שהענקתם לי לאורך השנים. היה לי לכבוד גדול להוביל את נייס", סיכם עילם את השיחה, אבל כבר בתחילת השיחה ובמהלכה הוא כבר נשמע נוסטלגי - "יחד עם 9,000 עובדי נייס, בנינו את נייס לחברה גלובלית בהיקף של מיליארדי דולרים, המובילה את הקטגוריה שלה. אני בטוח לחלוטין שהנהגתה של נייס תמשיך להצטיין בזכות עוצמת הצוות שלנו, החזון שלנו וההזדמנויות הרבות שממתינות לנו".
- נייס במשבר שליטה: מחלוקת על מענק למנכ"ל הפורש מציתה עימות חריף בין הדירקטוריון למוסדיים
- אחרי שירדה ביותר מ-40%: האם יש אפסייד בנייס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אמשיך להוביל את החברה עד סוף השנה ואוודא מעבר חלק לסקוט ראסל, שייכנס לתפקיד המנכ"ל ב-1 בינואר. סקוט יחד עם צוות מצוין ימשיך להצעיד את נייס להצלחות".
מה קורה בתחום הענן? האנליסטים מודאגים
סיום תקופה מרגש, אבל האנליסטים והמשקיעים רוצים "לראות את הכסף". יש תמיד חשש משינוי של מנכ"ל, במיוחד מנכ"ל מוערך וטוב שיודע את השפה של וול סטריט. החשש הגדול הוא שעילם מריח את השינויים הטכנולוגיים בשל מהפכת ה-AI ויודע שמדובר בסיכונים מאוד משמעותיים והוא מעדיף להיות חתום על מהפכת הענן שהוביל ולא להיכנס להרפתקה נוספת.
כלפי חוץ נייס ועילם משדרים שמדובר בשינוי פרסונלי טבעי אחרי 10 שנים, השאלה אם סקוט ראסל ייכנס לנעליים הגדולות של עילם. ראסל, כיהן לפני נייס בתפקידים בכירים במספר חברות טכנולוגיה, כולל SAP, שם הוביל פרויקטים אסטרטגיים גלובליים והתמקד במיוחד בתחומי הענן והחדשנות הדיגיטלית. האתגר הגדול שלו יהיה להמשיך להוביל את השוק של שירות הלקוחות בעידן ה-AI.
- הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
- האם ספייסX תהיה חברה של טריליון דולר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
מעבר לסיכון שבהחלפת מנכ"ל, יש סיכון עסקי שבא לידי ביטוי בדוחות האחרונים ובשיחת הוועידה. האנליסטים לא הפסיקו לחזור ולשאול בעניין הזה וזה ממחיש עד כמה הם מודאגים מהחולשה בתחום הענן.
עסקאות בענן מתעכבות
שיחת הוועידה עם האנליסטים הציפה כאמור דאגה גדולה מתחום הענן שהוא התחום הצומח ביותר בנייס והתחום הרווחי ביותר. הכנסות הענן אומנם גדלו ב-24% והגיעו ל-500 מיליון דולר, אבל מדובר בנתון נמוך מהצפי בכ-3 מיליון דולר. מעבר לכך, כשמבודדים את הצמיחה האורגנית (בניכוי רכישת LiveVox שתרמה 35 מיליון דולר להכנסות) מגלים כי הצמיחה בענן היא 15% בלבד.
חשש נוסף הוא השחיקה ברווחיות הגולמית שעלולה לבטא תחרות מוגברת מהמתחרות הגדולות וסייספורס בראשן. וכל החששות האלו שיש כאמור את החשש מהחלפת מנכ"ל בעיתוי הנוכחי.
טיילר ראדקה, סיטיגרופ: "הזכרתם שזמן ההכרה בהכנסות בענן השתנה מעט. האם מדובר בשינוי בצד הלקוחות או בתנאים חדשים של הכרה בהכנסות? ומה הצפי לגידול בהכנסות ענן בשנה הבאה?"
בת' גספיץ', סמנכ"לית כספים (CFO): "ראשית, אין שינוי בתנאי החשבונאות. אבל אנחנו רואים יותר עסקאות גדולות בשבע-ושמונה ספרות, במיוחד עם פתרונות AI מתקדמים, שמצריכים פריסה מורכבת יותר. זה מאריך את זמן ההכרה בהכנסות, אך מייצר לקוחות נאמנים מאוד. לגבי הצפי, אנו רואים האצה בצמיחה ברבעון הרביעי, עם דינמיקה חיובית בעסקאות."
ברק עילם: "נכון מאוד. אנו רואים סימנים חיוביים באוקטובר, ומצפים להמשך מגמה זו ברבעון האחרון."
סיטי פניגרהי, מיזוהו: "המעבר לענן עדיין משמעותי, אך הצמיחה נראית איטית יחסית בהשוואה לשנה שעברה. האם אתם רואים עיכוב מצד לקוחות במעבר לענן, או שזה קשור לתהליכי הערכה טכנולוגיים של פתרונות AI?"
ברק עילם: "לא מדובר בעיכוב משמעותי. למעשה, אנו רואים מגמה ברורה של מעבר מהיר יותר בקרב לקוחות גדולים. מתחילת השנה זכינו ביותר מ-100 לקוחות גדולים שעברו מענן קיים או מספקי פתרונות מיושנים לפלטפורמת CXone שלנו. הייחוד שלנו טמון ביכולת לא רק להעביר לקוחות לענן, אלא להציע להם פתרונות אוטומציה מבוססי AI המייעלים את שירות הלקוחות שלהם."
מטה מרשל, מורגן סטנלי, "הזכרתם שעסקאות גדולות לוקחות יותר זמן להטמעה. האם מדובר בעסקאות שנחתמו בשנה שעברה או חדשות? והאם ישנה התקדמות במיזוג LiveVox לתוך הפלטפורמה שלכם?"
בת' גספיץ': "הפתרונות החדשים שלנו, כמו Autopilot ו-Copilot, נכנסו לשוק בשנה שעברה וזכו להצלחה רבה. בעסקאות גדולות יש מורכבות רבה יותר, אך הלקוחות מבינים את הערך הגבוה. לגבי LiveVox, אנו רואים אינטגרציה מוצלחת של הפתרונות שלה לתוך CXone."
רישי ג'לוריה, RBC קפיטל מרקטס: "האם הזמן עד להטמעת עסקאות משתנה בגלל המורכבות של פתרונות ה-AI? ומה הצפי שלכם לצמיחה בענן בשנים הקרובות?"
ברק עילם: "בהחלט, ככל שהפתרונות מורכבים יותר, כך זמן ההטמעה מתארך, אך זה טבעי בשוק שלנו. לקוחות רוצים פתרונות מותאמים, והטמעה איכותית לוקחת זמן. אנו צופים צמיחה מואצת בענן בשנה הבאה, במיוחד עם התקדמות האוטומציה בשירות הלקוחות."
ג'ים פיש, פייפר סנדלר: "נראה כי רכשתם את Playvox מוקדם יותר השנה בשביל זה. מה הערך האסטרטגי שהרכישה מוסיפה, ומה הצפי לתרומתה בעתיד?"
בת' גספיץ': "רכישת Playvox היא בעיקר רכישת טכנולוגיה שנועדה לשפר את היכולות שלנו. מדובר בתוספת קטנה יחסית במונחי הכנסות, אך חשובה מבחינה אסטרטגית. אנו כבר רואים אינטגרציה מוצלחת לפלטפורמה שלנו."
בילי פיצסימונס, ג'פריס: "ראינו בתקופה האחרונה שחקנים נוספים מציגים פתרונות AI. איך נייס שומרת על יתרון בשוק תחרותי כזה?"
ברק עילם: "היתרון שלנו טמון ביכולת שלנו לשלב את הידע והניסיון שלנו בניהול אינטראקציות לקוחות בזמן אמת. בעוד חברות אחרות מציעות פתרונות כלליים, אנחנו מתמקדים באוטומציה מותאמת אישית, מה שמביא ערך אמיתי ללקוחות."
האם נייס מנצחת את סיילספורס?
ארג'ון בהאטיה, וויליאם בלייר: "מה המפתח לנצח בעסקאות מול מתחרים כמו Salesforce ואחרים?"
ברק עילם: "המפתח הוא הבנה מעמיקה של שירות הלקוחות. מערכות CRM טובות כמערכת ניהול, אבל CXone נועד לאוטומציה של שירות הלקוחות בזמן אמת, וזה הבדל משמעותי שמוביל לניצחונות רבים."
טים הורן, אופנהיימר: "האם הצמיחה בענן תימשך בשנה הבאה? והאם יש סימנים ללחץ תחרותי בשוק?"
בת' גספיץ': "בהחלט. אנו רואים סימנים ברורים להמשך צמיחה מואצת בענן ברבעון הבא. לגבי תחרות, היכולות שלנו ב-AI ויחסי הלקוחות החזקים שלנו ממצבים אותנו היטב בשוק תחרותי."
מייקל פונק, בנק אוף אמריקה: "מה צפוי מבחינת הזמן להטמעת עסקאות גדולות? ומה מצב התחרות באזורים גיאוגרפיים שונים?"
- 7.לרון 27/01/2025 08:23הגב לתגובה זוהאנליסטים מודאגים אל תידאגו אתם!האנליסטים לא נחנו בראיית הניסתר והעתידהם חוזים כמוכםמוכרים בירידות קונים בעליותאני לא מסתמך עליהם! נתחו בעצמכם בכל דרךאל תיסתמכו על ידע של אחרים במיוחד לא לגבי העתידכידוע!!
- 6.הוא רוצה לפרוש בשיא לכן מבחינתו התזמון לא בעייתי (ל"ת)007 17/11/2024 19:53הגב לתגובה זו
- 5.לרון 17/11/2024 16:25הגב לתגובה זוכך יש כאלה שעוזבים בשיא,לו למשל בוריס בקר היה יודע לעזוב בזמן....
- 4.לרון 17/11/2024 16:23הגב לתגובה זוואין סיבה שגם המנהל החדש ,מי שלא יהיה,ידע למצוא עוד דרכים לצמוח,סבלנות זה שם המשחק
- לרון 18/11/2024 06:46הגב לתגובה זו"לא" ידע
- 3.לרון 17/11/2024 16:21הגב לתגובה זווקטי של ARKK אצלם הכל מתקדם,אך במציאות הדברים מתנהלים אחרת וכל ההייטק אפילו גוגל מיקרוסופט וAMD מרוויחים פחות ,תהליך נורמלי לחלוטין אחרי התרחבות בא כיווץ ולא משנה מה הסיבות!
- לרון 27/01/2025 10:42הגב לתגובה זושמתם לב היום!
- 2.מחכה לה ב-150 דולר (ל"ת)חיים 17/11/2024 15:34הגב לתגובה זו
- 1.מבין עניין 17/11/2024 15:02הגב לתגובה זובודק אם כדאי כניסה. מה אומרים?

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
