נאום נשיא אוקראינה זלנסקי
צילום: מסך כנסת

זלנסקי מנסה לתקן את היחסים עם טראמפ, אבל - "לא חושב שעליי להתנצל"

על היחסים המורכבים באין ארה"ב לאוקראינה ולאן הולכים מכאן

עמית בר | (12)

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, מנסה להנמיך את הלהבות מול נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לאחר שהשניים נכנסו לוויכוח סוער במהלך פגישה בבית הלבן. הפגישה, שהייתה אמורה לעסוק בשיתוף פעולה כלכלי ובחתימה על הסכם כרייה של מינרלים בין המדינות, הפכה במהרה לזירת עימות מתוקשרת.

זלנסקי מודה לארה"ב, אך מזהיר: הפסקת אש מסוכנת ללא ערבויות ביטחוניות

לאחר הפגישה המתוחה, זלנסקי פרסם הודעה ברשתות החברתיות שבה הביע הערכה עמוקה לעם האמריקאי, לקונגרס ולנשיא טראמפ על התמיכה באוקראינה. עם זאת, הוא הדגיש כי הסכם הכרייה אינו מספיק, וכי אוקראינה זקוקה ליותר מאשר הפסקת אש זמנית.

"אנחנו אסירי תודה לארה"ב על כל התמיכה, במיוחד בשלוש השנים האחרונות מאז תחילת הפלישה הרוסית," כתב זלנסקי. "אנחנו מוכנים לחתום על הסכם המינרלים, אבל זה רק צעד ראשון לקראת ערבויות ביטחוניות. בלי ביטחון אמיתי, הפסקת אש תהיה מסוכנת לאוקראינה."

זלנסקי הבהיר כי אוקראינה זקוקה לשלום צודק ויציב, ולא לעוד הפסקת אש שעלולה להתברר כזמנית בלבד. "פוטין הפר 25 הפסקות אש בעשור האחרון," ציין זלנסקי, "ולכן אי אפשר להסתמך על הפסקת אש בלבד. חייבים לוודא שיתקיימו ערבויות שיגנו על אוקראינה בטווח הארוך."

מה הוביל לעימות בבית הלבן?

ביום שישי נפגשו זלנסקי, טראמפ וסגן הנשיא ג'יי.די ואנס לפגישה שתוכננה לכלול חתימה על הסכם כלכלי בין המדינות. אך במקום טקס דיפלומטי רגוע, הפגישה הפכה לקרב מילולי לאחר שואנס האשים את זלנסקי בכך שאינו מביע מספיק הכרת תודה על התמיכה האמריקאית.

במהלך השיחה, טראמפ הטיח בזלנסקי כי "אין לו קלפים חזקים כרגע", רמז לכך שמעמדו של הנשיא האוקראיני נחלש מול הדרישות האמריקאיות. בעקבות זאת, זלנסקי עזב את הפגישה ללא הסכם.

זלנסקי: "לא חושב שעליי להתנצל"

מאוחר יותר, בריאיון לרשת פוקס ניוז, נשאל זלנסקי האם עליו להתנצל בפני טראמפ על חילופי הדברים. בתגובה, הוא השיב: "לא. אני מכבד את הנשיא ומכבד את העם האמריקאי. אני חושב שאנחנו צריכים להיות פתוחים וכנים, ואני לא חושב שעשינו משהו רע. אולי יש דברים שצריך לדון בהם מחוץ לתקשורת."

קיראו עוד ב"גלובל"

עם זאת, זלנסקי הודה כי העימות לא הועיל לשני הצדדים. "אני חושב שסוג כזה של עימותים לא טובים לאף אחד מאיתנו," אמר.

שאלות ותשובות – מה עומד מאחורי המשבר בין טראמפ לזלנסקי?

• למה היחסים בין טראמפ לזלנסקי מתוחים?

מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד, היחס של הממשל האמריקאי כלפי אוקראינה הפך למורכב יותר. טראמפ ניסה לקדם מדיניות של סיום המלחמה דרך משא ומתן עם רוסיה, אך זלנסקי מתעקש על כך שכל פתרון חייב לכלול ערבויות ביטחוניות, ולא רק הפסקת אש. טראמפ גם הביע בעבר סקפטיות לגבי הסיוע הצבאי לאוקראינה, מה שמעלה חשש בקרב ההנהגה האוקראינית.

• למה הסכם המינרלים חשוב לאוקראינה?

הכלכלה האוקראינית נפגעה קשות בשלוש השנים האחרונות, והסכם כרייה עם ארה"ב נועד לספק השקעות אמריקאיות ולחזק את התעשייה המקומית. החתימה על הסכם כזה הייתה יכולה להוות איתות על שיתוף פעולה כלכלי עמוק יותר, אך העובדה שהשיחות הסתיימו ללא הסכם עשויה להצביע על פערים בין הצדדים.

• למה טראמפ טען שזלנסקי "לא מוקיר תודה לארה"ב"?

בממשל טראמפ יש קולות שטוענים כי ארה"ב העניקה לאוקראינה עשרות מיליארדי דולרים בסיוע צבאי וכלכלי, ולכן הם מצפים מהנהגת אוקראינה להפגין הכרת תודה ברורה יותר, ואולי גם להיות גמישה יותר בנוגע לפתרונות שטראמפ מציע לסיום המלחמה.

• למה זלנסקי חושש מהפסקת אש בלי ערבויות ביטחוניות?

זלנסקי ציין כי רוסיה הפרה 25 הסכמי הפסקת אש בעשור האחרון. המשמעות היא שהפסקת אש בלי התחייבות בינלאומית להגנת אוקראינה עלולה לאפשר לרוסיה להתארגן מחדש ולהמשיך במתקפות בעתיד. מבחינת זלנסקי, כל הסכם חייב לכלול ערבויות של ארה"ב ומדינות נוספות, כדי למנוע מצב שבו אוקראינה שוב נאלצת להגן על עצמה לבדה.

• איך המתיחות הזו תשפיע על הסיוע האמריקאי לאוקראינה?

אם היחסים בין זלנסקי לטראמפ ימשיכו להיות מתוחים, יש סיכוי שסיעות פוליטיות בארה"ב ידרשו להפחית את הסיוע לאוקראינה. כבר עכשיו יש מחלוקת בקונגרס לגבי המשך העברת הכספים, והעימות בין המנהיגים עלול לגרום לכך שזלנסקי ימצא את עצמו נאלץ להיאבק על כל דולר נוסף.

• מהן האפשרויות של אוקראינה אם ארה"ב תצמצם את התמיכה?

אם הסיוע האמריקאי יקטן, אוקראינה תצטרך לחפש תמיכה נרחבת יותר באירופה. האיחוד האירופי כבר הודיע כי יספק חבילת סיוע משמעותית, אך היא לא בהכרח תוכל להחליף את היקף הסיוע הצבאי והכלכלי של ארה"ב. במקביל, אוקראינה עשויה להגביר את הלחץ על נאט"ו לספק לה נשק מתקדם יותר ולחזק את מערך ההגנה שלה.

המתיחות רק בתחילתה

האירוע בבית הלבן חושף את הקשיים של אוקראינה להתמודד עם שינויי המדיניות של ארה"ב תחת טראמפ. למרות הניסיון של זלנסקי להרגיע את הרוחות, המתיחות נראית רחוקה מלהסתיים. השאלה הגדולה כעת היא כיצד הממשל האמריקאי יתנהל מול אוקראינה בהמשך, והאם טראמפ יהיה מוכן להמשיך ולהעניק לה תמיכה צבאית וכלכלית כפי שעשו קודמיו.

בינתיים, זלנסקי מנסה לשמור על דיאלוג פתוח – אבל ברור שהמצב רחוק מלהיות יציב


תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנונימי 02/03/2025 22:16
    הגב לתגובה זו
    גם אם כל אירופה תתמוך בו מה שהיא עושה לא יכול דקה לשרוד ואחרי מה שעשה לטראמפ שיתחיל להתפלל תיק טק החימוש בדרך להינעל. זלנסקי יודח ויגיע משהוא אחר שיחתום במקומו.
  • 7.
    זלמסקי הפך לקבלן ביצוע של אירופה (ל"ת)
    מקרוניאנונימי 02/03/2025 18:43
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גלנסקי ימכור עוד 2 חליפות למימון המלחמה (ל"ת)
    X1אנונימי 02/03/2025 18:39
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יש לפוטין כנראה סרטונים או משהו אחר על טראמפ (ל"ת)
    עופר 02/03/2025 13:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    טראמפון 02/03/2025 12:25
    הגב לתגובה זו
    האם טראמפון ואשתו יצרו מטבעות קריפטו והשחילו התמימים האם טראמפון הדפיס מלא דולרים בתקופת הקורונה והביא לאינפלציה נהדרת שמשפיעה על גיבורי ה10 90 אולי יישפך אור בקרוב...
  • ההדפסות התחילו אצל גו הדמנט (ל"ת)
    סינואר גו 02/03/2025 13:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    Itai Norbering 02/03/2025 11:40
    הגב לתגובה זו
    ההתנהלות שלו עם אוקראינה לא משרתת אסטרטגית את ארהב או את אירופה. רק את רוסיה. והוא מצדיק את זה בסיבות קצרות טווח יקר לנו לממן את אוקראינה. אבל אתם תאבדו את כל אירופה אם לא תעשו את זה. דגנרט!
  • 2.
    פוטין עשה אמבוש 02/03/2025 10:33
    הגב לתגובה זו
    ואולי גם יש לו מנופי לחץ נוספים. נוצרה ברית בין דיקטטורים נגד החלשים ונגד הצדק והדמוקרטיה. ארהב כבר לא עומדת בראש העולם החופשי...הכסף הגדול מדבר
  • 1.
    יובל 111 02/03/2025 09:22
    הגב לתגובה זו
    מעדיף קומבינות עם פוטין הפסיכופט
  • אירופה מתה שישאיר אותה למוסלמים הכל כך אהובים עליה (ל"ת)
    אנונימי 02/03/2025 12:53
    הגב לתגובה זו
  • מה הוא חייב לגמד החצוף הוא מעדיף להילחם כשרוסיה תילחם מולו ישירות. אחרת שישלם לו (ל"ת)
    אנונימי 02/03/2025 10:32
    הגב לתגובה זו
  • כשזה יקרה יהיה מאוחר מדי כי כר לא תהיה לו דריסת רגל לאירופה (ל"ת)
    שמואל ברגר 02/03/2025 11:42
סין מניותסין מניות

סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, כדי להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית

רן קידר |

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, במטרה להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. על פי הצהרה רשמית של משרד האוצר, הממשלה מתכננת הרחבה ניכרת של ההוצאה התקציבית. המדיניות החדשה באה על רקע אתגרים כלכליים מורכבים, ובראשם משבר נדל"ן ממושך ולחצים חיצוניים הולכים וגוברים לרבות מלחמת המכסים מול ארה"ב, אם כי חשוב להדגיש כי סין מצאה תחליפים לשוק האמריקאי, ומול ירידה משמעותית במכירות לארה"ב היא מעלה מכירות בשווקים אחרים בעולם. 


השקעות אסטרטגיות במגזרי העתיד

ההשקעות הממשלתיות יתמקדו בתחומים אסטרטגיים: ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופיתוח הון אנושי. צעדים אלו חיוניים כדי להשאיר את סין תחרותית בשווקים העולמיים וגם כדי להתגבר על משבר הנדל"ן שקיים במדינה שפוגע בתעסוקה ובביקושים הפנימיים.


משרד האוצר הסיני הדגיש כי הביקושים המקומיים יהוו את עמוד השדרה של הצמיחה ב-2026. התכנית כוללת צעדים להגדלת הכנסות משקי הבית ועידוד הצריכה, תוך הפחתת התלות ביצוא והשקעות זרות. בין היוזמות הבולטות: תכנית לאומית להחלפת מוצרי צריכה, המעניקה סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. התכנית כבר הניבה תוצאות מרשימות, עם עלייה ניכרת בהיקף הרכישות באזורי הפריפריה.

משרד האוצר הסיני מתכנן גם לשפר את מנגנון הנפקת אגרות החוב הממשלתיות, במטרה להבטיח יעילות מירבית והגברת גמישות בניהול התקציב. שינוי זה מגיע על רקע מגבלות המדיניות המוניטרית - עם שיעורי ריבית נמוכים שאינם מאפשרים הפחתה נוספת, הכלים הפיסקליים הופכים למרכזיים יותר. המהלך שם את סין בניגוד למדיניות מצמצמת שאימצו כלכלות רבות אחרות, תוך ניסיון לאזן בין יציבות פיננסית לבין תמריצי צמיחה.

ההחלטה להרחיב את ההוצאה הממשלתית משקפת הבנה עמוקה של המורכבות הכלכלית. כמדינה בעלת היקפי הייצור והצריכה הגדולים בעולם, סין מכירה בצורך להתאים את המדיניות באופן שוטף. בשנה שחלפה, למשל, המדינה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית, צעד שסייע לשמר רמות תעסוקה יציבות.


מייקל ברי. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל ברי. קרדיט: רשתות חברתיות

מייקל ברי חוזר להמר נגד השוק: "בועת ה-AI מזכירה את הדוט-קום"

המשקיע שהתפרסם במשבר הסאב־פריים מהמר נגד אנבידיה ופלנטיר, מזהיר מהשקעות יתר בתשתיות בינה מלאכותית ומודה שקשה לדעת מתי התיקון יגיע; האם ברי הוא זמר של להיט אחד?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מייקל ברי

מייקל ברי, המשקיע שהתפרסם בזכות ההימור נגד שוק הדיור האמריקאי לפני משבר 2008, חוזר להמר שוב נגד השוק. הפעם הוא מפנה את הזרקור אל שוק הבינה המלאכותית, שלדבריו מתנהל במנותק מהמציאות הכלכלית. בניגוד לעבר, ברי אינו מנהל כיום קרן גידור פעילה, אך הוא ממשיך לנסות להשפיע על השיח בוול סטריט דרך פוזיציות ממוקדות וחשיפה ציבורית.

הזיכרון הקולקטיבי של ברי כרוך בעיקר בדמותו בסרט "מכונת הכסף", שם הוצג כמי שמזהה מוקדם את קריסת שוק הסאב־פריים, אך נאלץ להמתין חודשים ארוכים עד שהשוק יכיר בצדקתו. גם אז, העיכוב כמעט הביא לקריסת הקרן שניהל. החוויה הזו מלווה את האופן שבו משקיעים רבים מתייחסים לאזהרותיו כיום. לטענת ברי, שוק ה־AI מזכיר לו במידה רבה את בועת הדוט־קום של סוף שנות ה־90. לדבריו, לא הייתה זו בועה של אתרי אינטרנט כשלעצמם, אלא של תשתיות נתונים והשקעות עודפות בהעברת מידע. ברי סבור שההתלהבות מהבינה המלאכותית דוחפת חברות ומשקיעים להשקיע בקצב שאינו נתמך בביקוש בר־קיימא.

עם זאת, גם הפעם ברי אינו מצביע על מתי הבועה צפויה להתפוצץ. הוא עצמו מודה כי אחת מנקודות החולשה המרכזיות שלו לאורך השנים הייתה תזמון. בעיני מבקריו, עצם הזיהוי של בועה אינו מספיק, אם השוק מסוגל להמשיך לעלות שנים ארוכות לפני תיקון.


אנבידיה ופלנטיר במוקד

בלב התחזית הנוכחית עומדות שתי חברות מרכזיות: אנבידיה ופלנטיר. שתיהן נתפסות כסמל של מהפכת ה־AI, ושתיהן נהנו מעליות חדות בשווי השוק שלהן. יחד הן מוערכות בכחמישה טריליון דולר, ומהוות רכיב משמעותי בעליות המדדים בארה"ב. ברי חשף כי רכש אופציות פוט בהיקף כולל של כ־10 מיליון דולר נגד שתי החברות. אף שמדובר בסכום קטן יחסית לשווי החברות, הפוזיציה ממונפת, וירידה חדה במחירי המניות עשויה להניב רווחים של מאות מיליוני דולרים ואף יותר מכך.

במקרה של פלנטיר, הביקורת של ברי מתמקדת במבנה העסקי. לדבריו, החברה נשענת במידה רבה על חוזים ממשלתיים, המאופיינים במחירים נמוכים ולחץ תקציבי מתמשך. בנוסף, הוא מצביע על תחרות גוברת מצד חברות ותיקות כמו IBM, ועל חבילות תגמול נדיבות להנהלה שאינן משקפות בהכרח ערך לבעלי המניות.