אמזון
צילום: טוויטר

אמזון מחפשת להגדיל הכנסות משירות הסטרימינג - ככה היא תעשה את זה

החברה לא העלתה את מחיר הפריים מאז פברואר 2022, אז העלות החודשית עלתה ל-14.99 דולר מ-12.99 דולר. העובדה שעליות מחירים הן נדירות יחסית עשויה לעודד חלק מהלקוחות לשלם יותר עבור השירות ללא הפרסומות
אדיר בן עמי |

החל מסוף ינואר, אמזון AMAZON תכניס פרסומות לשירות הסטרימינג שלה Prime Video, כאשר החברה תשיק גם אפשרות ללא פרסומות תמורת 2.99 דולר נוספים לחודש. הלקוחות בבריטניה וגרמניה יתחילו לראות את הפרסומות מה-5 בפברואר. אירועים בשידור חי יכללו פרסומות גם לאנשים אשר רכשו את הגרסה ללא הפרסומות. 

המהלך של ענקית הקמעונאות לא צפוי להשפיע יותר מדי על תעשיית הסטרימינג, בהתחשב בכך שאמזון הולכת בעקבות דיסני ונטפליקס, שלשתיהן יש כבר מסלול מוזל עם פרסומות. ובכל זאת, כניסתה של אמזון יכולה לתרום להמשך הירידה בפרסום המסורתי בטלוויזיה, כמו גם לאפשר לה למשוך אליה מפרסמות מהמתחרות. הפרסומות יאפשרו לחברה לייצר יותר רווח מבסיס המנויים שלה המכיל כבר יותר מ-200 מיליון לקוחות. חלק מאותם מנויים ישלם בהכרח את התוספת החודשית כדי להסיר את הפרסומות, ואלה שלא יכניסו לאמזון כסף מפרסומות. 

"זה יאפשר לנו להמשיך ולהשקיע בתוכן ולהמשיך ולהגדיל את ההשקעה לאורך תקופה ארוכה", אמרה החברה. "אנו שואפים להציג באופן משמעותי פחות פרסומות מהטלוויזיה המסורתית וספקי סטרימינג אחרים". זוהי טקטיקה מעניינת להציג פחות פרסומות מהיריבות, שכן מספר פרסומות מוגבל עשוי לגרום למנויים להימנע מתוספת התשלום ופשוט להישאר עם הגרסה המוזלת.

אמזון לא העלתה את מחיר הפריים מאז פברואר 2022, אז העלות החודשית עלתה ל-14.99 דולר מ-12.99 דולר. העובדה שעליות מחירים הן נדירות יחסית עשויה לעודד חלק מהלקוחות לשלם יותר עבור השירות ללא הפרסומות. שירות ה-Prime Video יכול גם להוות הצעה אטרקטיבית עבור מפרסמים, בהתחשב בכך שאמזון מחזיקה במידע רב על לקוחותיה והדבר יכול לעזור לה למקד פרסומות בצורה יעילה ואפקטיבית. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.