WeWork
צילום: istock

האדמה החרוכה שהשאיר אדם נוימן: WeWork תפטר עד 6,000 עובדים השנה

כאשר מצוקת הנזילות של החברה מגיעה לשיאה, והדו"חות האחרונים מצביעים על הפסדי ענק, בחברת חללי העבודה צפויים להתחיל בתהליך התייעלות כואב
עמית נעם טל | (1)

כאשר תשואות האג"חים של החברה לסוף 2025 עומדות היום על יותר מ-15%, בחברת חללי העבודה WeWork מתכננים לבצע תהליכי התייעלות מהירים. לפי דיווח של הניו יורק טיימס מוקדם יותר היום (ב'), החברה צפויה להתחיל כעת במהלך פיטורים נרחב. 

ע"פ הדיווח, החברה צפויה להתחיל בתהליך הפיטורים כבר בשבוע הקרוב, כאשר החברה עשויה בסה"כ לפטר עד 6,000 עובדים. בשלב הראשון,  צפויה החברה לפטר 2,500-2,000 עובדים. כ-1,000 עובדים נוספים עשויים להיות מפוטרים אם החברה תסגור חלק מעסקיה כמו בית הספר הפרטי שבידה.

נזכיר כי בשבוע שעבר הודיעה החברה כי הפסידה במהלך הרבעון האחרון כ-1.25 מיליארד דולר, גידול של יותר מ-250% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בשלושת החודשים האחרונים החברה פתחה 97 אתרים חדשים ב-16 ערים חדשות והגיעה בכך ל-127 מדינות ברחבי העולם. ההתרחבות הביאה גידול של 94% ברווחים, אך יחד עם זאת, ההתרחבות האגרסיבית הביאה עמה הוצאות ליסינג גבוהות ועלויות פיתוח, שהובילו להפסדים העצומים (לכתבה המלאה).

לאחר ביטול ההנפקה בחודש ספטמבר האחרון, הצליחה החברה להימנע מפשיטת רגל בעקבות חבילת סיוע של 5 מיליארד דולר מתאגיד סופטבנק היפני. למרות העזרה הכספית, נראה כי משקיעי החברה לא מאמינים ביכולתה של החברה לשרת את חובותיה, כאשר אגרות החוב של החברה נפלו ביום שישי האחרון לרמה של 15%.

גרף אגרות החוב של החברה בתקופה האחרונה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מגי 19/11/2019 02:43
    הגב לתגובה זו
    בושה לעצמו באופיו ונזק תדמיתי חמור לנו.
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.