נתניהו ומודי על חוף הים, (צילום: X)
נתניהו ומודי על חוף הים, (צילום: X)
המספר היומי

המספר היומי - 34% הוא נתח יצוא הנשק מישראל להודו. האם יגדל עוד?


הודו היא הלקוחה הגדולה ביותר של התעשיות הביטחוניות המקומיות. כעת, עם הגעתו הצפויה של ר"מ הודו נרנדרה מודי לישראל מחר, שתי המדינות מבקשות להרחיב את שיתוף הפעולה הרבה מעבר לביטחון



עמית בר |
נושאים בכתבה הודו נשק סייבר

יותר משליש מהיצוא הביטחוני של ישראל בשנים האחרונות זרם להודו. מדובר בנתח חריג בהיקפו שמעיד עד כמה הקשר הביטחוני הפך לעוגן מרכזי ביחסים בין המדינות. שאר יצוא הנשק הישראלי מתפזר בין ארה"ב, שמחזיקה בנתח דו ספרתי נמוך, מדינות אירופה לרבות גרמניה ואיטליה, מדינות באסיה פסיפיק כולל סינגפור והפיליפינים, וגם שווקים מתפתחים כמו אזרבייג׳ן ומרוקו. אבל אף אחת מהן אינה מתקרבת להיקף העסקאות עם ניו דלהי.

מחר מגיע לישראל ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי על רקע רצון מוצהר להעמיק את הקשרים בין המדינות. במקביל להיבט המדיני, מדובר בביקור עם משקל כלכלי ברור. ממשלת ישראל כבר אישרה תוכנית ייעודית בהיקף של כ-148 מיליון שקל לחיזוק שיתופי פעולה עם הודו במגוון תחומים, לרבות טכנולוגיה, חקלאות, מים, אנרגיה וסייבר, וכוללת הרחבת נספחויות כלכליות, עידוד השקעות הדדיות, חיבורים בין חברות סטארט אפ ישראליות לתאגידים הודיים, וכן שיתופי פעולה אקדמיים ומחקריים.

התוכנית נועדה לייצר מסגרת רחבה יותר מהזירה הביטחונית, אם כי הביטחון עדיין נמצא בלב היחסים בין המדינות.

הביטחון כבסיס, אבל לא רק

הקשר הביטחוני בין המדינות נבנה לאורך יותר משני עשורים. בין העסקאות הבולטות אפשר למצוא מערכות הגנה אווירית מסוג ברק 8, כטב"מים מתקדמים, מערכות מודיעין וחימוש מדויק. היקף העסקאות המצטבר בעשור האחרון נאמד במיליארדי דולרים, ויש הערכות שמדברות על יותר מ-10 מיליארד דולר מאז סוף שנות התשעים.

אומנם בשנים האחרונות הודו מגוונת את מקורות הרכש שלה ופועלת לצמצום תלות בספק אחד, אך ישראל ממשיכה לשמור על מעמד מרכזי. נראה כי השילוב בין טכנולוגיה מתקדמת, גמישות תעשייתית ושיתופי פעולה בייצור מקומי בתוך הודו תורם לכך. בד בבד, הודו מקדמת מדיניות של ייצור עצמי בתחום הביטחוני, כך שחלק מהפרויקטים כוללים העברת ידע והקמת קווי ייצור משותפים.

כלכלת הודו בצמיחה מהירה

מעבר לביטחון, אי אפשר להתעלם מהתמונה הרחבה יותר. הודו היא אחת הכלכלות הצומחות בעולם. שיעור הצמיחה השנתי שלה נע סביב 6% ואף יותר בשנים חזקות, והתוצר המקומי הגולמי חצה את רף 3.5 טריליון דולר. מדובר בשוק של יותר מ-1.4 מיליארד בני אדם, עם מעמד ביניים מתרחב וביקוש גובר לטכנולוגיה, תשתיות ושירותים מתקדמים.

הודו משקיעה סכומי עתק בפיתוח תחומים חדשניים, לרבות בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי וסייבר. הממשלה ההודית הקצתה מיליארדי דולרים לתוכניות לאומיות בתחום השבבים, הענן והדיגיטציה של שירותים ציבוריים. השוק ההודי מושך ענקיות טכנולוגיה עולמיות, אבל גם חברות ישראליות מזהות בו פוטנציאל משמעותי, כך שהקשר בין ירושלים לניו דלהי כבר אינו נשען רק על מערכות נשק, ומתרחב להשקעות, מחקר ופיתוח ושיתופי פעולה אקדמיים. מספר מרכזי החדשנות המשותפים גדל בשנים האחרונות, ויש עלייה בהיקף הסחר האזרחי, שמוערך בכמה מיליארדי דולרים בשנה, כולל יהלומים, כימיקלים, טכנולוגיות מים וחקלאות חכמה.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה