ה-AI מסבך את החלטות הריבית: בפד מזהירים מדילמה חדשה בין אינפלציה לאבטלה

הבינה המלאכותית מתחילה להיכנס גם לדיוני המדיניות המוניטרית בארה״ב. נגידת הפדרל ריזרב ליסה קוק אמרה כי התפתחות מהירה של AI עלולה להציב את הבנק המרכזי בפני בחירה מורכבת: האם לשמור על ריבית גבוהה כדי לרסן אינפלציה, או להוריד ריבית כדי להתמודד עם עלייה באבטלה.

לדברי קוק, ייתכן תרחיש שבו הבינה המלאכותית תעלה את הפריון ותשמור על קצב צמיחה גבוה, אך במקביל תוביל ל"תזוזה" בשוק העבודה ולעלייה בשיעור האבטלה. במצב כזה, הכלכלה עשויה להיראות חזקה במונחים של תוצר, אך חלשה יותר במונחים של תעסוקה. נגידת הפד הדגישה כי אם האבטלה תיגרם כתוצאה משינוי מבני הקשור ל-AI, הורדת ריבית לא בהכרח תפתור את הבעיה. לדבריה, מדיניות מוניטרית שמטרתה להמריץ ביקוש עלולה להגביר לחצים אינפלציוניים מבלי להשיב את המשרות שנעלמו.

המשמעות היא שהפד עשוי להתמודד עם פשרה חדה יותר בין יציבות מחירים לתעסוקה מלאה. אם האינפלציה תישאר גבוהה יחסית, ובמקביל שיעור האבטלה יעלה מסיבות טכנולוגיות, הכלים המסורתיים של הבנק המרכזי יהפכו לפחות אפקטיביים.

גם חבר מועצת הנגידים מייקל באר הביע לאחרונה עמדה דומה, וציין כי פריחת ה-AI עלולה להיות בעלת השפעה אינפלציונית בטווח הקצר, לצד שיבושים בשוק העבודה. לדבריו, אין לצפות שהמהפכה הטכנולוגית תצדיק הפחתת ריבית כשלעצמה.

• חבר הפד וולר: נתוני התעסוקה יקבעו אם הריבית תוקפא או תרד שוב
• האינפלציה בארה״ב מתמתנת: מדד המחירים עלה ב־2.4% בינואר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המועמד לראשות הפד חושב אחרת

העמדות הללו שונות מהגישה שמציג קווין וורש, שנבחר על ידי טראמפ לעמוד בראש הפד, ולפיה הבינה המלאכותית אינה איום אינפלציוני אלא מנוע פריון רחב היקף. וורש טען כי הטכנולוגיה צפויה להוביל ל"גל הפריון המשמעותי ביותר בדורנו", כזה שיגדיל את התפוקה לעובד וישפר את היעילות של עסקים בקנה מידה רחב.

לשיטתו, אם העלייה בפריון תהיה מתמשכת ומבנית, היא עשויה להפחית לחצי מחירים לאורך זמן, כלומר לפעול ככוח דפלציוני, ולאפשר סביבת ריבית נמוכה יותר מבלי לסכן את יעד האינפלציה. בכך הוא מציג תמונה כמעט הפוכה מזו של חלק מחברי הפד המכהנים, שרואים ב-AI גורם שעלול דווקא להחריף את הדילמה בין אינפלציה לאבטלה בטווח הקצר.

האינפלציה סביב 3%: הסיכון שהציבור יתרגל

במקביל לדיון על AI, נשמעו אזהרות מפני קיפאון במאבק באינפלציה. נשיא הפד של אטלנטה, רפאל בוסטיק, בנאום הפרידה שלו, הזהיר כי האינפלציה "נתקעה" ברמה גבוהה מהיעד של 2% במשך יותר משנה. לדבריו, קיים סיכון שהציבור והעסקים יתרגלו לקצב עליית מחירים של כ-3%, ויתחילו לשלב זאת בציפיותיהם. מצב כזה עלול לחלחל להסכמי שכר, חוזים והחלטות השקעה, ולפגוע באמינות הבנק המרכזי.

• אלגוריתם חזה 71% מהחלטות מנהלי הקרנות - ומעלה סימני שאלה על דמי הניהול
• אפל מרחיבה את הייצור בארה״ב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ההוראות האחרונות של באפט: מכרו אפל, קנו ניו יורק טיימס

עם זאת, בוסטיק אינו רואה מיתון באופק. הוא תיאר כלכלה אמריקאית עמידה יחסית, עם פעילות עסקית יציבה במחצית השנייה של 2025 וצפי להמשך מגמה דומה. המצב שנוצר מורכב: התוצר גבוה, האבטלה נמוכה בהשוואה היסטורית, אך תחושת הציבור חלשה יותר. משקי בית בעלי הכנסה גבוהה ממשיכים לצרוך, בעוד שמשקי בית חלשים מצמצמים הוצאות ומחפשים חלופות זולות יותר.

לדברי בוסטיק, ייתכן שהכלכלה נמצאת בעיצומו של שינוי מבני. אם חברות מסוגלות לייצר יותר באמצעות פחות עובדים, הקשר המסורתי בין תעסוקה לפריון משתנה, והאטה בגיוס אינה בהכרח סימן להיחלשות בביקוש. גם שינויים בדפוסי ההגירה משפיעים על שוק העבודה ומקשים על פרשנות הנתונים. היצע עבודה מצומצם יותר עשוי להחזיק את שיעור האבטלה נמוך גם כאשר הביקוש מתמתן.

בסביבה כזו, קבלת החלטות הופכת מורכבת יותר. בוסטיק ציין כי כאשר מודלים היסטוריים מאבדים מהדיוק שלהם, המדיניות הופכת לעניין של שיקול דעת ולא רק חישוב טכני. לדבריו, ריבוי הדעות בפד הוא סימן בריא לדיון פתוח.

גם מדיניות הסחר מוסיפה אי-ודאות. מנהלים רבים העריכו בתחילת השנה שהרחבת המכסים תהיה מוגבלת, אך בפועל נדרשו להתמודד עם שינויים רחבים ובלתי צפויים, ולבצע התאמות בשרשראות האספקה ובתמחור.