בג'פריס אופטימים על אנבידיה, ומעניקים אפסייד של 10% למניה

סקטור השבבים והמוליכים למחצה לוהט בחודשים האחרונים, וההמלצות מצד האנליסטים ממשיכות להגיע. לאחר עלייה של 70% מאז מאי האחרון, בג'פריס טוענים כי הראלי של אנבידיה ימשיך
עמית נעם טל |

שוקי המניות ממשיכים לקבוע שיאים על בסיס יומי, והאנליסטים ממשיכים לעלות את המלצותיהם למחירי המניות בהתאמה. מניית אנבידיה (סימול:NVDA) מקבלת להמלצת קנייה מ-Jefferies, עם מחיר יעד של 250 דולר למניה - אפסייד של 10% ביחס למחיר הנוכחי של המניה. 

האנליסטים ב-Jefferies טוענים כי החברה יצרה חפיר, אותו נכס כלכלי שיש לחברה שמשמר את יתרונה התחרותי ויכולתה להמשיך לצמוח ולהגדיל את רווחיה, בשוק תחרותי, והיא צפויה להמשיך להיות הדומינטטית בתחום ה-AL.  בנוסף, בחברה מעודדים מהשיחה שערכו עם סמנכ"ל קשרי המשקיעים של החברה, וטוענים כי "מצפה כי כוחה של החברה בעסקי מרכזי הנתונים ועסקי המשחקים יימשך".

אנבידיה בחודש שעבר את דו"חותיה לרבעון האחרון: הכנסות החברה הסתכמו ברבעון  ב-3.01 מיליארד דולר, עלייה של 17% ביחס לרבעון הקודם, אך ירידה של 5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. התחזיות בשוק עמדו על הכנסות של 2.92 מיליארד דולר. מתחילת השנה רשמה החברה הכנסות של 7.8 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של 9.5 מיליארד דולר בשנת 2018. נזכיר כי הפער העיקרי בין השנים נובע מהתפוצצות בועת המטבעות הווירטואליים, דבר שהוביל לירידה בביקוש למוצרי החברה. בשורה התחתונה, החברה רשמה רווח נקי (GAAP) של 899 מיליון דולר או 1.47 דולרים למניה, לעומת רווח של 1.23 מיליארד דולר או 2.02 דולר למניה בתקופה המקבילה אשתקד. מתחילת השנה עומד הרווח של החברה על 1.84 מיליארד דולר, ירידה של 49% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

נזכיר כי החברה הודיע מוקדם יותר השנה על רכישת חברת מלאנוקס הישראלית (סימול:MLNX) תמורת 6.9 מיליארד דולר, כאשר 2 החברות העריכו אז כי העסקה תושלם עד סוף השנה (לכתבה המלאה). מניית החברה נסחרת היום סביב רמה של 116 דולר למניה, נמוך ממחיר המכירה. הסיבה לפער הוא החשש מפני השגת האישורים הרגולטורים, בפרט מסין. לטור של רמי רוזן בנושא: האם קיימת הזדמנות במלאנוקס

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.