זלנסקי מנסה לתקן את היחסים עם טראמפ, אבל - "לא חושב שעליי להתנצל"
על היחסים המורכבים באין ארה"ב לאוקראינה ולאן הולכים מכאן
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, מנסה להנמיך את הלהבות מול נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לאחר שהשניים נכנסו לוויכוח סוער במהלך פגישה בבית הלבן. הפגישה, שהייתה אמורה לעסוק בשיתוף פעולה כלכלי ובחתימה על הסכם כרייה של מינרלים בין המדינות, הפכה במהרה לזירת עימות מתוקשרת.
זלנסקי מודה לארה"ב, אך מזהיר: הפסקת אש מסוכנת ללא ערבויות ביטחוניות
לאחר הפגישה המתוחה, זלנסקי פרסם הודעה ברשתות החברתיות שבה הביע הערכה עמוקה לעם האמריקאי, לקונגרס ולנשיא טראמפ על התמיכה באוקראינה. עם זאת, הוא הדגיש כי הסכם הכרייה אינו מספיק, וכי אוקראינה זקוקה ליותר מאשר הפסקת אש זמנית.
"אנחנו אסירי תודה לארה"ב על כל התמיכה, במיוחד בשלוש השנים האחרונות מאז תחילת הפלישה הרוסית," כתב זלנסקי. "אנחנו מוכנים לחתום על הסכם המינרלים, אבל זה רק צעד ראשון לקראת ערבויות ביטחוניות. בלי ביטחון אמיתי, הפסקת אש תהיה מסוכנת לאוקראינה."
זלנסקי הבהיר כי אוקראינה זקוקה לשלום צודק ויציב, ולא לעוד הפסקת אש שעלולה להתברר כזמנית בלבד. "פוטין הפר 25 הפסקות אש בעשור האחרון," ציין זלנסקי, "ולכן אי אפשר להסתמך על הפסקת אש בלבד. חייבים לוודא שיתקיימו ערבויות שיגנו על אוקראינה בטווח הארוך."
- ארדואן לפוטין: איסטנבול מוכנה לתווך בין רוסיה לאוקראינה
- שיחות רוסיה-אוקראינה בטורקיה: האם תגיע משם בשורה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הוביל לעימות בבית הלבן?
ביום שישי נפגשו זלנסקי, טראמפ וסגן הנשיא ג'יי.די ואנס לפגישה שתוכננה לכלול חתימה על הסכם כלכלי בין המדינות. אך במקום טקס דיפלומטי רגוע, הפגישה הפכה לקרב מילולי לאחר שואנס האשים את זלנסקי בכך שאינו מביע מספיק הכרת תודה על התמיכה האמריקאית.
במהלך השיחה, טראמפ הטיח בזלנסקי כי "אין לו קלפים חזקים כרגע", רמז לכך שמעמדו של הנשיא האוקראיני נחלש מול הדרישות האמריקאיות. בעקבות זאת, זלנסקי עזב את הפגישה ללא הסכם.
זלנסקי: "לא חושב שעליי להתנצל"
מאוחר יותר, בריאיון לרשת פוקס ניוז, נשאל זלנסקי האם עליו להתנצל בפני טראמפ על חילופי הדברים. בתגובה, הוא השיב: "לא. אני מכבד את הנשיא ומכבד את העם האמריקאי. אני חושב שאנחנו צריכים להיות פתוחים וכנים, ואני לא חושב שעשינו משהו רע. אולי יש דברים שצריך לדון בהם מחוץ לתקשורת."
- הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?
- טים קוק רוכש מניות נייקי: אמון אישי או מהלך של דירקטור וותיק בחברה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
עם זאת, זלנסקי הודה כי העימות לא הועיל לשני הצדדים. "אני חושב שסוג כזה של עימותים לא טובים לאף אחד מאיתנו," אמר.
שאלות ותשובות – מה עומד מאחורי המשבר בין טראמפ לזלנסקי?
• למה היחסים בין טראמפ לזלנסקי מתוחים?
מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד, היחס של הממשל האמריקאי כלפי אוקראינה הפך למורכב יותר. טראמפ ניסה לקדם מדיניות של סיום המלחמה דרך משא ומתן עם רוסיה, אך זלנסקי מתעקש על כך שכל פתרון חייב לכלול ערבויות ביטחוניות, ולא רק הפסקת אש. טראמפ גם הביע בעבר סקפטיות לגבי הסיוע הצבאי לאוקראינה, מה שמעלה חשש בקרב ההנהגה האוקראינית.
• למה הסכם המינרלים חשוב לאוקראינה?
הכלכלה האוקראינית נפגעה קשות בשלוש השנים האחרונות, והסכם כרייה עם ארה"ב נועד לספק השקעות אמריקאיות ולחזק את התעשייה המקומית. החתימה על הסכם כזה הייתה יכולה להוות איתות על שיתוף פעולה כלכלי עמוק יותר, אך העובדה שהשיחות הסתיימו ללא הסכם עשויה להצביע על פערים בין הצדדים.
• למה טראמפ טען שזלנסקי "לא מוקיר תודה לארה"ב"?
בממשל טראמפ יש קולות שטוענים כי ארה"ב העניקה לאוקראינה עשרות מיליארדי דולרים בסיוע צבאי וכלכלי, ולכן הם מצפים מהנהגת אוקראינה להפגין הכרת תודה ברורה יותר, ואולי גם להיות גמישה יותר בנוגע לפתרונות שטראמפ מציע לסיום המלחמה.
• למה זלנסקי חושש מהפסקת אש בלי ערבויות ביטחוניות?
זלנסקי ציין כי רוסיה הפרה 25 הסכמי הפסקת אש בעשור האחרון. המשמעות היא שהפסקת אש בלי התחייבות בינלאומית להגנת אוקראינה עלולה לאפשר לרוסיה להתארגן מחדש ולהמשיך במתקפות בעתיד. מבחינת זלנסקי, כל הסכם חייב לכלול ערבויות של ארה"ב ומדינות נוספות, כדי למנוע מצב שבו אוקראינה שוב נאלצת להגן על עצמה לבדה.
• איך המתיחות הזו תשפיע על הסיוע האמריקאי לאוקראינה?
אם היחסים בין זלנסקי לטראמפ ימשיכו להיות מתוחים, יש סיכוי שסיעות פוליטיות בארה"ב ידרשו להפחית את הסיוע לאוקראינה. כבר עכשיו יש מחלוקת בקונגרס לגבי המשך העברת הכספים, והעימות בין המנהיגים עלול לגרום לכך שזלנסקי ימצא את עצמו נאלץ להיאבק על כל דולר נוסף.
• מהן האפשרויות של אוקראינה אם ארה"ב תצמצם את התמיכה?
אם הסיוע האמריקאי יקטן, אוקראינה תצטרך לחפש תמיכה נרחבת יותר באירופה. האיחוד האירופי כבר הודיע כי יספק חבילת סיוע משמעותית, אך היא לא בהכרח תוכל להחליף את היקף הסיוע הצבאי והכלכלי של ארה"ב. במקביל, אוקראינה עשויה להגביר את הלחץ על נאט"ו לספק לה נשק מתקדם יותר ולחזק את מערך ההגנה שלה.
המתיחות רק בתחילתה
האירוע בבית הלבן חושף את הקשיים של אוקראינה להתמודד עם שינויי המדיניות של ארה"ב תחת טראמפ. למרות הניסיון של זלנסקי להרגיע את הרוחות, המתיחות נראית רחוקה מלהסתיים. השאלה הגדולה כעת היא כיצד הממשל האמריקאי יתנהל מול אוקראינה בהמשך, והאם טראמפ יהיה מוכן להמשיך ולהעניק לה תמיכה צבאית וכלכלית כפי שעשו קודמיו.
בינתיים, זלנסקי מנסה לשמור על דיאלוג פתוח – אבל ברור שהמצב רחוק מלהיות יציב
- 8.אנונימי 02/03/2025 22:16הגב לתגובה זוגם אם כל אירופה תתמוך בו מה שהיא עושה לא יכול דקה לשרוד ואחרי מה שעשה לטראמפ שיתחיל להתפלל תיק טק החימוש בדרך להינעל. זלנסקי יודח ויגיע משהוא אחר שיחתום במקומו.
- 7.זלמסקי הפך לקבלן ביצוע של אירופה (ל"ת)מקרוניאנונימי 02/03/2025 18:43הגב לתגובה זו
- 6.גלנסקי ימכור עוד 2 חליפות למימון המלחמה (ל"ת)X1אנונימי 02/03/2025 18:39הגב לתגובה זו
- 5.יש לפוטין כנראה סרטונים או משהו אחר על טראמפ (ל"ת)עופר 02/03/2025 13:08הגב לתגובה זו
- 4.טראמפון 02/03/2025 12:25הגב לתגובה זוהאם טראמפון ואשתו יצרו מטבעות קריפטו והשחילו התמימים האם טראמפון הדפיס מלא דולרים בתקופת הקורונה והביא לאינפלציה נהדרת שמשפיעה על גיבורי ה10 90 אולי יישפך אור בקרוב...
- ההדפסות התחילו אצל גו הדמנט (ל"ת)סינואר גו 02/03/2025 13:07הגב לתגובה זו
- 3.Itai Norbering 02/03/2025 11:40הגב לתגובה זוההתנהלות שלו עם אוקראינה לא משרתת אסטרטגית את ארהב או את אירופה. רק את רוסיה. והוא מצדיק את זה בסיבות קצרות טווח יקר לנו לממן את אוקראינה. אבל אתם תאבדו את כל אירופה אם לא תעשו את זה. דגנרט!
- 2.פוטין עשה אמבוש 02/03/2025 10:33הגב לתגובה זוואולי גם יש לו מנופי לחץ נוספים. נוצרה ברית בין דיקטטורים נגד החלשים ונגד הצדק והדמוקרטיה. ארהב כבר לא עומדת בראש העולם החופשי...הכסף הגדול מדבר
- 1.יובל 111 02/03/2025 09:22הגב לתגובה זומעדיף קומבינות עם פוטין הפסיכופט
- אירופה מתה שישאיר אותה למוסלמים הכל כך אהובים עליה (ל"ת)אנונימי 02/03/2025 12:53הגב לתגובה זו
- מה הוא חייב לגמד החצוף הוא מעדיף להילחם כשרוסיה תילחם מולו ישירות. אחרת שישלם לו (ל"ת)אנונימי 02/03/2025 10:32הגב לתגובה זו
- כשזה יקרה יהיה מאוחר מדי כי כר לא תהיה לו דריסת רגל לאירופה (ל"ת)שמואל ברגר 02/03/2025 11:42
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?
העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר
טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.
הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.
במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.
יעד האינפלציה עדיין רחוק
למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.
.jpg)