אינטל
צילום: טוויטר

מהלך נואש? אינטל מכניסה שותף למפעל באירלנד - המשקיעים פסימיים

חברת השבבים האמריקאית נעזרת במימון חיצוני כדי להוציא לפועל את התוכנית השאפתנית להתחרות עם TSMC בייצור שבבים, אשר מכבידה על תוצאותיה, אבל המשקיעים מסרבים להשתכנע
איתן גרסטנפלד | (3)

חברת השבבים האמריקאית אינטל INTEL CORPORATION הסכימה למכור נתח במיזם השולט במפעל באירלנד לחברת ניהול הנסים אפולו גלובל (Apollo Global), תמורת 11 מיליארד דולר. המהלך צפוי לסייע לחברה לממן את תוכניותיה השאפתניות להתחרות ב-TSMC הטאיוואנית בייצור שבבים, אשר בינתיים מסבות לה הפסדים כבדים ומכבידים על תוצאותיה.

 

במסגרת העסקה, חברת ההשקעות תחזיק ב-49% ממיזם משותף שמפעיל את Fab 34, מתקן הייצור בנפחים גבוהים (HVM) של אינטל באירלנד, בו השקיעה החברה עד כה 18.4 מיליארד דולר. על פי תנאי ההסכם, אינטל תקנה כמות מינימלית מהתפוקה של המפעל, ותעניק עדיפות למפעל על פני אחרים. לדברי החברה, בניית המפעל, "הסתיימה ברובה", וכעת העסקה תאפשר לה להשקיע את כספה במקום אחר.

שיתוף הפעולה עם אפולו מגיע לאחר שלפני כשנתיים הודיעה אינטל על עסקה דומה עם חברת ההשקעות Brookfield, שהזרימה 15 מיליארד דולר כדי לסייע במימון מפעל החברה באריזונה. עסקאות אלו נועדו להפחית את הלחץ הפיננסי שנוצר כחלק ממאמץ מהשינוי האסטרטגי שהיא עוברת בשנים האחרונות תחת המנכ"ל פט גלסינגר. תוכנית שנועדה למקד את אינטל, פעם החברה העשירה ביותר בתעשיית המוליכים למחצה, בייצור שבבים באמצעות מפעלים שהיא מקימה ברחבי העולם.

"ההכרזה מדגישה את המשך ההתקדמות של אינטל באסטרטגיית השינוי שלה. החברה ממשיכה להתקדם כדי ליצור גמישות פיננסית ולהאיץ את האסטרטגיה שלה, כולל השקעה בפעילות ייצור גלובלית, תוך שמירה על מאזן חזק", נכתב בהודעת החברה. אלא שלפחות כרגע המשקיעים לא מתרשמים מההצהרות החגיגיות של החברה, שאיבדה בשנים האחרונות את מעמדה לחברות כמו אנבידיה ו-AMD. בזמן שמחיר המניה של מתחרותיה מרקיע שחקים, מניית אינטל ירדה בכ-36% מתחילת השנה והיא נסחרת לפי שווי של כ-129 מיליארד דולר.

גלסינגר מרים את תחום הייצור - בינתיים ההפסדים כבדים

בשנת 2021, נקרא פט גלסינגר, אז מנכ"ל חברת מחשוב הענן VMWare, להוציא את אינטל מהבוץ. באותה שנה ראתה ענקית השבבים כיצד אחד הלקוחות המשמעותיים ביותר שלה, אפל, עוזב אחרי 15 שנים של שיתוף פעולה. אך לא פחות חשוב מכך, היא ראתה כיצד מעמדה נשחק אל מול המתחרות, ובמיוחד AMD, שעד לפני מספר שנים כלל לא אימה עליה. ואכן ההגעה שלו עוררה עניין רב בקרב המשקיעים, שקיוו שהמוניטין שלו כמנכ''ל קשוח אך נערץ וכזה שלא מפתח משינויים, יחזיר את החברה אל מסלול של צמיחה. באותו יום שבו הוכרז המינוי קפצה מניית החברה בכ-11%, רמז לציפיות מגלסינגר, אך לא פחות עדות לאופן שבו השוק תפס את קודמו בתפקיד, בוב סוואן.

חודשים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד, הכריז גלסינגר על תוכנית אסטרטגית חדשה - IDM 2.0. במסגרתה, תפעל החברה במטרה להתחרות עם החברות TSMC הטייוואנית, וסמסונג הדרום קוריאנית בתחום היציקה וייצור השבבים. בכך ביקשה החברה להפוך לחלק אינטגרלי בשרשרת הייצור של השבבים, לא רק עבורה אלא גם עבור יתר החברות הפועלות בתחום, כולל גם מתחרותיה הגדולות. כחלק מהמהלך, הכריזה החברה על השקעה של עשרות מיליארדי דולרים בהקמת מפעלי ייצור חדשים ברחבי העולם, שנועדו לתת מענה בין היתר לשוק האמריקאי והאירופאי. הצעד של גלסינגר לווה גם בתמיכת עתק מצד הממשל האמריקאי, אשר ביקש לחזק את מעמדו בתחום כחלק מ"מלחמת השבבים" המתנהלת אל מול סין ויתר המעצמות, לנוכח העיכובים בשרשראות האספקה של מוליכים למחצה במהלך תקופת הקורונה.

גלסינגר והמהלכים שהוביל הצליחו לייצב את הספינה של אינטל, שבשנה האחרונה הצליחה להציג צמיחה עקבית, רבעון אחר רבעון, תוך שהיא עוקפת את צפי האנליסטים והתחזיות שלה עצמה. בשנת 2023 הציגה החברה צמיחה של 13% בפעילות הפאונדרי (Foundry), ייצור ויציקה של שבבים עבור חברות אחרות, ל-637 מיליון דולר. בנוסף, בחודש פברואר הודיעה החברה על העסקה המשמעותית ביותר בתחום, לאחר שחתמה על הסכם לייצור שבבים עבור ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט בהיקף של 15 מיליארד דולר. העסקה המשמעותית ביותר עבור חטיבת הפאונדרי, שעד כה דיווחה על עסקאות קטנות בהרבה, וכזו שעשויה לפתוח עבורה דלתות נוספות.

התוצאות עדיין רחוקות

אלא שלא הכל ורוד בממלכת השבבים של גליסנגר. לפני חודשיים פרסמה אינטל לראשונה את התוצאות של פעילות הייצור בנפרד מהפעילויות האחרות, במהלך שנת 2023. על פי הדוחות, יחידת הייצור שלה הציגה במהלך השנה כולה הכנסות של 18.9 מיליארד דולר, ירידה של 31% לעומת 27.49 מיליארד דולר בשנת 2022. ההפסד תפעולי של החברה בשנה כולה עמד על 7 מיליארד דולר, גבוה משמעותית מהפסד תפעולי של 5.2 מיליארד דולר אשתקד.

כחלק ממצגת למשקיעים, אמר המנכ"ל, פט גלסינגר, ש-2024 צפויה להיות השנה עם ההפסדים התפעוליים הגרועים ביותר בכל הקשור לעסקי ייצור השבבים, וכי היא צופה לחזור לרווחיות תפעולית רק בשנת 2027. גלסינגר אמר כי החולשה בעסקי היציקה נבעה מהחלטות גרועות שבוצעו בעבר, כולל ההחלטה שלא להשתמש במכונות אולטרה סגול קיצוניות (EUV) מבית היוצר של חברת ASML ההולנדית. החלטה שהביאה את אינטל להוציא 30% מפעילות הייצור למיקור חוץ אצל חברות כמו TSMC. אלא כעת השקיעה החברה סכומים גדולים לרכישת מכונות EUV, כדי לצמצם את הצורך בחברות נוספות, ומקווה לקצור את הפירות בעתיד. "בעידן שלאחר (רכישת מכונות) ה-EUV, אנחנו מאוד תחרותיים במחיר, בביצועים ואף חוזרים לדומיננטיות. ובעידן שלפני ה-EUV נשאנו הרבה עלויות ו(היינו) לא תחרותיים", סיכם גלסינגר.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רועי 06/06/2024 00:13
    הגב לתגובה זו
    כל המערב יעבור לייצר שם, טכנולוגיות הייצור ישתפרו ואינטל תוכל למכור מוצרים במחיר שאחרים לא ותכבוש חזרה נתחי שוק.
  • 2.
    אנונימי 05/06/2024 22:29
    הגב לתגובה זו
    החברה שמלאה באנשים שיודעים הכל
  • 1.
    אנונימי 05/06/2024 22:27
    הגב לתגובה זו
    מי שהיתה החברה המובילה נעלמה מהנוף,אין לה מזומנים יש לה עודף כח אדם של מעל 60 אחוז אבל יותר מכל יש לה המון מנהלים שיודעים הכל
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.