לקראת הפגישה בין יוון לגרמניה: "לא ניכנע לביריונות הגרמנית"

הבריחה החלה: היוונים החלו למשוך את כספם מהבנקים בעקבות חששות פרישה מגוש היורו
אלמוג עזר | (3)
נושאים בכתבה יוון

היום בשעה 15:00 שעון ישראל יפגשו שוב שרי האוצר של גרמניה ויוון. מטרת הפגישה היא המשך הדיונים לגבי תנאי החוב של ממשלת יוון. טרם הפגישה, צייץ שר האוצר היווני, יאניס וארופאקיס, בחשבון הטוויטר שלו ציוץ אשר נוסח כך:" אסור ליוון להיכנע לבריונות היוונית".

העקשנות של יוון לגבי תנאי החוב החלה הראות סדקים בימים האחרונים, למרות הציוץ מלא הפאתוס של שר האוצר. שר האוצר עצמו הגיש הצעת פשרה אתמול לפתרון הבעיה. מטרת היבשת היא להאריך את תוכנית הסיוע של אירופה למדינה בחצי שנה. מועד החזרת ההלוואות של יוון מיועד לסוף חודש פברואר הנוכחי.

המתנגדת העיקרית להמשך הסיוע ליוון, תוך כדי ריכוך תנאי ההלוואה, היא מדינה גרמניה. " גרמניה לא תקבל כל שינוי כך נמסר על ידי מקורב לשר האוצר". כחלק מתנאי אישור תוכנית החילוץ אירופה דורשת מיוון להמשיך בצעדי הצנע במדינה.

עניין של מדיניות

המצע העיקרי של מפלגת סירזה שבעזרתו זכתה בבחירות היה מניעת המשך צעדי הצנע תמורת קבלת הלוואות נוספות מאירופה. ההסבר היווני הוא כי בעקבות תוכנית הצנע, יוון לא תהיה מסוגלת להשיב את החובות שברשותה כרגע וקבלת הלוואות נוספות רק יחמירו את המצב.

הזמן של יוון אוזל

הדבר האחרון שיוון הייתה צריכה עכשיו הוא "ריצה אל הבנק". מוקדם יותר פורסם ב CNBC שבעקבות החששות לפשיטת רגל יוונית ואולי עזיבת יוון את גוש היורו וחזרה אל הדרכמה, אזרחי יוון החלו למשוך את כספם מהבנקים.

הבנקים ביוון והבנקים באירופה לא ידווחו על תזרים המזומנים של חודש ינואר עד לסוף חודש פברואר, אך בכירים בבנקים יוונים הדליפו לעיתון יווני שלהערכתם יותר מ-28 מיליארד דולר נמשכו מהבנקים ביוון מאז תחילת חודש ינואר האחרון. אתמול (ה') על פי אותו מקור בתוך יממה אחת בלבד - נמשכו 900 מיליון דולרים מהבנקים ביוון.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רואה רחוק 20/02/2015 18:48
    הגב לתגובה זו
    הכל הצגה מתוזמנת היטב לגרום לעליה או לירידה בהתאם לרצונות של הבנקים המרכזיים, כל פעם סיפור אחר. שלא תבינו לא נכון יש משבר אבל הומתוזמן, כולם כבר יודעים מה הכיוון שלו, רק מנצלים זאתץ ובכן הנה הניחוש יהיה הסכם פשרה ויוון לא תעזוב את גוש היורו. הלואי שיעזבו ואז נראה איך הבנקים המרכזיים ימשיכו לנווט בים הסוער, אבל הסוף ידוע, הכל יקרוס בטווח הארוך , בנתיים תהנו מהויסוט, רק לצאת בזמן זו אומנות.
  • 2.
    היזדמנות גרמנית להראות לכולם מהיכן הדג(דגנ)משתין (ל"ת)
    כותבי תרחישים 20/02/2015 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ביריונות? נתנו להם כסף ולא מחזירים? יוונים גנבים?! (ל"ת)
    אבי 20/02/2015 13:25
    הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."