היום לפני: הבנק הבריטי שקרס בגלל הונאה והמלחמה שטלטלה את השווקים בכל העולם

24 בפברואר 2022 - רוסיה פולשת לאוקראינה ומזעזעת את השווקים הפיננסיים

ב-24 בפברואר 2022 הורה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על פתיחת מתקפה צבאית רחבה בשטח אוקראינה, במהלך שכלל כניסת כוחות קרקעיים מצפון, ממזרח ומדרום, לצד תקיפות אוויריות ומתקפות טילים לעבר יעדים צבאיים ותשתיות. ההכרזה לוותה בנאום רשמי והביאה לפתיחה מיידית של עימות צבאי בהיקף רחב. כבר בשעות הראשונות נרשמה תגובה חדה בשווקים הפיננסיים בעולם.

מחיר חבית נפט מסוג ברנט חצה את רף 100 הדולר והגיע בשיא יומי לאזור 105 דולר, בעוד שנפט WTI נסחר סביב 100 דולר לחבית. בשוק הגז האירופי זינקו החוזים בעשרות אחוזים, כאשר מדינות האיחוד האירופי הסתמכו באותה עת על רוסיה לכ-40% מצריכת הגז שלהן. מחיר הפחם באירופה עלה גם הוא בשיעור דו ספרתי. במקביל נרשמה עלייה במחיר הזהב שהתקרב ל-1,950 דולר לאונקיה.

מדדי המניות באירופה ירדו ב-3%-5% ביום אחד. מדד DAX הגרמני איבד מעל 4% ומדד יורוסטוקס 50 ירד בכ-3.5%. בארה"ב נפתח המסחר בירידות חדות, כאשר מדד נאסד"ק נחלש ביותר מ-3% בתחילת היום. הבורסה במוסקבה השעתה את המסחר לאחר שמדד RTS צנח בכ-30% ומדד MOEX איבד מעל 25%. הרובל נחלש לשפל של כ-90 רובל לדולר במסחר הבין בנקאי, והבנק המרכזי הרוסי הודיע על התערבות בשוק המטבע ועל צעדים להזרמת נזילות למערכת הבנקאית.

שוק הקריפטו רשם תנודתיות חדה. ביטקוין ואתריום ירדו ביותר מ-10% בתוך יום אחד, כאשר היקפי המסחר חצו את רף 100 מיליארד הדולר. במקביל הוכרזו על רוסיה סנקציות פיננסיות רחבות מצד ארה"ב, האיחוד האירופי ובריטניה, לרבות הקפאת נכסים של בנקים וחברות, הגבלות על גיוס הון בשווקים מערביים והוצאת בנקים רוסים ממערכת SWIFT. צעדים אלה השפיעו על שוקי האג"ח, המטבע והסחורות והובילו לשינויים חדים בזרימות ההון הבינלאומיות בימים שלאחר מכן.

• המפלצת האווירית ששברה שיאים עד שהפכה לערמת גרוטאות
• "יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

24 בפברואר 1995 - בנק ברינגס קורס בעקבות הפסדים כתוצאה מהונאה 

ב-24 בפברואר 1995 הודיע בנק ברינגס הבריטי כי אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו לאחר שנחשפו הפסדים מצטברים של כ-827 מיליון ליש"ט. סכום זה עלה על ההון העצמי של הבנק שעמד על כ-440 מיליון ליש"ט. ההפסדים נבעו מפעילות מסחר בנגזרים שבוצעה בסניף סינגפור, בעיקר חוזים עתידיים ואופציות על מדד ניקיי 225 וחוזים על ריבית יפנית.

הפוזיציות שנצברו הגיעו להיקף נומינלי של עשרות מיליארדי דולרים והיו ממונפות בשיעור גבוה. ניק ליסון, הסוחר שניהל את הפעילות, ריכז תחת אחריותו הן את המסחר והן את הבקרה התפעולית, מצב שאפשר רישום עסקאות כוזבות והעברת הפסדים לחשבון ייעודי. אחרי רעידת האדמה בקובה בינואר 1995 נרשמה תנודתיות חדה בשוק היפני, ומדד ניקיי רשם ירידות שהגדילו את ההפסדים. דרישות הביטחונות מצד הבורסה בסינגפור תפחו בתוך ימים למאות מיליוני דולרים.

הבנק פנה לבנק אוף אינגלנד בניסיון לארגן חילוץ, אך לא נמצא גורם שיסכים להזרים הון בהיקף הנדרש. ב-26 בפברואר 1995 נמכר ברינגס לקבוצת ING ההולנדית תמורת ליש"ט אחת. ING נטלה על עצמה את ההתחייבויות והחלה בפירוק הפעילות הקיימת ובשילוב חלקים ממנה במערך הבנקאי שלה. ליסון נעצר והועמד לדין בסינגפור.

• היום לפני: יו"ר בנק הפועלים לשעבר שם קץ לחייו ומה קרה היום לפני 83 שנה
• פייסבוק משלמת סכום גרנדיוזי על אפליקציית המסרים המיידיים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• היום לפני: יו"ר בנק הפועלים לשעבר שם קץ לחייו ומה קרה היום...

הקריסה הביאה לשינויים רגולטוריים ולהחמרת דרישות ניהול סיכונים בבנקים בינלאומיים. גופי פיקוח חיזקו את הדרישה להפרדה בין מסחר לבקרה, להגברת שקיפות בדיווח על נגזרים ולמעקב הדוק אחר פוזיציות ממונפות. המקרה שימש דוגמה בולטת לסיכונים הגלומים במסחר מורכב כאשר מנגנוני הפיקוח אינם פועלים כנדרש.

24 בפברואר 1980 - הלירה הישראלית מוחלפת בשקל

ב-24 בפברואר 1980 נכנס לתוקף חוק המטבע החדש, והלירה הישראלית הוחלפה בשקל ביחס של 10 לירות לשקל אחד. שר האוצר באותה עת היה יגאל הורביץ, שכיהן בתפקיד משנת 1979. ההמרה חלה על כל החשבונות הבנקאיים, החוזים, המשכורות והמחירים במשק, שבוצעו אוטומטית בהתאם ליחס שנקבע. הונפקו שטרות בעריכים של 1, 5, 10, 50 ו 100 שקלים, לצד מטבעות בערכים נמוכים יותר.

המהלך התרחש על רקע אינפלציה גבוהה. בשנת 1979 נרשמה עליית מחירים שנתית של מעל 100%. הגירעון התקציבי היה רחב והחוב הציבורי גדל, בעוד ששער החליפין מול הדולר עבר פיחותים תכופים. המדיניות הכלכלית כללה הצמדות לשכר ולחסכונות ופיקוח מחירים בחלק מהענפים. המעבר לשקל נועד לפשט את מערכת החישוב ולהתאים את ערכי המטבע למציאות של עליית מחירים מתמשכת.

השקל הוצמד לסל מטבעות, ובמקביל נמשכה מדיניות של התאמות בשער החליפין. אף שהמטבע הוחלף, קצב האינפלציה המשיך לעלות בשנים הבאות והגיע לשיעורים תלת ספרתיים באמצע העשור. בשנת 1985, במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית שכללה קיצוץ תקציבי, הקפאת מחירים והסכמות בין הממשלה להסתדרות ולמעסיקים, הוחלף השקל בשקל חדש ביחס של 1,000 שקלים ישנים לשקל חדש אחד.

המעבר בשנת 1980 חייב את המערכת הבנקאית, המגזר העסקי והמגזר הציבורי לבצע התאמות חשבונאיות, טכניות ומשפטיות בהיקף רחב. מערכות מחשוב עודכנו, חוזים עודכנו והותאמו לטבלאות המרה רשמיות, והציבור נדרש להתרגל לערכים נומינליים חדשים בעסקאות יומיומיות.