קניון מליסרון
קניון מליסרון

זינוק מפתיע של 18% במכירות הקמעונאיות בחודש מאי

על רקע ההקלות בסגר והצניחה במכירות במהלך החודש הקודם, נתוני המכירות הקמעונאיות בארה"ב הכו את התחזיות המוקדמות. עוד סיבה למסיבה עבור המשקיעים בוול סטריט?
איתן גרסטנפלד | (6)
על פי הנתונים שמתפרסמים היום בארה"ב, עולה כי חל זינוק חד של 17.7% במכירות הקמעונאיות בארה"ב במהלך חודש מאי, העלייה הגדולה ביותר אי פעם. הנתונים הכו את הצפי לעליות של 8% במהלך החודש, זאת על רקע ההקלות בסגר והחזרה ההדרגתית לשגרה במדינה. את הקפיצה הגדולה ביותר רשמו חנויות הבגדים והאפנה שדיווחו על זינוק של יותר מ-188%. לצדם, מוצרי הספורט, וחנויות הספרים רמשו גם הם נתונים מרשימים עם עלייה של 88.2%. נראה כי הנתון המעודד עשוי להעניק רוח גבית נוספת לשווקים, לקראת פתיחת המסחר בוול סטריט. בתקופה האחרונה, חרף הנתונים הפיננסים המדאיגים, בוחרים המשקיעים להיתלות בכל נתון מעודד. לאחר פרסום הנתונים מיהר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לצייץ "נראה כמו יום גדול לשווק המניות ולנתוני התעסוקה.  

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    תרבות הצריכה האמריקאית הפרעה קשה (ל"ת)
    כלכלה לפני חיים 16/06/2020 22:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אפרים 16/06/2020 17:52
    הגב לתגובה זו
    הפד' לא מפסיק להזרים, פשוט מטורף.
  • 2.
    18 אחוז מחודש שעבר או מחודש זה בשנה קודמת? (ל"ת)
    אני רק שאלה 16/06/2020 17:38
    הגב לתגובה זו
  • שעבר 17/06/2020 00:06
    הגב לתגובה זו
    שעבר
  • 1.
    מה זה מפתיע... 16/06/2020 17:33
    הגב לתגובה זו
    קונים כל טמטום כסיבה לעליות...באור שאם פתחו את המשק תהיה צריגה גבוהה יותר..מה הפליאה בכלל?? גם ילד טמבל יודע מראש שזו התוצאה...רק חבל שלא אומרים שעדיין יש הפסדי ענק לכלכלה והיא רחוקה מאוד ממה שהיתה בעבר...ול סטריט רק עולה ומחפשת כל יום טמטןם חדש לטוס...כלכלה היא לא...עשירים שמתעשרים עוד עח האדמוני- זה כן..יבוא היום ויבינו כמה המשבר שלהם עמוק וכמה נזק אמיתי נגרם להם..עוד המון חברות וחנויות יסגרו..הקניונים והתיירות יאכלו עוד המון הפסדים עד שיחזרו לעצמם...ארהב קונה אגח...ממש יופי..מה זה נותן לעסקים הקטנים בארהב באמת תכלס...מלבד מילים יפות והעשרת חברות שמגייסות גם אם הם לא שוות שקל..בקיצור..וול סטריט נותנת כסף רק למי שיש לו ויכול לדפוק את הממשל ובעקיפין את כל הציבור האמריקאי הטיפש...מה העם מקבל מכל ההסכמות האלה חוץ מלוב לאומי וחוק עתידי שהוא בעצמו עוד ישלם במיסים עתידיים לכסות את הגרעון וטמטום טראמפ..? בועה לא קטנה..בועה אמא של הבועות...גם אם יש עליות זה לא אומר כלום על כלכלת הבלון המנופחות!!זה הכח זיוף שנועד לעשירים
  • נשמע כמו אחד שאיחר את הרכבת (ל"ת)
    Xantippe 17/06/2020 15:57
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.