קניות שופינג
צילום: ISTOCK

האם האינפלציה תשפיע על המכירות בבלאק פריידי בארה"ב?

את סביבת המחירים העולה האמריקאים מכירים כבר חודשים. עוד לפני חג ההודיה היום והבלאק פריידי מחר, כבר באוקטובר המכירות הקמעונאיות עלו יותר מהצפוי והוצאות משקי הבית עלו 2.2% מספטמבר. "הצרכנים בסדר עם המחירים כל עוד התעסוקה חזקה". הם כן יופתעו אם המחירים האלה ישארו איתם
איתי פת-יה |

היום חל בארצות הברית חג ההודיה, והקמעונאים אמנם רוצים לספוג אליהם את הביקושים ולמכור כמה שיותר – אך כמה מהם יסגרו את שערי הסניפים ויפעלו באונליין בלבד רק כדי לא ליצור התקהלויות. מחר יחול חג אחר, של דת הצריכה: הבלאק פריידי. בו דווקא החנויות תהיינה פתוחות. עד כמה השיח המתנהל ברמת המאקרו בשאלת האינפלציה זמנית/קבועה והצידוק קיים/לא להעלאת ריבית ומתי ישפיע על צרכני הקצה?עם אינפלציה של 6.2% באוקטובר, איך יראו המכירות ביומיים הללו?

התשובה היא שככל הנראה הצרכנים לא יופתעו מהמחירים בקופות כשהם באים לגהץ – את סביבת המחירים הזו הם מכירים זה כמה חודשים. כבר באוקטובר, עוד לפני חג ההודיה והבלאק פריידי, הוצאות משקי הבית עלו ב-1.3% לעומת ספטמבר, וההוצאות על טובין, בין אם בעקסאות בהיקף קטן או גדול, עלו ב-2.2%. ההפתעה עשויה להיות אם אכן היא תמשיך ללוות אותם עוד חודשים קדימה ויתגלה כי הלחצים האינפלציוניים יותר קבועים מזמניים.

האמריקאים שהפרוטה מצויה בידם לבטח יגהצו את הכרטיסים גם היום וגם מחר. למעשה, ישנם יותר כאלה עם נתוני התעסוקה שהולכים ומתהדקים. תביעות האבטלה החדשות לשבוע שעבר בארצות הברית הפתיעו לטובה בגדול: רק 199 אלף מול צפי ל-260 אלף. פער של 60 אלף ככל הנראה משמעו כאלה שהצליחו לשמור על משרותיהם. עם זאת נציין כי שבוע קודם לכן התמונה נראתה פחות בהירה: התביעות הנמשכות לשבוע שהסתיים ב-13 בנובמבר עמדו על 2.049 מיליון למול צפי הכלכלנים שהיה ל-2.033 מיליון.

צריך להזכיר כי לא כל אותם מובטלים במצב של תלות כפי שניתן היה לדמיין. בארצות הברית מדווחים עוד ועוד על עלייה במספרם של המתפטרים מרצון שכחם לנהל משא ומתן על תנאי השכר שלהם גובר. חלקם אכן מצליחים לחזור למעגל התעסוקה בשכר גבוה יותר מאשר במשרה הקודמת שלהם – אף אם הכישורים הם אותם הכישורים. בפירמת המחקר Evercore, האנליסט גרג מליך כותב כי "הצרכנים יהיו בסדר עם המחירים האלה כל עוד שוק התעסוקה חזק, הם עוד לא מותחים את המאזן שלהם בבנק".

גם עובדים שנשארו במקום עבודתם שיפרו את כושר המיקוח שלהם מול המעסקים וזכו להעלאות שכר. בדלויט, האנליסט רוד סיידס כותב שעליות המחירים, קיצוץ בעלויות והשקעה בכח אדם עשויים ללוות את הקמעונאיות בשנה וחצי הקרובות. לדבריו, כדי שהעלאות השכר יתמתנו, האינפלציה צריכה להיות ברמה כזו שלא תגבר על העלאות אלה. בינתיים, מחירי המזון והאנרגיה מצליחים לקזז את העלאות השכר. "אם לא נשתלט על האינפלציה, כל ההעלאות הללו יכולות 'להיאכל' על ידה באופן דרמטי", אמר.

ואם לזכור שהיו גם החסכונות שהלכו ונערמו, ראוי להפנות את המבט לנתון מאקרו אחר שפורסם זה עתה: המכירות הקמעונאיות בארצות הברית לחודש אוקטובר: עלייה של 1.7% לעומת ספטמבר, בעוד הכלכלנים ציפו לעלייה של 1.5%. בספטמבר הנתון עלה ב-1.4% לעומת אוגוסט, בניכוי מכירות המכוניות. כלומר, אינפלציה או לא – מי שיכול לקנות קונה, ויש מספיק כאלה כדי להביא לעלייה במדד זה. קרן הסל SPDR S&P Retail (סימול: XRT) שעוקבת אחרי הסקטור הקמעונאי עלה ב-24.8% מתחילת השנה. השיא שלה מבחינת עלייה בשנה שלמה היה ב-2009, עם 74.8% בזמנו.

בארגון הסחר הפדרלי צופים כי עונת החגים בכללותה (כולל חג המולד בדצמבר) תביא לרכישות בהיקף של 851 מיליארד דולר, עלייה של 8.5% מזו של שנה שעברה, אז, עוד טרם הפצת החיסונים ובשלהי המגיפה, נשבר בארצות הברית שיא עם נתון של 777 מיליארד דולר. אגב, בחמש השנים האחרונות ממוצע העלייה משנה לשנה היא 4.4%.

קיראו עוד ב"גלובל"

ישנם מחירי סחורות חקלאיות שמחיריהן עלה בשל תנאי האקלים, אחרות מושפעות לצד סקטורים רבים ממחירי האנרגיה המרקיעים שחקים (שוב, גם פה בתלות בתנאי האקלים). לצד זאת הביקושים למוצרים וסחורות פוגשים בשיבושים בתובלה הימית (פתרון חלקי – מעבר להובלה במטוסים). ואם אמרנו שהאמריקאים קונים, אזי שכל עוד וכך המצב, הכנסות הקמעונאיות עולות. הבעיה – בשל השיבושים, זו שורת הרווח שנפגעת.

רשימה חלקית של הנפגעות עד כה, כפי שהתגלה בעונת הדוחות האחרונה: GAP (סימול: GPS), Nordstrom (סימול: JWN), Target (סימול: TGT), Walmart (סימול: WMT) וכן AMAZON (סימול: AMZN). שלוש האחרונות עוד מצליחות לספוג את העלויות העודפות ולשמור על רמות המחירים כדי לא להרוויח צרכנים. ברשתות הכלבו Macy's (M) ו-Kohl’s (סימול: KSS) דווקא מצליחים לגלגל התייקרות לצרכנים, ואלה ממשיכים לומר "הן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.