פט גלסינגר אינטל
צילום: Photography courtesy of Nasdaq, Inc

אינטל מפחיתה דיבידנד ב-66%, צעד בלתי נמנע שנמנעה ממנו בעבר

תחלק דיבידנד של 12.5 סנט למניה במקום 36.5 סנט למניה עד כה; מדובר בצעד הכרחי שכן החברה לא יכולה לשלם דיבידנד גבוה ובמקביל לדווח על תזרים מזומנים שלילי
אדיר בן עמי | (1)

ענקית השבבים אינטל INTEL CORPORATION תחלק דיבידנד רבעוני בגובה של 12.5 סנט למניה החל מה-1 ביוני לאחר שגובה הדיבידנד הקודם שלה היה 36.5 סנט למניה. מדובר בקיצוץ של 66%, מה שישחרר לחברה סדר גודל של 4 מיליארד דולר.

בהצהרה שפורסמה על ידי החברה נאמר כי "ההחלטה להורדת הדיבידנד מייצגת את גישת הדירקטוריון להקצאת ההון ונועדה לייצר ערך למשקיעים בטווח הארוך. המזומן שיישאר לחברה בעזרת קיצוץ הדיבידנד יתמוך בהשקעות הכרחיות שהחברה צריכה לבצע על מנת לתמוך בשינויים שנדרש ממנה לעבור בעקבות השינויים המאקרו-כלכליים".

בנוסף הוסיפה החברה שהיא "מחויבת לשמר דיבידנד תחרותי", כלומר היא תשמר דיבידנד שעדיין יחשב גבוה ביחס למתחרים למרות ההפחתה.

במהלך שיחות דוחות קודמים, אינטל דאגה לשנות את נוסח ההצהרות שלה מ"דיבידנד חזק וצומח" ל"שימור על דיבידנד תחרותי" מה שכנראה הכין בשבילה את השטח להכרזה. אנליסטים ציפו שאינטל תחתוך את הדיבידנד בעקבות דוחותיה האחרונים, שהציגו ירידה חדה במכירות, ולכן רבים מהם סוברים שלמרות ההודעה השלילית, סנטימנט המשקיעים בנוגע לאינטל לא השתנה מהותית ואכן המניה הגיבה בעליות קלות.

במהלך השיחה הוסיף גם סמנכ"ל הכספים של אינטל, דויד זינסנר, כי "אנחנו בדרך להגיע ליעד של קיצוץ של 3 מיליארד דולר בהוצאות היות שאנחנו רוצים להגיע ליעדים של 8 מיליארד  ו-10 מיליארד דולר עד שנת 2025. אומנם אנחנו כרגע דואגים להמשיך ולנהל את המזומנים בצורה מושכלת, אך אנחנו בונים את הבסיס למינוף תפעולי משמעותי וגדילה בתזרים המזומנים החופשי".

צעד זה היה בלתי נמנע, אינטל לא יכלה להמשיך ולשלם דיבידנד גבוה ובאותו הזמן לדווח על תזרים מזומנים חופשי שלילי. אין ספק שזהו צעד בכיוון הנכון, היות שהמזומנים שיתפנו יוכלו להיות מושקעים בעסק מחדש ולעזור לחברה לגדול בקצב הרבה יותר מהיר יחד עם צעדים נוספים שכבר ננקטו כמו פיטורים. גם הפחתה זמנית של פיצויים ותגמולים לעובדים ולדירקטוריון ייתנו לה עוד מרחב תמרון בשוק הנוכחי.

לפני כחודש פרסמה החברה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2022 לפיהם הרוויחה 10 סנט למניה, על הכנסות של 14 מיליארד דולר (רבעון רביעי ברציפות של ירידה בהכנסות וירידה שנתית של 32%). החברה צופה ברבעון הנוכחי הכנסות של 11 מיליארד דולר בלבד, כאשר השוק ציפה שתדווח על הכנסות של 13.76 מיליארד דולר. בשורה התחתונה אינטל צופה מעבר - מפתיע - להפסד של 15 סנט למניה, בעוד האנליסטים צפו לה רווח של 20 סנט למניה.

שניים מהמנהלים הבכירים של אינטל רכשו בתחילת החודש מניות של יצרנית השבבים בשוק הפתוח לאחר שהחברה פרסמה תחזיות מאכזבות. מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, שילם רבע מיליון דולר ב-31 בינואר עבור 9,000 מניות, במחיר ממוצע של 27.83 דולר כל אחת. לפי טופס שהגיש לרשות ניירות ערך, גלסינגר ביצע את הרכישה באמצעות נאמנות משפחתית. מלבד אותן מניות שנרכשו, גלסינגר מחזיקה גם ב-30,124 מניות של אינטל בחשבון אישי, ו-361,099 מניות באמצעות נאמנויות אחרות.

קיראו עוד ב"גלובל"

מניית אינטל ירדה ב-4% מתחילת השנה למחיר של 25.7 דולר המבטא שווי שוק של 106.3 מיליארד דולר. החברה נסחרת תחת מכפיל רווח עתידי (2023) של 48.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 23/02/2023 09:08
    הגב לתגובה זו
    קראתי את הכתבה .כל הכבוד למנכל אינטל. מקצץ מלמעלה הרבה .וככל שיורד לעובדים הבניים קיצוץ קטן יותר,ובעובדים הפשוטים, לא פגע בהם.מנכל קורנית דיגיטל תלמד ממנו ,ולא כמו שעשית פיטרת את העובדים הוותיקים והלכת לבקש תוספת של 50% כל השכר והתנאים שלך,ואישרת את הבקשה יחד עים כל המושחתים למעלה.יש אלוהים בשמיים.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.