בלתי נתפס: לא תאמינו כמה מרוויחים הרופאים בארה"ב - מי השיאן?
לראשונה מזה 33 שנים פורסמו בארה"ב נתוני שכרם של הרופאים בשנת 2012. הנתונים פורסמו ע"י הממשלה ומטרת הפירסום היא לגלות האם ישנם רופאים שמועלים ומנפחים את המחירים שהם דורשים עבור השירותים שלהם כשהם מגישים את החשבון למערכת הבריאות. שימו לב למספרים האסטורנומיים.
הנתונים מכסים 880 אלף רופאים ברחבי ארה"ב והיקף שכר של 77 מיליארד דולר בשנת 2012. 4000 מתוך הרשימה הארוכה הזו הרוויחו מעל מיליון דולר. מתוכם 7 רופאים הרוויחו מעל 10 מיליון דולר (!) מהרשימה עולה כי דווקא כמה רופאי עיניים התברגו לטופ של הרשימה כולל רופא עיניים אחד מפלורידה שהרוויח 21 מיליון דולר - הגבוה ביותר ברשימה ופי שניים מרופא העיניים הבא אחריו ברשימה.
השכר הממוצע של כל הרופאים עמד על 77 אלף דולר בשנה, בערך 270 אלף שקל. הרופאים ששכרם הממוצע הוא הגבוה ביותר בארה"ב הם רופאים המתמחים בטיפולים בסרטן הדם ובהקרנות עם ממוצע שכר של מעל 360 אלף דולר בשנה. רופאי העיניים הבאים ברשימה עם שכר ממוצע של 327 אלף דולר בשנה.
בוב קוצ'ר, שהיה בעבר יועץ מיוחד למדיניות הבריאות של אובמה אמר כי "זהו אירוע עצום ויום מונומנטלי. מה שזה יעשה הוא לתת לנו מושג במספרים לאן הולך הכסף הזה, מה הרופאים באמת עושים איתו ועם איזה חולים יש להם קשר."
- 5.כותב 09/04/2014 21:09הגב לתגובה זובארהב מתוך 880000 - 4000 רופאים מרויחים מליון @ שימו לב השכר הממוצע 77000 $ שהם 22.500 שח לחודש משכורת ממוצעת בארהב : לפי הביטוח הלאומי 40000 $ ממוצע לשכיר לפי 47000 $ ממוצע כללי בארץ רופאים מרויחים יותר בממוצע ובממוצע יחסי
- רופאים ורופאים מתמחים מרוויחים הרבה פחות (ל"ת)מידיעה אישית 16/04/2014 14:42הגב לתגובה זו
- 4.אני 09/04/2014 16:40הגב לתגובה זומרוויח 16 מיליון בשנה. אז מה זה השטויות?
- 3.אני 09/04/2014 16:37הגב לתגובה זולמרות זאת השכר של המנכלים אצלנו זה באמת סקנדל!
- 2.עדו 09/04/2014 15:13הגב לתגובה זושכר ממוצע שנתי 77000 דולר שזה 22500 שקל לחודש תבדקו עם עובדי חברת חשמל ותגלו שהם עובדים פחות קשה, מרוויחים יותר ויש להם קביעות ופנסיה תקציבית וכן יש רופאים שמרוויחים הרבה, אבל הממוצע זה מה שחשוב
- 1.שיעולי 09/04/2014 15:06הגב לתגובה זועם כזה שכר אני צריך אקמול!!! כואב לי הראש מזה שפה מרוויחים קצת יחסית לארה"ב...
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על
מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.
1 # הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון
שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.
2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון
בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.
בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם."
- ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
- האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."
