לקראת הפגישה בין יוון לגרמניה: "לא ניכנע לביריונות הגרמנית"

הבריחה החלה: היוונים החלו למשוך את כספם מהבנקים בעקבות חששות פרישה מגוש היורו
אלמוג עזר | (3)
נושאים בכתבה יוון

היום בשעה 15:00 שעון ישראל יפגשו שוב שרי האוצר של גרמניה ויוון. מטרת הפגישה היא המשך הדיונים לגבי תנאי החוב של ממשלת יוון. טרם הפגישה, צייץ שר האוצר היווני, יאניס וארופאקיס, בחשבון הטוויטר שלו ציוץ אשר נוסח כך:" אסור ליוון להיכנע לבריונות היוונית".

העקשנות של יוון לגבי תנאי החוב החלה הראות סדקים בימים האחרונים, למרות הציוץ מלא הפאתוס של שר האוצר. שר האוצר עצמו הגיש הצעת פשרה אתמול לפתרון הבעיה. מטרת היבשת היא להאריך את תוכנית הסיוע של אירופה למדינה בחצי שנה. מועד החזרת ההלוואות של יוון מיועד לסוף חודש פברואר הנוכחי.

המתנגדת העיקרית להמשך הסיוע ליוון, תוך כדי ריכוך תנאי ההלוואה, היא מדינה גרמניה. " גרמניה לא תקבל כל שינוי כך נמסר על ידי מקורב לשר האוצר". כחלק מתנאי אישור תוכנית החילוץ אירופה דורשת מיוון להמשיך בצעדי הצנע במדינה.

עניין של מדיניות

המצע העיקרי של מפלגת סירזה שבעזרתו זכתה בבחירות היה מניעת המשך צעדי הצנע תמורת קבלת הלוואות נוספות מאירופה. ההסבר היווני הוא כי בעקבות תוכנית הצנע, יוון לא תהיה מסוגלת להשיב את החובות שברשותה כרגע וקבלת הלוואות נוספות רק יחמירו את המצב.

הזמן של יוון אוזל

הדבר האחרון שיוון הייתה צריכה עכשיו הוא "ריצה אל הבנק". מוקדם יותר פורסם ב CNBC שבעקבות החששות לפשיטת רגל יוונית ואולי עזיבת יוון את גוש היורו וחזרה אל הדרכמה, אזרחי יוון החלו למשוך את כספם מהבנקים.

הבנקים ביוון והבנקים באירופה לא ידווחו על תזרים המזומנים של חודש ינואר עד לסוף חודש פברואר, אך בכירים בבנקים יוונים הדליפו לעיתון יווני שלהערכתם יותר מ-28 מיליארד דולר נמשכו מהבנקים ביוון מאז תחילת חודש ינואר האחרון. אתמול (ה') על פי אותו מקור בתוך יממה אחת בלבד - נמשכו 900 מיליון דולרים מהבנקים ביוון.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רואה רחוק 20/02/2015 18:48
    הגב לתגובה זו
    הכל הצגה מתוזמנת היטב לגרום לעליה או לירידה בהתאם לרצונות של הבנקים המרכזיים, כל פעם סיפור אחר. שלא תבינו לא נכון יש משבר אבל הומתוזמן, כולם כבר יודעים מה הכיוון שלו, רק מנצלים זאתץ ובכן הנה הניחוש יהיה הסכם פשרה ויוון לא תעזוב את גוש היורו. הלואי שיעזבו ואז נראה איך הבנקים המרכזיים ימשיכו לנווט בים הסוער, אבל הסוף ידוע, הכל יקרוס בטווח הארוך , בנתיים תהנו מהויסוט, רק לצאת בזמן זו אומנות.
  • 2.
    היזדמנות גרמנית להראות לכולם מהיכן הדג(דגנ)משתין (ל"ת)
    כותבי תרחישים 20/02/2015 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ביריונות? נתנו להם כסף ולא מחזירים? יוונים גנבים?! (ל"ת)
    אבי 20/02/2015 13:25
    הגב לתגובה זו
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.