לקראת הפגישה בין יוון לגרמניה: "לא ניכנע לביריונות הגרמנית"

הבריחה החלה: היוונים החלו למשוך את כספם מהבנקים בעקבות חששות פרישה מגוש היורו
אלמוג עזר | (3)
נושאים בכתבה יוון

היום בשעה 15:00 שעון ישראל יפגשו שוב שרי האוצר של גרמניה ויוון. מטרת הפגישה היא המשך הדיונים לגבי תנאי החוב של ממשלת יוון. טרם הפגישה, צייץ שר האוצר היווני, יאניס וארופאקיס, בחשבון הטוויטר שלו ציוץ אשר נוסח כך:" אסור ליוון להיכנע לבריונות היוונית".

העקשנות של יוון לגבי תנאי החוב החלה הראות סדקים בימים האחרונים, למרות הציוץ מלא הפאתוס של שר האוצר. שר האוצר עצמו הגיש הצעת פשרה אתמול לפתרון הבעיה. מטרת היבשת היא להאריך את תוכנית הסיוע של אירופה למדינה בחצי שנה. מועד החזרת ההלוואות של יוון מיועד לסוף חודש פברואר הנוכחי.

המתנגדת העיקרית להמשך הסיוע ליוון, תוך כדי ריכוך תנאי ההלוואה, היא מדינה גרמניה. " גרמניה לא תקבל כל שינוי כך נמסר על ידי מקורב לשר האוצר". כחלק מתנאי אישור תוכנית החילוץ אירופה דורשת מיוון להמשיך בצעדי הצנע במדינה.

עניין של מדיניות

המצע העיקרי של מפלגת סירזה שבעזרתו זכתה בבחירות היה מניעת המשך צעדי הצנע תמורת קבלת הלוואות נוספות מאירופה. ההסבר היווני הוא כי בעקבות תוכנית הצנע, יוון לא תהיה מסוגלת להשיב את החובות שברשותה כרגע וקבלת הלוואות נוספות רק יחמירו את המצב.

הזמן של יוון אוזל

הדבר האחרון שיוון הייתה צריכה עכשיו הוא "ריצה אל הבנק". מוקדם יותר פורסם ב CNBC שבעקבות החששות לפשיטת רגל יוונית ואולי עזיבת יוון את גוש היורו וחזרה אל הדרכמה, אזרחי יוון החלו למשוך את כספם מהבנקים.

הבנקים ביוון והבנקים באירופה לא ידווחו על תזרים המזומנים של חודש ינואר עד לסוף חודש פברואר, אך בכירים בבנקים יוונים הדליפו לעיתון יווני שלהערכתם יותר מ-28 מיליארד דולר נמשכו מהבנקים ביוון מאז תחילת חודש ינואר האחרון. אתמול (ה') על פי אותו מקור בתוך יממה אחת בלבד - נמשכו 900 מיליון דולרים מהבנקים ביוון.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רואה רחוק 20/02/2015 18:48
    הגב לתגובה זו
    הכל הצגה מתוזמנת היטב לגרום לעליה או לירידה בהתאם לרצונות של הבנקים המרכזיים, כל פעם סיפור אחר. שלא תבינו לא נכון יש משבר אבל הומתוזמן, כולם כבר יודעים מה הכיוון שלו, רק מנצלים זאתץ ובכן הנה הניחוש יהיה הסכם פשרה ויוון לא תעזוב את גוש היורו. הלואי שיעזבו ואז נראה איך הבנקים המרכזיים ימשיכו לנווט בים הסוער, אבל הסוף ידוע, הכל יקרוס בטווח הארוך , בנתיים תהנו מהויסוט, רק לצאת בזמן זו אומנות.
  • 2.
    היזדמנות גרמנית להראות לכולם מהיכן הדג(דגנ)משתין (ל"ת)
    כותבי תרחישים 20/02/2015 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ביריונות? נתנו להם כסף ולא מחזירים? יוונים גנבים?! (ל"ת)
    אבי 20/02/2015 13:25
    הגב לתגובה זו
צי צבא סין, קרדיט: גרוקצי צבא סין, קרדיט: גרוק

לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן

לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין


הדס ברטל |

לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש הגרוע ביותר."  מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.

לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.

התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.




טייוואן, קרדיט: פיקסהביי
טייוואן - קרדיט: פיקסהביי


אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות

היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.

פולימרקט; קרדיט: רשתות חברתיותפולימרקט; קרדיט: רשתות חברתיות

במקום אנבידיה וטסלה: השוק החדש שמאיים על וול סטריט כבר מגלגל מיליארדים

שווקי תחזיות על אירועים מזנק בענק - לאן זה יגיע והאם משקיעים יעברו ממניות לתחזיות?

רן קידר |
נושאים בכתבה Polymarket Kalshi

טארק מנסור, מנכ"ל קלשי, פלטפורמה גדולה לתחזיות אמר בכנס של איגוד תעשיית החוזים העתידיים בשיקגו ששוק החוזים על תוצאות אירועים: פוליטיקה, כלכלה, שוק הון, מזג אוויר, ספורט ותרבו,ת עשוי להפוך תוך כמה שנים לחלופה ממשית למסחר במניות. לדבריו, "זה מתחיל להיראות כמו שוק של טריליון דולר".

השוק הזה צעיר, קיים רק כמה שנים באופן חוקי בארצות הברית, אבל צומח מהר מאז שקלשי ניצחה את הרגולטור הפדרלי (CFTC) בבית משפט ב-2023 והורשתה להציע חוזים על בחירות. מאז ההחלטה הזו, היקף המסחר בקלשי עלה פי יותר מעשרה תוך שנה שנתיים, והחברה פתחה שווקים חדשים כמעט מדי שבוע.

המודל פשוט: כל אירוע מנוסח כשאלה בינארית של כן או לא. המחיר של חוזה "כן" או "לא" נע בין 1 סנט ל-99 סנט ומשקף בזמן אמת את ההסתברות שהשוק נותן לאירוע. מי שקונה ב-25 סנט וצודק - מקבל דולר. מי שטועה, מאבד את ההשקעה. אין "בית" שמנצח תמיד, רק משתתפים שסוחרים זה מול זה. זו הסיבה שקלשי מתעקשת לקרוא לזה "שוק תחזיות" ולא "הימורים".

האם זה באמת תחרות לשוקי המניות? התשובה היא כן, אבל לא במובן המסורתי. השקעה במניות אמורה להיות השקעה לטווח ארוך כדי לייצר תשואה עודפת. מניות מסוכנות יותר מהשקעות סולידיות ומקבלים פיצוי בדמות התשואה. השקעה כזו דורשת הבנה, אלוקציה של נכסים, בחירת מניות ומעקב. רוב האנשים לא משקיעים בעצמם לטווח ארוך, אלא מעבירים את הטיפול בתיק למנהלי השקעות - אותם גופים מוסדיים שמנהלים לכם את הפנסיה, גמל וקרנות נאמנות. רוב האנשים שכן משקיעים בשוק המניות הם סוג של "מבקרים", "אורחים". בשנים האחרונות יש גל ענק של משקיעם צעירים שרוכשים מניות ונהנים מזינוקים אדירים. זו לא השקעה לטווח ארוך, הם עוברים מהייפ להייפ, והייפים לא חסר בשנים האלה.

מה יקרה כשתגיע ירידה? כנראה שחלק גדול מהם יזוז מהשוק. אבל נכון לעכשיו הם סוג של מהמרים. להם זה לא משנה אם לקנות מניות טסלה או אנבידיה או להמר עליהם בפלטפורמות התחזיות. זה סוג דומה של השקעה. הם לא מנתחים פונדמטנלים, הם לא מסתכלים על הרווחים עוד שנה-שנתיים, הם קוראים "גורואים" ברשתות החברתיות וקונים לפי הכותרות. האנשים האלו אכן יכולים להעביר כספים לזירות של התחזיות. הם כבר מעבירים.