אינטל
צילום: טוויטר

מהלך נואש? אינטל מכניסה שותף למפעל באירלנד - המשקיעים פסימיים

חברת השבבים האמריקאית נעזרת במימון חיצוני כדי להוציא לפועל את התוכנית השאפתנית להתחרות עם TSMC בייצור שבבים, אשר מכבידה על תוצאותיה, אבל המשקיעים מסרבים להשתכנע
איתן גרסטנפלד | (3)

חברת השבבים האמריקאית אינטל INTEL CORPORATION הסכימה למכור נתח במיזם השולט במפעל באירלנד לחברת ניהול הנסים אפולו גלובל (Apollo Global), תמורת 11 מיליארד דולר. המהלך צפוי לסייע לחברה לממן את תוכניותיה השאפתניות להתחרות ב-TSMC הטאיוואנית בייצור שבבים, אשר בינתיים מסבות לה הפסדים כבדים ומכבידים על תוצאותיה.

 

במסגרת העסקה, חברת ההשקעות תחזיק ב-49% ממיזם משותף שמפעיל את Fab 34, מתקן הייצור בנפחים גבוהים (HVM) של אינטל באירלנד, בו השקיעה החברה עד כה 18.4 מיליארד דולר. על פי תנאי ההסכם, אינטל תקנה כמות מינימלית מהתפוקה של המפעל, ותעניק עדיפות למפעל על פני אחרים. לדברי החברה, בניית המפעל, "הסתיימה ברובה", וכעת העסקה תאפשר לה להשקיע את כספה במקום אחר.

שיתוף הפעולה עם אפולו מגיע לאחר שלפני כשנתיים הודיעה אינטל על עסקה דומה עם חברת ההשקעות Brookfield, שהזרימה 15 מיליארד דולר כדי לסייע במימון מפעל החברה באריזונה. עסקאות אלו נועדו להפחית את הלחץ הפיננסי שנוצר כחלק ממאמץ מהשינוי האסטרטגי שהיא עוברת בשנים האחרונות תחת המנכ"ל פט גלסינגר. תוכנית שנועדה למקד את אינטל, פעם החברה העשירה ביותר בתעשיית המוליכים למחצה, בייצור שבבים באמצעות מפעלים שהיא מקימה ברחבי העולם.

"ההכרזה מדגישה את המשך ההתקדמות של אינטל באסטרטגיית השינוי שלה. החברה ממשיכה להתקדם כדי ליצור גמישות פיננסית ולהאיץ את האסטרטגיה שלה, כולל השקעה בפעילות ייצור גלובלית, תוך שמירה על מאזן חזק", נכתב בהודעת החברה. אלא שלפחות כרגע המשקיעים לא מתרשמים מההצהרות החגיגיות של החברה, שאיבדה בשנים האחרונות את מעמדה לחברות כמו אנבידיה ו-AMD. בזמן שמחיר המניה של מתחרותיה מרקיע שחקים, מניית אינטל ירדה בכ-36% מתחילת השנה והיא נסחרת לפי שווי של כ-129 מיליארד דולר.

גלסינגר מרים את תחום הייצור - בינתיים ההפסדים כבדים

בשנת 2021, נקרא פט גלסינגר, אז מנכ"ל חברת מחשוב הענן VMWare, להוציא את אינטל מהבוץ. באותה שנה ראתה ענקית השבבים כיצד אחד הלקוחות המשמעותיים ביותר שלה, אפל, עוזב אחרי 15 שנים של שיתוף פעולה. אך לא פחות חשוב מכך, היא ראתה כיצד מעמדה נשחק אל מול המתחרות, ובמיוחד AMD, שעד לפני מספר שנים כלל לא אימה עליה. ואכן ההגעה שלו עוררה עניין רב בקרב המשקיעים, שקיוו שהמוניטין שלו כמנכ''ל קשוח אך נערץ וכזה שלא מפתח משינויים, יחזיר את החברה אל מסלול של צמיחה. באותו יום שבו הוכרז המינוי קפצה מניית החברה בכ-11%, רמז לציפיות מגלסינגר, אך לא פחות עדות לאופן שבו השוק תפס את קודמו בתפקיד, בוב סוואן.

חודשים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד, הכריז גלסינגר על תוכנית אסטרטגית חדשה - IDM 2.0. במסגרתה, תפעל החברה במטרה להתחרות עם החברות TSMC הטייוואנית, וסמסונג הדרום קוריאנית בתחום היציקה וייצור השבבים. בכך ביקשה החברה להפוך לחלק אינטגרלי בשרשרת הייצור של השבבים, לא רק עבורה אלא גם עבור יתר החברות הפועלות בתחום, כולל גם מתחרותיה הגדולות. כחלק מהמהלך, הכריזה החברה על השקעה של עשרות מיליארדי דולרים בהקמת מפעלי ייצור חדשים ברחבי העולם, שנועדו לתת מענה בין היתר לשוק האמריקאי והאירופאי. הצעד של גלסינגר לווה גם בתמיכת עתק מצד הממשל האמריקאי, אשר ביקש לחזק את מעמדו בתחום כחלק מ"מלחמת השבבים" המתנהלת אל מול סין ויתר המעצמות, לנוכח העיכובים בשרשראות האספקה של מוליכים למחצה במהלך תקופת הקורונה.

גלסינגר והמהלכים שהוביל הצליחו לייצב את הספינה של אינטל, שבשנה האחרונה הצליחה להציג צמיחה עקבית, רבעון אחר רבעון, תוך שהיא עוקפת את צפי האנליסטים והתחזיות שלה עצמה. בשנת 2023 הציגה החברה צמיחה של 13% בפעילות הפאונדרי (Foundry), ייצור ויציקה של שבבים עבור חברות אחרות, ל-637 מיליון דולר. בנוסף, בחודש פברואר הודיעה החברה על העסקה המשמעותית ביותר בתחום, לאחר שחתמה על הסכם לייצור שבבים עבור ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט בהיקף של 15 מיליארד דולר. העסקה המשמעותית ביותר עבור חטיבת הפאונדרי, שעד כה דיווחה על עסקאות קטנות בהרבה, וכזו שעשויה לפתוח עבורה דלתות נוספות.

התוצאות עדיין רחוקות

אלא שלא הכל ורוד בממלכת השבבים של גליסנגר. לפני חודשיים פרסמה אינטל לראשונה את התוצאות של פעילות הייצור בנפרד מהפעילויות האחרות, במהלך שנת 2023. על פי הדוחות, יחידת הייצור שלה הציגה במהלך השנה כולה הכנסות של 18.9 מיליארד דולר, ירידה של 31% לעומת 27.49 מיליארד דולר בשנת 2022. ההפסד תפעולי של החברה בשנה כולה עמד על 7 מיליארד דולר, גבוה משמעותית מהפסד תפעולי של 5.2 מיליארד דולר אשתקד.

כחלק ממצגת למשקיעים, אמר המנכ"ל, פט גלסינגר, ש-2024 צפויה להיות השנה עם ההפסדים התפעוליים הגרועים ביותר בכל הקשור לעסקי ייצור השבבים, וכי היא צופה לחזור לרווחיות תפעולית רק בשנת 2027. גלסינגר אמר כי החולשה בעסקי היציקה נבעה מהחלטות גרועות שבוצעו בעבר, כולל ההחלטה שלא להשתמש במכונות אולטרה סגול קיצוניות (EUV) מבית היוצר של חברת ASML ההולנדית. החלטה שהביאה את אינטל להוציא 30% מפעילות הייצור למיקור חוץ אצל חברות כמו TSMC. אלא כעת השקיעה החברה סכומים גדולים לרכישת מכונות EUV, כדי לצמצם את הצורך בחברות נוספות, ומקווה לקצור את הפירות בעתיד. "בעידן שלאחר (רכישת מכונות) ה-EUV, אנחנו מאוד תחרותיים במחיר, בביצועים ואף חוזרים לדומיננטיות. ובעידן שלפני ה-EUV נשאנו הרבה עלויות ו(היינו) לא תחרותיים", סיכם גלסינגר.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רועי 06/06/2024 00:13
    הגב לתגובה זו
    כל המערב יעבור לייצר שם, טכנולוגיות הייצור ישתפרו ואינטל תוכל למכור מוצרים במחיר שאחרים לא ותכבוש חזרה נתחי שוק.
  • 2.
    אנונימי 05/06/2024 22:29
    הגב לתגובה זו
    החברה שמלאה באנשים שיודעים הכל
  • 1.
    אנונימי 05/06/2024 22:27
    הגב לתגובה זו
    מי שהיתה החברה המובילה נעלמה מהנוף,אין לה מזומנים יש לה עודף כח אדם של מעל 60 אחוז אבל יותר מכל יש לה המון מנהלים שיודעים הכל
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

פאני מיי ופרדי מק. קרדיט: רשתות חברתיותפאני מיי ופרדי מק. קרדיט: רשתות חברתיות

מה קורה בפאני ופרדי? מאות מיליארדי דולר שמתנהגים כמו מניית מם

מניות שתי החברות שבבסיס שוק המשכנתאות האמריקאי בתנודתיות מוגברת, לאחר שמפולת הקריפטו טלטלה את המשקיעים; במקביל הממשל בוחן הנפקה וביל אקמן דורש לסיים את הבעלות הממשלתית; בו בזמן, המספרים של פאני מיי ופרדי מק מספרים סיפור שונה לחלוטין ממחיר המניה

רן קידר |

מניות פאני מיי ופרדי מאק חוו בימים האחרונים תנודתיות חריפה במיוחד, על רקע מפולת בשוקי הקריפטו ובריחה של משקיעים קמעונאיים. אחרי זינוק מסחרר של מאות אחוזים מאז בחירתו של דונלד טראמפ, הגיע מפנה חד: ירידה של יותר מ־10% ביום אחד, שהבהירה עד כמה נדלקת וכמה מהר דועכת ההתלהבות סביב שתי ענקיות המשכנתאות.

מי שתרם רבות להתלהבות הזו הוא ביל אקמן, יחד עם ראש רשות הדיור הפדרלית (FHFA), ביל פולטי. פולטי הפך לאחד הקולות המשפיעים ביותר על המשקיעים ברשתות החברתיות, כשפוסטים שלו מתורגמים מיידית לציפיות בשוק. אקמן, שצבר עניין רב במניות לאורך השנים, טען לאחרונה כי הנפילות האחרונות נובעות בעיקר מהתפרקות פוזיציות ממונפות בשוק הקריפטו. לדבריו, משקיעים שנמחצו בגל הירידות הדו-ספרתיות של המטבעות הדיגיטליים נאלצו למכור נכסים אחרים, ביניהם מניות פאני ופרדי, כדי לייצר נזילות. הוא אף הודה כי "המעיט בהערכת החשיפה של בסיס בעלי המניות של פאני ופרדי לקריפטו", בזמן שביטקוין מתקדם לעבר החודש הגרוע ביותר שלו מאז קריסות 2022.

המסחר הדליל במניות, שנעשות מחוץ לבורסה המרכזית מאז שהוסרו מבורסת ניו יורק ב־2010, רק מעצים את התנודתיות. כשהנזילות נמוכה, כל תנועה הופכת קיצונית יותר, והנתונים מראים כי תזוזה של כ־10% ביום בפאני ובפרדי נחשבת שכיחה למדי, רמה שלא הייתה מתקבלת בחברות ענק בעלות בסיס משקיעים רחב ונזיל יותר.

השליטה הממשלתית

וכך, חוזרת למרכז הבמה סוגיית הקונסרבטורשיפ, השליטה הממשלתית שהוטלה על פאני מיי ופרדי מאק במהלך משבר 2008. מאז חיות שתי החברות תחת מבנה רגולטורי קשיח שמגביל את עצמאותן העסקית ואת יכולתן לצבור הון, ומפנה חלק גדול מהרווחים ישירות למשרד האוצר האמריקאי. אקמן, שמקדם כבר שנים את סיום המנגנון הזה, טוען כי מדובר במבנה מעוות שמוחק ערך ממשי מבעלי המניות ומונע מן החברות לממש את הפוטנציאל העסקי שלהן. לדבריו, יציאה מהקונסרבטורשיפ תאפשר לפאני מיי לחזור לפעילות מלאה בשוק, להגדיל הון, לצמוח באופן עצמאי ולייצר ערך אמיתי הן למשקיעים והן לשוק המשכנתאות האמריקאי.

במקביל לסערה סביב המניה, הנתונים הפיננסיים של פאני מיי מציגים תמונה שונה בתכלית מן המחיר שבו נסחרת המניה. אף שזו זינקה בכ־185% מתחילת השנה, שוויה עומד על כ-10.6 מיליארד דולר בלבד, רמה טיפוסית למניה שאינה נסחרת בבורסה, שאינה מתאימה לתאגיד פיננסי ענק. זאת בזמן שהחברה מחזיקה הון עצמי של יותר מ-100 מיליארד דולר ותיק ערבות עצום בהיקף של 4.1 טריליון דולר, הכולל משכנתאות שהחברה מבטיחה עליהן את התשלומים למשקיעי ה-MBS. כלומר, הבנקים, קרנותה פנסיה, חברות הביטוח, קרנות הגידור והמשקיעים מוסדיים שרוכשים את ניירות הערך שמגובה במשכנתאות שמנפיקות החברות. למעשה, זהו אחד ממנועי הרווח המרכזיים של המערכת הפיננסית בארה״ב.