אמש העיד יו”ר הפדרל ריזרב, ג’רום פאוול, בפני ועדת הבנקאות של הסנאט האמריקאי במסגרת דיוני מדיניות הריבית למחצית השנייה של השנה. פאוול הדגיש כי הפד מתמקד בהשגת יעדיו הדואליים: תעסוקה מלאה ויציבות מחירים, ומתחייב לפעול בזהירות ובאחריות כדי לשמור על יציבות הכלכלה האמריקאית.

בהתייחסו להשפעת המכסים שהטיל הנשיא טראמפ, ציין פאוול כי אף שהאינפלציה ירדה משמעותית מאז שיאי 2022, היא עדיין גבוהה במעט מהיעד של 2%. הוא ציין כי מדד המחירים האישי לצרכן (PCE) עלה ב-2.3% ב-12 החודשים שהסתיימו במאי, ומדד הליבה (ללא מזון ואנרגיה) עלה ב-2.6%. פאוול הסביר כי השפעת המכסים עשויה להיות זמנית, אך יש סיכון שהיא תהפוך לעלייה מתמשכת במחירים, ולכן הפד נוקט גישה זהירה וממתין למידע נוסף לפני קבלת החלטות נוספות.

בנוגע לשוק העבודה, פאוול ציין כי שיעור האבטלה עומד על 4.2% במאי, עם צמיחה מתונה במשרות ושכר, מה שמעיד על שוק עבודה יציב. עם זאת, הוא ציין כי ירידה בהגירה והשתתפות נמוכה יותר בכוח העבודה עשויות להקשות על הגיוס בעתיד.

לטראמפ אוזלת הסבלנות לזהירות של הפד׳

על רקע מתיחות ממושכת בין הממשל האמריקאי לבנק הפדרלי, נשיא ארה”ב דונלד טראמפ מאיץ את חיפושו אחר מחליף ליו”ר הפד ג’רום פאוול. “אני יודע כבר מבין שלושה או ארבעה את מי אבחר”, אמר השבוע במסיבת עיתונאים, מבלי לציין שמות. במקביל, התעצמה הביקורת מצידו כלפי פאוול — שהוביל בשנים האחרונות קו זהיר, במיוחד ביחס לריבית, וזכה לכינוי “טיפש עקשן” מפי טראמפ.

• טראמפ לקראת הסכם עם פייזר, שעולה 3%
• שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המחלוקת המרכזית סובבת סביב סוגיית הריבית: בעוד פאוול טוען שיש להמתין לנתונים ברורים יותר על השפעת המכסים והאינפלציה בטרם תתבצע הפחתה, טראמפ דורש הורדה מיידית, בטווח של 2–3 נקודות אחוז. לטענת הנשיא, ריבית כה גבוהה חונקת את הכלכלה האמריקאית ומאיטה את הצמיחה, דווקא בתקופה שבה לדבריו ״אין אינפלציה בכלל״.

אולם נראה שהשיקול הכלכלי איננו היחיד שמניע את טראמפ. בבית הלבן מעריכים כי החלפה מוקדמת של פאוול — גם אם לא באופן רשמי אלא דרך הכרזה מוקדמת על מחליפו — תוכל לקבע את השליטה של טראמפ על המדיניות המוניטרית ולהבטיח ריבית נמוכה יותר לקראת הבחירות הבאות. במקביל, סקרים פנימיים מצביעים על כך שהתנהלות עצמאית של הפד נתפסת כמעכבת התאוששות בשווקים, במיוחד לנוכח מלחמות הסחר עם סין ואיראן.

בין המועמדים המובילים לתפקיד הוזכרו שמות מוכרים בוושינגטון: קווין וורש, לשעבר מושל הפד שנחשב לנץ מוניטרי, כריס וולר — חבר מועצת המנהלים הנוכחי של הפד, וכן סקוט בסנט, מזכיר האוצר הנוכחי, שזוכה להערכתו המלאה של טראמפ. האחרון אמנם הצהיר כי הוא מעוניין להישאר בתפקידו עד 2029, אך הוסיף כי “יעשה מה שהנשיא מבקש”.

• אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
• יוניויז'ן של אהרון פרנקל בעסקה של כמיליארד דולר עם צבא ארה"ב
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• אילון מאסק מפיל את מניית נטפליקס

פאוול, מצידו, ממשיך להופיע בקונגרס ומגן על גישתו. בשימוע בסנאט השבוע הדגיש כי “הפד ממוקם היטב כדי להמתין לפני שינוי במדיניות הריבית”, וציין כי השפעות המכסים על מחירים ועל הצרכנים טרם התבררו. הוא הבהיר כי בכוונתו להשלים את כהונתו, שמסתיימת במאי 2026, חרף הלחצים הגוברים.

גורמים בוול סטריט מתייחסים בספקנות למהלך אפשרי של החלפת פאוול בשלב זה. בשווקים מעריכים כי הכרזה מוקדמת מצד טראמפ על מחליף עלולה לפגוע בעצמאות הפד ולערער את האמון בו, גם אם מדובר במינוי לגיטימי שייכנס לתוקף רק בעוד שנה.

טראמפ נלחם באיראן ובפד׳ עבור הבייס הבדלני

המשותף בין המלחמה ׳ראש-בראש׳ של טראמפ עם הפד סביב סוגיית הריבית וחשיבות שמייחס טראמפ להסכם הפסקת האש במזרח התיכון הוא שהם משרתים את הבייס הבדלני של טראמפ בארה״ב. כאשר 52 מטוסי חיל האוויר הישראלי עשו דרכם לאיראן כדי להגיב על הסכם הפסקת האש, טראמפ קרא לישראל להחזיר אותם מהר. ״אני לא יודע מה לעזאזל הם עושים״ הגיב טראמפ בכעס לשאלתה של עיתונאית בקשר לתגובת ישראל באיראן במסיבת עיתונאים בבית הלבן. 

הבייס של טראמפ, אנשי ה״מייק אמריקה גרייט אגיין״, לא מעניין אותו סכסוכים אזוריים בין מדינות השוכנות אלפי קילומטרים מגבולות ארה״ב. מה שכן מעניין אותם הוא האינפלציה על מוצרי הצריכה שלהם והיציבות במקומות העבודה שלהם. טראמפ יודע שסכסוך מתמשך בין ישראל לאיראן יתבטא לבסוף באינפלציה בארה״ב בגלל מחירי הנפט, שבממוצע היו גבוהים ב-10 דולר לחבית במהלך המלחמה. 

הריבית בארה״ב

מאז 2022 עברה הריבית בארצות הברית תהליך של העלאות מהירות ונרחבות על ידי הפדרל ריזרב, במטרה להתמודד עם גל האינפלציה הגבוהה. בתחילת 2022 עמד שיעור הריבית בקרוב לאפס, אך במהלך השנה הועלתה הריבית במספר מהלכים דרמטיים, שהובילו אותה לרמה של כ־4.25%–4.50% בסוף 2024. העלאות אלו נועדו לקרר את הביקושים במשק, למתן את הלחצים האינפלציוניים ולייצב את המחירים, אך גם יצרו לחץ על שוקי האשראי, ההשקעות והצריכה הפרטית, וגרמו לגל של חששות לגבי האטה כלכלית אפשרית ואף לסכנת מיתון.