SP500
צילום: דאלי

האם שוק המניות באמת יקר? מה זה מכפיל לעשר שנים ומה ניתן ללמוד ממנו?

מה מטה את המכפיל לעשור כלפי מעלה, האם זה כמו שהיה בבועת הדוט.קום ולמה איך שלא תסתכלו על זה - המחירים כעת אולי לא מנופחים, אבל במקרה הטוב "במחיר מלא", ובמקרה הרע - גבוהים

רוי שיינמן | (6)
נושאים בכתבה מכפיל רווח S&P500

האם שוק המניות האמריקאי יקר? המומחים אומרים שזו לא בועה, שיש עוד מקום לעליות, אבל כמעט כולם מסכימים ש"המחירים מלאים". יש כאלו שמצפים לעליות של מעל 10% בשנה, אבל נראה שהרוב מדבר על עלייה של 10%. זה לא רע, אבל האם זה ריאלי אחרי עליות רצופות במדד ה-S&P500 שעולות על 25% במשך שנתיים רצופות. ההגיון הפשוט אומר שא השוק זינק ב-60% בשנתיים וגם לפני כן היו עליות נאות הרי שהוא עשוי להיות יקר?

זה תלוי כמובן בגידול ברווחים של הפירמות. אם הרווחים עולים כמו שהשוק עלה, אז התמחור הוא אותו תמחור. אם הרווחים עולים פחות אז השוק מתייקר. יש מספר שיטות לבחינת תמחור של מניה ושל שוק. הכי נפוץ הוא להתייחס למכפיל הרווח, אבל איזה מכפיל בדיוק - יש מכפיל היסטורי של 12 חודשים אחרונים, יש מכפיל עתידי ויש מכפיל שמתייחס לעשור האחרון. נוהגים להשתמש בו כי הוא מנטרל משברים וגאות, הוא הממוצע לאורך זמן של השוק. 

מכפיל הרווח הזה נקרא CAPE (Cyclically Adjusted Price-to-Earnings), והוא נוצר על ידי הכלכלן זוכה פרס נובל רוברט שילר. המדד הזה משווה את רמת מחירי המניות לרווחי החברות בעשור האחרון – מה שאמור לתת תמונה רחבה יותר של תמחור השוק.

לפי המדד הזה, שוק המניות של היום יקר יותר מאי פעם, למעט רגע השיא של בועת הדוט-קום בשנת 2000. אם זה נכון, אז ייתכן שהשוק נמצא בסכנה של נפילה חדה. אבל מחקר חדש טוען שה-CAPE עלול להטעות אותנו. לפי המחקר, שנעשה בחברת Research Affiliates, החישוב של CAPE מושפע מהשינוי במרכיבי מדד S&P 500 לאורך השנים, וכתוצאה מכך הוא עלול להגזים בתמחור הגבוה של השוק.

מה הבעיה עם חישוב ה-CAPE המסורתי?

כאשר חברה יוצאת ממדד ה-S&P 500 ומוחלפת באחרת, הרווחים שלה עדיין נשארים בחישוב של ה-CAPE המסורתי במשך 10 שנים נוספות. הבעיה היא שהחברות שיוצאות מהמדד הן בדרך כלל כאלה שנמצאות במצב גרוע – ולכן יש להן רווחים נמוכים מאוד. לעומת זאת, החברות שמחליפות אותן הן לרוב צומחות, עם רווחים גבוהים יותר.

במילים אחרות, ה-CAPE המסורתי כולל רווחים של חברות חלשות שכבר לא במדד, ולא את החברות הטובות שמגדילות רווחים. זה יוצר תמונה מעוותת של תמחור המניות בפועל.

הפתרון: מדד CC-CAPE

כדי לתקן את הבעיה, החוקרים הציעו גרסה משופרת של ה-CAPE, שנקראת Current Constituents CAPE (CC-CAPE). במקום לכלול את הרווחים של חברות שכבר לא נמצאות במדד, המדד החדש מתחשב רק ברווחים של החברות שנמצאות כרגע ב-S&P 500.

קיראו עוד ב"גלובל"

לדבריהם, השיטה הזו משפרת את התחזיות לגבי שוק המניות. כשבדקו את הנתונים משנת 1964 ועד היום, הם מצאו שה-CC-CAPE מדויק יותר מה-CAPE הרגיל בתחזיות לטווח של שנה, שלוש, חמש ועשר שנים.

מה אומר לנו הפער בין המדדים?

החוקרים מצאו עוד משהו מעניין – ההפרש בין ה-CAPE הרגיל ל-CC-CAPE לא קבוע, והוא משתנה לפי תקופות.

למשל, בשנות ה-90 המאוחרות, רגע לפני התפוצצות בועת הדוט-קום, הפער הזה היה ענק. זה קרה כי הוכנסו למדד חברות טכנולוגיה עם שווי מנופח מאוד, בזמן שחברות ישנות ורווחיות הוצאו ממנו.

אבל כיום, הפער הזה הרבה יותר קטן, מה שכנראה אומר שהשוק לא מתנהל באותה רמת "אי-רציונליות" כמו בבועה של 2000.


אולי לא כמו בדוט.קום, אבל עדיין יקר


עם זאת, שימו לב לנתונים - מכפיל הרווח ל-10 השנים האחרונות הוא 43, מכפיל הרווח המתואם (שמוציא חברות שאינן במדד ה-S&P) הוא 37. זה מבטא את הרווח בעשור האחרון וזה נמצא ברמה היסטורית גבוהה. אנחנו לא במדדים של תקופת הדוט.קום שהיו מעל 65, אבל אנחנו בנקודה הכי גבוהה על גרף המדים מאז בועת הדוט.קום 


חוץ מזה, כדאי מאוד שלא לזנוח את מכפיל הרווח העתידי - הוא הרי משקף את מה שיהיה בהמשך. מכפיל הרווח העתייד של ה-S&P 500 על רווחי השנה הקרובה הוא כ-25. זה גבוה בכ-30% מהממוצע ארוך הטווח של מכפיל הרווח של ה-S&P 500. אז אולי זה מוצדק כי מסבירים שאנחנו בעיצומה של מהפכה טכנולוגית שתגדיל את הרווחים של הארגונים, ועדיין מדובר במספר גבוה. לא כמו שהיה בבועת הדוט.קום, אז זה היה מעל 40. 



שאלות ותשובות: תמחור השוק ומה זה אומר למשקיעים?

למה המדד של שילר (CAPE) כל כך פופולרי?

מדד CAPE נחשב לכלי חשוב למשקיעים כי הוא בודק את שוק המניות על פני תקופה ארוכה של 10 שנים, במקום להתבסס רק על הרווחים האחרונים. זה אמור למנוע עיוותים שנוצרים בתקופות קצרות של גאות ושפל כלכלי.

אבל כמו שכל מדד יש לו מגבלות, גם ה-CAPE לא מושלם, ואם הוא מציג את השוק כיקר מדי בגלל חישובים מיושנים, זה עלול להוביל למסקנות שגויות.

אם ה-CAPE כל כך גבוה, האם זה אומר שהשוק הולך לקרוס?

לא בהכרח. המחקר החדש מראה שהשוק אולי לא כל כך יקר כפי שחושבים, כי ה-CAPE המסורתי מתבסס על נתונים מיושנים.

בנוסף, ההפרש בין CAPE ל-CC-CAPE נמוך יחסית, מה שאומר שאנחנו לא רואים את אותה אופוריה מסוכנת שהייתה לפני בועת הדוט-קום.

מה ההבדל בין CAPE ל-CC-CAPE?

  • CAPE רגיל – מחושב לפי הרווחים הממוצעים של חברות ב-S&P 500 ב-10 השנים האחרונות, כולל חברות שכבר לא במדד.
  • CC-CAPE – מתחשב רק ברווחים של החברות שנמצאות כרגע במדד, ולכן מספק תמונה עדכנית יותר של מצב השוק.

אם השוק יקר, למה מניות ממשיכות לעלות?

יש כמה סיבות לזה:

  1. ריביות נמוכות – כשהריבית נמוכה, משקיעים מעדיפים להשקיע במניות ולא באג"ח, כי התשואה על אג"ח נמוכה מאוד.
  2. חוזק החברות הגדולות – החברות שמובילות את השוק (כמו אפל, מיקרוסופט, אמזון, מטא וטסלה) מציגות רווחים גבוהים וצמיחה מתמדת.
  3. AI ובינה מלאכותית – תחומים חדשים כמו AI מביאים למשקיעים ציפיות לעתיד חזק יותר, ולכן הם מוכנים לשלם מחירים גבוהים יותר על מניות.

האם השוק של היום דומה לבועת הדוט-קום?

לא ממש. בבועת הדוט-קום, מניות של חברות שלא הרוויחו שקל נסחרו בשווי עתק, כי כולם חשבו ש"האינטרנט ישנה הכל".

היום, לעומת זאת, החברות הגדולות כמו אפל, גוגל, אמזון וטסלה באמת מרוויחות הרבה כסף, וזה הופך את השוק לפחות מסוכן משהיה אז.

אז מה המשמעות למשקיעים?

לפי המחקר החדש, השוק אכן יקר, אבל לא בצורה מוגזמת כמו בעבר. לכן, המצב כרגע הוא מבחינת החוקרים "רמזור צהוב" ולא "רמזור אדום" – כלומר, צריך להיזהר, אבל זה לא בהכרח אומר שהשוק עומד לקרוס. מנגד, צרים להסתכל על הסיכונים שמתבטאים דרך בחינת תמחור לפי מכפיל רווח עתידי - השוק יקר ביחס להיסטוריה, הוא מעל הממוצע הרב שנתי. הוא לא כמו בדוט.קום, ועדיין הוא יקר. התומכים בשוק מסבירים שזה נובע מצמיחת רווחים מואצת על רקע המהפכה הטכנולוגית מבוססת ה-AI. זה יגדיל ואף יאיץ את רווחי החברות ובהתאמה התמחורים ירדו.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 17/02/2025 11:55
    הגב לתגובה זו
    כתבה נהדרת האמיתית לכן. הערכה שלי היא שלא תהיה מפולת הפעם אלא דשדוש בשערים הקיימים היום לשנה שנתיים הצפי לרווחים בהמשך הוא נמוך ולכן רצוי להתקפל החוצה לפחות בחצי מההון המושקע היום במניות וזה הצעד הכימאוזן
  • 5.
    שלמה 17/02/2025 11:43
    הגב לתגובה זו
    אתם מחשבים את הSP לפי משקל אם מחשיבים את כל החברות באופן שווה מקבלים 17 יש חברות טובות מאוד כמו VZ LMT PFE ועוד הרבה שנסחרות כעת במכפילים נמוכים יחיסת לתחום ולזמן
  • 4.
    אנונימי 17/02/2025 11:41
    הגב לתגובה זו
    בממוצע כל 6 שנים משבר ואנחנו קרובים לשם
  • 3.
    דר דום 17/02/2025 11:01
    הגב לתגובה זו
    כשהתשואה הגלומה באגח 10 שנים גבוהה מהתשואה הגבוהה במניות זה עיוות היסטורי והוא נובע מהכפלה של כמות הכסף כתגובה למשבר הקורונה והכפלה פי 7 בכמות הכסף כדי לכסות את הבור שיצר משבר הסאב פריים. הפד רק דחה את הקץ כשהדפיס כסף כדי למנוע שפל כלכלי אבל המחיר של הדחייה הזו יהיה שפל עמוק וכואב יותר. צאו בחוץ
  • 2.
    יקר או לא השוק מחפש השקעות ומוצא אותם במניות (ל"ת)
    תומר 17/02/2025 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גוש דן נדלנ בצרות 17/02/2025 10:44
    הגב לתגובה זו
    תוך שנתיים מחירי הדירות בגוש דן יירדו ב 40 אחוז.
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.