אינטל
צילום: טוויטר

מהלך נואש? אינטל מכניסה שותף למפעל באירלנד - המשקיעים פסימיים

חברת השבבים האמריקאית נעזרת במימון חיצוני כדי להוציא לפועל את התוכנית השאפתנית להתחרות עם TSMC בייצור שבבים, אשר מכבידה על תוצאותיה, אבל המשקיעים מסרבים להשתכנע
איתן גרסטנפלד | (3)

חברת השבבים האמריקאית אינטל INTEL CORPORATION הסכימה למכור נתח במיזם השולט במפעל באירלנד לחברת ניהול הנסים אפולו גלובל (Apollo Global), תמורת 11 מיליארד דולר. המהלך צפוי לסייע לחברה לממן את תוכניותיה השאפתניות להתחרות ב-TSMC הטאיוואנית בייצור שבבים, אשר בינתיים מסבות לה הפסדים כבדים ומכבידים על תוצאותיה.

 

במסגרת העסקה, חברת ההשקעות תחזיק ב-49% ממיזם משותף שמפעיל את Fab 34, מתקן הייצור בנפחים גבוהים (HVM) של אינטל באירלנד, בו השקיעה החברה עד כה 18.4 מיליארד דולר. על פי תנאי ההסכם, אינטל תקנה כמות מינימלית מהתפוקה של המפעל, ותעניק עדיפות למפעל על פני אחרים. לדברי החברה, בניית המפעל, "הסתיימה ברובה", וכעת העסקה תאפשר לה להשקיע את כספה במקום אחר.

שיתוף הפעולה עם אפולו מגיע לאחר שלפני כשנתיים הודיעה אינטל על עסקה דומה עם חברת ההשקעות Brookfield, שהזרימה 15 מיליארד דולר כדי לסייע במימון מפעל החברה באריזונה. עסקאות אלו נועדו להפחית את הלחץ הפיננסי שנוצר כחלק ממאמץ מהשינוי האסטרטגי שהיא עוברת בשנים האחרונות תחת המנכ"ל פט גלסינגר. תוכנית שנועדה למקד את אינטל, פעם החברה העשירה ביותר בתעשיית המוליכים למחצה, בייצור שבבים באמצעות מפעלים שהיא מקימה ברחבי העולם.

"ההכרזה מדגישה את המשך ההתקדמות של אינטל באסטרטגיית השינוי שלה. החברה ממשיכה להתקדם כדי ליצור גמישות פיננסית ולהאיץ את האסטרטגיה שלה, כולל השקעה בפעילות ייצור גלובלית, תוך שמירה על מאזן חזק", נכתב בהודעת החברה. אלא שלפחות כרגע המשקיעים לא מתרשמים מההצהרות החגיגיות של החברה, שאיבדה בשנים האחרונות את מעמדה לחברות כמו אנבידיה ו-AMD. בזמן שמחיר המניה של מתחרותיה מרקיע שחקים, מניית אינטל ירדה בכ-36% מתחילת השנה והיא נסחרת לפי שווי של כ-129 מיליארד דולר.

גלסינגר מרים את תחום הייצור - בינתיים ההפסדים כבדים

בשנת 2021, נקרא פט גלסינגר, אז מנכ"ל חברת מחשוב הענן VMWare, להוציא את אינטל מהבוץ. באותה שנה ראתה ענקית השבבים כיצד אחד הלקוחות המשמעותיים ביותר שלה, אפל, עוזב אחרי 15 שנים של שיתוף פעולה. אך לא פחות חשוב מכך, היא ראתה כיצד מעמדה נשחק אל מול המתחרות, ובמיוחד AMD, שעד לפני מספר שנים כלל לא אימה עליה. ואכן ההגעה שלו עוררה עניין רב בקרב המשקיעים, שקיוו שהמוניטין שלו כמנכ''ל קשוח אך נערץ וכזה שלא מפתח משינויים, יחזיר את החברה אל מסלול של צמיחה. באותו יום שבו הוכרז המינוי קפצה מניית החברה בכ-11%, רמז לציפיות מגלסינגר, אך לא פחות עדות לאופן שבו השוק תפס את קודמו בתפקיד, בוב סוואן.

חודשים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד, הכריז גלסינגר על תוכנית אסטרטגית חדשה - IDM 2.0. במסגרתה, תפעל החברה במטרה להתחרות עם החברות TSMC הטייוואנית, וסמסונג הדרום קוריאנית בתחום היציקה וייצור השבבים. בכך ביקשה החברה להפוך לחלק אינטגרלי בשרשרת הייצור של השבבים, לא רק עבורה אלא גם עבור יתר החברות הפועלות בתחום, כולל גם מתחרותיה הגדולות. כחלק מהמהלך, הכריזה החברה על השקעה של עשרות מיליארדי דולרים בהקמת מפעלי ייצור חדשים ברחבי העולם, שנועדו לתת מענה בין היתר לשוק האמריקאי והאירופאי. הצעד של גלסינגר לווה גם בתמיכת עתק מצד הממשל האמריקאי, אשר ביקש לחזק את מעמדו בתחום כחלק מ"מלחמת השבבים" המתנהלת אל מול סין ויתר המעצמות, לנוכח העיכובים בשרשראות האספקה של מוליכים למחצה במהלך תקופת הקורונה.

גלסינגר והמהלכים שהוביל הצליחו לייצב את הספינה של אינטל, שבשנה האחרונה הצליחה להציג צמיחה עקבית, רבעון אחר רבעון, תוך שהיא עוקפת את צפי האנליסטים והתחזיות שלה עצמה. בשנת 2023 הציגה החברה צמיחה של 13% בפעילות הפאונדרי (Foundry), ייצור ויציקה של שבבים עבור חברות אחרות, ל-637 מיליון דולר. בנוסף, בחודש פברואר הודיעה החברה על העסקה המשמעותית ביותר בתחום, לאחר שחתמה על הסכם לייצור שבבים עבור ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט בהיקף של 15 מיליארד דולר. העסקה המשמעותית ביותר עבור חטיבת הפאונדרי, שעד כה דיווחה על עסקאות קטנות בהרבה, וכזו שעשויה לפתוח עבורה דלתות נוספות.

התוצאות עדיין רחוקות

אלא שלא הכל ורוד בממלכת השבבים של גליסנגר. לפני חודשיים פרסמה אינטל לראשונה את התוצאות של פעילות הייצור בנפרד מהפעילויות האחרות, במהלך שנת 2023. על פי הדוחות, יחידת הייצור שלה הציגה במהלך השנה כולה הכנסות של 18.9 מיליארד דולר, ירידה של 31% לעומת 27.49 מיליארד דולר בשנת 2022. ההפסד תפעולי של החברה בשנה כולה עמד על 7 מיליארד דולר, גבוה משמעותית מהפסד תפעולי של 5.2 מיליארד דולר אשתקד.

כחלק ממצגת למשקיעים, אמר המנכ"ל, פט גלסינגר, ש-2024 צפויה להיות השנה עם ההפסדים התפעוליים הגרועים ביותר בכל הקשור לעסקי ייצור השבבים, וכי היא צופה לחזור לרווחיות תפעולית רק בשנת 2027. גלסינגר אמר כי החולשה בעסקי היציקה נבעה מהחלטות גרועות שבוצעו בעבר, כולל ההחלטה שלא להשתמש במכונות אולטרה סגול קיצוניות (EUV) מבית היוצר של חברת ASML ההולנדית. החלטה שהביאה את אינטל להוציא 30% מפעילות הייצור למיקור חוץ אצל חברות כמו TSMC. אלא כעת השקיעה החברה סכומים גדולים לרכישת מכונות EUV, כדי לצמצם את הצורך בחברות נוספות, ומקווה לקצור את הפירות בעתיד. "בעידן שלאחר (רכישת מכונות) ה-EUV, אנחנו מאוד תחרותיים במחיר, בביצועים ואף חוזרים לדומיננטיות. ובעידן שלפני ה-EUV נשאנו הרבה עלויות ו(היינו) לא תחרותיים", סיכם גלסינגר.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רועי 06/06/2024 00:13
    הגב לתגובה זו
    כל המערב יעבור לייצר שם, טכנולוגיות הייצור ישתפרו ואינטל תוכל למכור מוצרים במחיר שאחרים לא ותכבוש חזרה נתחי שוק.
  • 2.
    אנונימי 05/06/2024 22:29
    הגב לתגובה זו
    החברה שמלאה באנשים שיודעים הכל
  • 1.
    אנונימי 05/06/2024 22:27
    הגב לתגובה זו
    מי שהיתה החברה המובילה נעלמה מהנוף,אין לה מזומנים יש לה עודף כח אדם של מעל 60 אחוז אבל יותר מכל יש לה המון מנהלים שיודעים הכל
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX -59.09%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.


אנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיותאנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיות

טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות

מהלך "טראמפי" טיפוסי: הממשל האמריקאי יהפוך לשותף כלכלי בעסקאות השבבים; ההחלטה הגיעה לאחר פגישה עם מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג; חברות סיניות התקשו להשיג שבבים מתקדמים לאימון מודלי AI; האם סין תאשר את העסקה? אנבידיה מטפסת כ-2% במסחר המאוחר

גיא טל |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע לאחר סגירת המסחר כי ארצות הברית תאפשר לאנבידיה לייצא את שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים מדגם H200 לסין, בתמורה לכך שהממשל האמריקאי יקבל 25% מכל עסקה. המהלך מהווה בשורה משמעותית לענקית השבבים שנלחמה חודשים ארוכים לשמור על גישה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם. "הודעתי לנשיא שי מסין שארצות הברית תאפשר לאנבידיה לשלוח את מוצרי ה-H200 שלה ללקוחות מאושרים בסין ובמדינות אחרות בתנאים המאפשרים ביטחון לאומי חזק", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו טרות', "25% ישולמו לארצות הברית של אמריקה" הוסיף.

ההחלטה הגיעה בעקבות פגישה בין טראמפ למנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג בשבוע שעבר, במהלכה נדונו יצוא שבבי H200, כך לפי מקורים מעורים בעניין. מניית החברה טיפסה בכמעט 2% במסחר המאוחר, והמתחרה AMD מוסיפה אף היא כ-2% לערכה. המהלך מגיע לאחר שמוקדם יותר השנה, אנבידיה הסכימה לתת לממשל האמריקאי 15% ממכירות סין של שבב בעל ביצועים נמוכים יותר, אך סין סיכלה את התוכניות הללו כחלק ממשא ומתן מסחרי מתמשך. החברה הסינית Huawei הפכה למתחרה ישירה של אנבידיה בשוק הסיני, מה שהגביר את הלחץ על ההנהלה האמריקאית לאפשר את הייצוא.

גם עם החלק שיילך לממשל האמריקאי, ההחלטה עשויה להיות שווה מיליארדי דולרים במכירות לנבידיה, שנהנית משולי רווח נוחים על שבבי הבינה המלאכותית שלה. ברבעון הפיסקלי האחרון, נבידיה דיווחה על שולי רווח גולמיים של 73.4% על מכירות של 57 מיליארד דולר. באוגוסט, סמנכ"לית הכספים של נבידיה קולט קרס אמרה כי "אם הסוגיות הגיאופוליטיות ירגעו", אנבידיה תוכל לספק שבבים בשווי של 2 עד 5 מיליארדי דולר לסין בכל רבעון, שיכולים לגדול אם ההזמנות יגדלו. יחד עם זאת מדובר בהליך חסר תקדים של מעין "מכסים הפוכים" שהמדינה גובה על ייצוא מוצרים. זוהי לא פרקטיקה מקובלת, אך טראמפ ניסה לנקוט במהלכים דומים בעבר, במה שיש רואים כ"סחיטה" של החברות הכמהות לייצוא הסיני. 


שבב ה-H200 בעל ביצועים גבוהים יותר מה-H20 שנבידיה הורשתה למכור בעבר, אך הוא אינו חזק כמו מוצרי בלקוול המובילים של החברה שיצאו השנה, או דור שבבי רובין שייצא בשנה הבאה. לפי הערכות שונות ה-H200 חזק כמעט פי 6 מה-H20. ההחלטה מגיעה שבועות ספורים לאחר שגורמים בממשל, כולל שר החוץ מרקו רוביו, סיכלו יוזמה של אנבידיה למכור גרסה מצומצמת של שבב בלקוול לסין לפני פגישת סחר לאחרונה בין טראמפ לשי ג'ינפינג. עם זאת, גורמים אחרים כולל "צאר הבינה המלאכותית" דייוויד סאקס ושר המסחר האוורד לוטניק תמכו בייצוא ה-H200, בראותם בכך פשרה טובה שמאפשרת לנבידיה להתחרות עם Huawei הסינית מבלי להקפיץ את סין קדימה בתחום ה-AI. הואנג, מנכ"ל החברה, טען בעקביות שאנבידיה צריכה להיות מורשית להתחרות בשוק הסיני מכיוון שלמדינה יש רבים מחוקרי הבינה המלאכותית המובילים בעולם וארצות הברית צריכה לרצות שהם ישתמשו בטכנולוגיה אמריקאית. "אתם לא הולכים להחליף את סין", אמר הואנג באירוע במכון המחקר CSIS בשבוע שעבר.


השאלה המרכזית היא האם סין תאפשר לחברות הטכנולוגיה שלה לרכוש את השבבים. מוקדם יותר השנה, לאחר שייצוא H20 אושר, סין הורתה לחברות שלה שלא להשתמש בשבבים בשל חששות ביטחון לכאורה. אנליסטים ראו במסר הסיני טקטיקה משא ומתן כדי לקבל שבב טוב יותר כמו H200. האם סין תסכים כעת לקבל את השבבים המתקדמים יותר, אך לא אלו מהשורה הראשונה?