וורן באפט 2019
צילום: Daniel Zuchnik; GettyImages IL

עדיין יש להן תקווה? באפט מימש חלק מהחזקותיו בחברות התעופה

ברקשיר האת'ווי של וורן באפט מימשה החזקות בחברות התעופה האמריקאיות דלתא וסאת'ווסט - וירדה מתחת לרף ה-10%
ניצן כהן | (4)

ברקשיר האת'ווי מימשה החזקות בחברות התעופה האמריקאיות. ברקשייר החזיקה טרם התפרצות משבר הקורונה קצת יותר מ-11% ממניות דלתא איירליינס וכמעט 10.5% מהון מניות סאת'ווסט איירליינס.

 

> עשרת הדיברות להשקעה של וורן באפט

בסך הכל מכרה ברקשיר 13 מיליון מניות דלתא במחיר ממוצע של 24.15 דולר ו-2.3 מיליון מניות סאת'ווסט במחיר ממוצע של 30.2 דולר למניה. המכירה התבצעה, פחות או יותר, במחיר השוק ולאחריה ירדה בארקשיר מתחת לרף החזקות של 10% שמשמעותו המרכזית היא שהיא לא תצטרך לדווח יותר על פעולותיה במניות אלה.

אם כן, מה ניתן ללמוד על הערכותיו של וורן באפט על מניות חברות התעופה. בקליפת אגוז, נראה שבאפט מעריך שרחוקה הדרך של חברות אלה לחזור ולשחק תפקיד מרכזי בכלכלה האמריקאית. כלומר, ההערכה המרכזית היא שגם כשיוסרו מגבלות התנועה בארה"ב ייקח עוד הרבה זמן עד שהביטחון העצמי של הציבור יחזור לעצמו כך שהיקף הטיסות, התפוסה שלהן והמחירים יחזרו לימים של טרם ההכרזה על מגבלות התנועה.

כדי להבין את מצב חברות התעופה האמריקאיות, צריך לשים לב למכתב ששלח מנכ"ל דלתא איירליינס לעובדי החברה לפני מספר ימים. דלתא, אגב, מעסיקה 30 אלף עובדים שרובם ככולם הוצאו לחופשה ללא תשלום – בהסכמה. מנכ"ל החברה, אד בסטיאן, כתב במייל ששלח לעובדים כי נכון להיום, דלתא שורפת 60 מיליון דולר ביום וזאת למרות שאינה משלמת שכר לעובדיה שכאמור, יצאו לחופשה ללא תשלום.

בסטיאן כתב כי הכנסות החברה למעשה נמחקו. על-פי המייל ששלח, הן ירדו ב-90%, נתון שהוא הישג כשההערכות דיברו על כך שהכנסותיה התאפסו למעשה. אם זה לא מספיק הרי שחברות התעופה נאלצו להחזיר כסף ללקוחותיהם שהזמינו כרטיסי טיסה לטיסות שבוטלו. הירידה בהכנסות בצירוף החזר תשלומים ללקוחות יצרו בור מסוכן מאוד לחברות התעופה שמחזרות בימים אלה על פתחי הממשל הפדרלי כדי שהאחרון יזרים להן מזומנים כדי לשמור על האופרציה כך שתוכל לחזור לפעילות מהר יחסית, עם הסרת המגבלות על התנועה.

חזרה לתפקוד

ההערכות בוול סטריט מדברות על כך שחברות התעופה לא יחזרו לתפקוד ולו חלקי עד לסוף חודש ספטמבר. ההערכות האלה נסמכות על פרסומים בארה"ב לפיהם הודיעו שתי חברות התעופה הגדולות בארה"ב, דלתא ויונייטד איירליינס שמעסיקות ביחד 187 אלף עובדים, כי לא יחזירו אותם מהחופשה ללא תשלום עד לסוף חודש ספטמבר, אז יגמרו העובדים לנצל את התשלומים המגיעים להם מהממשל.

מנכ"ל יונייטד איירליינס, אוסקר מונוז, צוטט לפני מספר ימים בכלי התקשורת בארה"ב כמי שמעריך שחברות התעופה לא יחזרו כל-כך מהר לתפוקות כמו לפני פרוץ משבר וירוס הקורונה. מונוז לא הצליח להעריך גם כמה זמן ייקח לחברות התעופה לחזור לעצמן מרגע שיוסרו מגבלות התנועה, אבל ממעוף הציפור, מונוז, העריך שאמנם הביקושים לטיסות ירדו משמעותית אך לא יעלמו ואולי אף יחזרו לסדר גודל משביע רצון כבר בשנה הבאה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    איציר 06/04/2020 08:56
    הגב לתגובה זו
    מה הפריע לו למכור לפני שבועיים שהמחיר היה 45 דולר? מהירות התגובה שלו באמת נפגעה ....
  • 3.
    לירן 06/04/2020 03:49
    הגב לתגובה זו
    אין לך מושג מה וורן הולך לעשות עכשיו עם המניות שלו הוא יכול או להחזיק או למכור או לקנות יותר נמוך בכל מקרה הוא לא חייב לדווח לך כלום עכשיו! אז אם את חושבת שהדבר חיובי, תחשבי שוב.
  • 2.
    איתמר 06/04/2020 03:01
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי ממהר לשפוט לפי מכירה כזאת או אחרת של באפט מה הוא צופה. לפעמים המכירות שלו נעשות מטעמים משפטיים (כמו לא להחזיק מעל X אחוזים מהחברה מטעמים רגולטוריים). ובלי קשר, באופן כללי ההשקעה של באפט מלכתחילה במניות התעופה הייתה החלטה כושלת. זה מזכיר לי את הבדיחה של רי'צארד ברנסון על חברות תעופה: "אדם מגיע למיליונר ושואל אותו איך אפשר להפוך למיליונר. המיליונר עונה - אחי, זה ממש קל, תתחיל כמיליארדר, ואז תקנה חברת תעופה".
  • 1.
    עכשיו הוא יכול להפטר מהמניות בלי לדווח (ל"ת)
    כלכלן 05/04/2020 21:18
    הגב לתגובה זו
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.