היסטוריה: ה-FDA אישר 'ויאגרה לנשים' - איפה הקשר לבורסה?

ה-FDA אישר לראשונה את תרופת Addyi, המטפלת בירידה בחשק המיני של נשים. מניית החברה המתחרה טסה אמש
גיא ארז | (3)
נושאים בכתבה ויאגרה

ארגון התרופות והמזון האמריקני, ה-FDA, אישר אמש (יום ג') לראשונה תרופה שמטרתה לסייע לנשים הסובלות מירידה בתפקוד המיני, בשם Addyi, או בשפת העם - "ויאגרה לנשים". מדובר בתרופה הראשונה בעולם המטפלת בצורך זה, כ-17 שנים לאחר אישור תרופת ה"ויאגרה" המקורית. החברה המייצרת את התרופה הינה חברת Sprout Pharmaceuticals, וזו תוכל להתחיל לשווק אותה בבתי המרקחת בארה"ב בחודשים הקרובים.

נציין כי ה-FDA אישר את התרופה כאמור, אבל עם תוספת אזהרה לירידה בלחץ הדם, יחד עם תופעות לוואי נוספות כמו התעלפויות, בחילות וסחרחורות, במיוחד כאשר התרופה נלקחת עם אלכוהול.

ואיפה נכנסת הבורסה לנושא? את ה'ויאגרה הנשית' מייצרת אמנם חברה פרטית, שאינה נסחרת בבורסה, אך חברת 'פלאטין טכנולוגות' (סימול: PTN), חברה המייצרת תרופה מתחרה, דווקא כן נסחרת בבורסה (לפי שווי של 43 מיליון דולר), ומניותיה זינקו אמש לאחר הסגירה בכ-30%, למחיר של 1.21 דולר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אם האשה תאריך ואני יאריך בביצוע המיטה תשבר פצוי (ל"ת)
    פצצה אטומית 19/08/2015 10:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלומי 19/08/2015 10:11
    הגב לתגובה זו
    שאפו עליכם
  • 1.
    אני הייתי שם כסף ב-Durex (ל"ת)
    שמואל ברגר 19/08/2015 09:56
    הגב לתגובה זו
דיאן קיטון. קרדיט: רשתות חברתיותדיאן קיטון. קרדיט: רשתות חברתיות

דיאן קיטון בנתה אימפריה של 100 מיליון דולר ומורשת השקעות מרשימה

השחקנית האגדית שהלכה אתמול לעולמה, הייתה אייקון קולנוע בתקופה שהשכר היה בקנה מידה אחר, ועשתה את מירב כספה מתפיסת עולם מוצלחת במיוחד לגבי השקעות נדל"ן

רן קידר |

דיאן קיטון, שהפכה את התשוקה שלה לארכיטקטורה ולעיצוב למכונת כסף שהכניסה לכיסה יותר מאשר כל האוסקרים והבלוקבסטרים שלה ביחד. כשנפטרה אתמול בגיל 79 בביתה בקליפורניה, קיטון הותירה מאחוריה לא רק מורשת קולנועית עצומה, אלא גם תיק השקעות נדל"ן מרשים. 

שווי הרכוש המוערך שלה עמד על 100 מיליון דולר - ולא, רובו המוחלט לא הגיע מכך ששיחקה מול אל פצ'ינו או זכתה באוסקר. התובנה הגדולה של קיטון לא הייתה בדרך לזכות בליבו של וודי אלן, אלא במשהו שרוב כוכבי הוליווד לא מבינים: הכסף האמיתי לא נמצא בצ'קים מהאולפנים, אלא ברכישה של נכס מוזנח, החזרתו לחיים, ומכירה של הנכס המחודש למישהו עם חשבון בנק עמוק יותר. בעולם שבו רוב השחקנים משקיעים בהפקות או במותגי אופנה שנכשלים, קיטון הבינה משהו בסיסי: נדל"ן בלוס אנג'לס הוא תמיד הימור טוב.

הבסיס: קריירת משחק שהניבה מיליונים - אבל לא מאות מיליונים

נתחיל עם הדבר שכולנו מכירים - הקריירה הקולנועית המרשימה. קיטון החלה בברודווי בשנת 1968, כשכיכבה בהצגה "שיער" וזכתה למועמדות לטוני כבר בשנה שלאחר מכן עבור "שחק אותה, סם" של וודי אלן. אבל הפריצה הכספית האמיתית הגיעה ב-1972, כאשר פרנסיס פורד קופולה בחר בה לתפקיד קיי אדמס ב"הסנדק". הסרט הפך לאחד מהמצליחים בכל הזמנים, וקיטון חזרה על התפקיד בשני סרטי ההמשך - עסקה שהבטיחה לה הכנסה יציבה לאורך שנים רבות.

ואם לא די בכך, ב-1977 הגיע רגע שהקפיץ עוד יותר את הקריירה שלה וכך גם עשה לארנק: "הרומן שלי עם אנני". הסרט לא רק זיכה אותה באוסקר לשחקנית הטובה ביותר, אלא גם הפך אותה לאייקון תרבותי - וזה הוביל להכנסות גבוהות יותר לכל פרויקט עתידי. לאחר האוסקר, שווי השוק שלה קפץ באופן דרמטי. שחקנית שבעבר קיבלה שכר סטנדרטי פתאום הייתה במעמד של "זוכת אוסקר", וזה אומר צ'קים גבוהים יותר, מיקומים יותר מרכזיים בכרזות וחלק גדול יותר מהרווחים.

לאורך שנות ה-80 וה-90, קיטון המשיכה לבחור בפרויקטים שהניבו רווחים נאים. "בייבי בום" ב-1987 היה הצלחה מסחרית וזיכה אותה במועמדות אוסקר נוספת. אבל ההצלחה הכלכלית האמיתית הגיעה עם "מועדון האקסיות " ב-1996 - הסרט הכניס 105 מיליון דולר בקופות, ונתח ההכנסות של קיטון מסרט כזה, כשחקנית ראשית, היה משמעותי למדי. בשנת 2003, "באהבה אין חוקים" עם ג'ק ניקולסון הביא לה מועמדות אוסקר נוספת וגלובוס הזהב, והסרט הכניס כמעט 125 מיליון דולר בארה"ב בלבד.

טראמפ ושי מדברים (דאלי)טראמפ ושי מדברים (דאלי)

שי לא מוותר - מגבלות על חברות ספנות אמריקאיות; החוזים יורדים

ממשלת סין הודיעה על הטלת מגבלות על חמש חברות אמריקאיות הקשורות ל-Hanwha Ocean, אחת מחברות בניית הספינות הגדולות מדרום קוריאה. ההודעה פורסמה על ידי משרד המסחר הסיני, כתגובה לצעדים של ממשל טראמפ נגד התעשייה הימית הסינית

רן קידר |

ממשלת סין הודיעה על הטלת מגבלות על חמש חברות אמריקאיות הקשורות ל-Hanwha Ocean, אחת מחברות בניית הספינות הגדולות מדרום קוריאה. ההודעה פורסמה על ידי משרד המסחר הסיני, כתגובה לצעדים של ממשל טראמפ נגד התעשייה הימית הסינית. המהלך מעמיק את השסע הכלכלי בין שתי המעצמות. הסנקציות כוללות איסור על גופים ואנשים סיניים לקיים פעילות עסקית עם החברות הללו, מה שמבודד אותן משוק סין - השוק הגדול בעולם בתחום הספנות והלוגיסטיקה.

החברות הנפגעות מהסנקציות

החברות כוללות את Hanwha Shipping LLC, Hanwha Philly Shipyard Inc., Hanwha Ocean USA International LLC, Hanwha Shipping Holdings LLC ו-HS USA Holdings Corp. משרד המסחר הסיני האשים את החברות בשיתוף פעולה עם וושינגטון בחקירה נגד התעשייה הימית הסינית, וטען כי הן תורמות לפגיעה ביכולות הטכנולוגיות והאסטרטגיות של סין. החברות הללו, שממוקמות בעיקר בארה"ב, מעורבות בפרויקטים כמו בניית ספינות צבאיות ומסחריות, והסנקציות עלולות להקשות עליהן לגייס השקעות או לספק שירותים בשוק הסיני, שמהווה כ-30% מהמסחר הימי העולמי.

הרקע: חקירת Section 301

ברקע עומדת חקירת Section 301 שמנהל נציג הסחר האמריקאי (USTR) נגד הענף הימי הסיני. בייג'ין רואה בחקירה פגיעה ביכולות הטכנולוגיות והאסטרטגיות של המדינה. החקירה בוחנת האם סין מסבסדת את תעשיית הספנות שלה, מה שנותן לה יתרון תחרותי על פני יצרניות מערביות. משרד התחבורה הסיני הודיע על חקירה פנימית לבחינת השפעת המהלכים האמריקאים, והזהיר מצעדי תגובה נוספים, כולל הגבלות על חברות זרות. כחלק מהתגובה, סין הטילה דמי נמל מוגברים על ספינות אמריקאיות: 400 עד 1,120 יואן לטון, עם מגבלה של חמש נסיעות בשנה, וחסימת כניסה במקרה של אי-תשלום, כתגובה לדמי הנמל האמריקאיים של 50 דולר לטון על ספינות סיניות.

העימות התגבר על רקע איומי טראמפ להטיל מכסים של 100% על מוצרים מסין, בתגובה להגבלות סיניות על יצוא חומרים רגישים כמו מינרלים נדירים, שהם חיוניים לתעשיות ההיי-טק והביטחון. האיומים קבעו דדליין של 1 בנובמבר להסכם, אחרת יוטלו המכסים. בתגובה, נכנסו לתוקף מגבלות על אוניות אמריקאיות בנמלים סיניים, מהלך שמעורר דאגה בענף השיט והלוגיסטיקה. חברות כמו Cosco ו-OOIL צפויות לספוג הפסדים מדמי הנמל האמריקאיים, בעוד התגובה הסינית פוגעת בספנות אמריקאיות.

כ-80% מהמסחר העולמי מבוצע באמצעות ספנות, וכל שיבוש בשרשרת האספקה משפיע על מחירי סחורות, זמני אספקה ותעשיות רבות, ממזון ועד שבבים. מומחים מזהירים כי העלייה בעלויות הנמלים עלולה להוסיף 10-15% למחירי היבוא מסין, מה שייצור לחץ אינפלציוני בשווקים. העימות עלול להשפיע על יחסי סין-קוריאה הדרומית, שכן Hanwha Ocean תלויה בשוק הסיני להזמנות, והסנקציות עלולות להאט את צמיחתה.