פירסט סולאר
צילום: אתר החברה

למרות חוסר הוודאות: פירסט סולאר מקבלת המלצת קנייה

נוכחות הייצור המקומית של החברה בארה"ב והערכות לשינויים בחוק הפחתת האינפלציה צפויים לחזק את מעמדה; האנליסטים בסיפורט העלו המלצה ל"קנייה" עם מחיר יעד של 274 דולר

אדיר בן עמי |


בתוך אווירת אי-הוודאות המאפיינת את שוק האנרגיה המתחדשת לקראת חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, מסתמן כי חברת פירסט סולאר First Solar Inc. -2.5%  עשויה דווקא לצאת מחוזקת. על רקע העלייה המתמשכת בריבית והאינפלציה העיקשת, בחברת המחקר סיפורט מעריכים כי דווקא תחום האנרגיה הסולארית בקנה מידה תעשייתי, לצד פתרונות אחסון אנרגיה, צפויים להציג ביצועים חזקים בשנה הקרובה. זאת למרות הצפי לשינוי דרמטי במדיניות האקלים האמריקאית תחת ממשל טראמפ חדש.


בעקבות הערכה זו, האנליסטים משדרגים המלצה למניית פירסט סולאר מ"ניטרלי" ל"קנייה", תוך קביעת מחיר יעד של 274 דולר. נוכחותה המתרחבת של פירסט סולאר בתחום הייצור האמריקאי מעניקה לה יתרון משמעותי, במיוחד לאור ההערכות כי ממשל טראמפ צפוי להגביר את המכסים על יבוא מוצרים מתחרים. מיקום מפעלי הייצור בארה"ב מספק לחברה חסינות יחסית מפני מדיניות הגנה על תעשייה מקומית.


בנוסף, טום קורן, אנליסט בחברת המחקר, מציין כי השינויים הצפויים בחוק להפחתת האינפלציה (IRA) עשויים דווקא לתמרץ לקוחות להקדים הזמנות, מה שעשוי לחזק את מעמדה של החברה בטווח הקצר. זהו יתרון נוסף המחזק את מעמדה של פירסט סולאר כאחת מחברות ה"בלו צ'יפ" הבודדות בתחום.


האנליסט מדגיש כי בסביבה עסקית דינמית ומאתגרת, פירסט סולאר מציגה את פרופיל הסיכון-סיכוי האטרקטיבי ביותר בהקשר של מדיניות ממשלתית. יכולתה להתמודד עם שינויים רגולטוריים והתאמתה למדיניות "אמריקה תחילה" מעניקות לה יתרון תחרותי משמעותי.


פירסט סולאר נסחרת כעת לפי שווי של 20.6 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה עלתה כבר ב-8% מתחילת השנה וב-20% ב-12 החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מקרון צרפתמקרון צרפת

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות


חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך? 

משה כסיף |

צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.

ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.

שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".

הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".

הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה

כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

עולים אתיופים אתיופיה
צילום: מבט שני, יח"צ

אתיופיה - השותפה האסטרטגית השקטה של ישראל

המאבק על מי הנילוס מאיים להצית עימות בין מצרים לאתיופיה סביב סכר הרנסנס, פרויקט החשמל הענק ששינה את מאזן הכוחות באפריקה. עבור ישראל, אתיופיה הופכת לשותפה אסטרטגית חשובה במאבק על השפעה, ביטחון ואנרגיה בקרן אפריקה

משה כסיף |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים

אתיופיה היא אחת המדינות העתיקות והמרתקות ביותר באפריקה. מבחינתה של ישראל, מדובר בבת ברית נאמנה ויציבה שגם כאשר היחסים הדיפלומטיים נותקו לכאורה, המשיכה בשיתוף הפעולה עם ישראל. לאחרונה עלתה אתיופיה לכותרות בשל החשש ממלחמה בינה לבין מצרים, על רקע הקמת סכר הרנסנס (GERD) על הנילוס והחשש המצרי מפגיעה בזרימת המים מהנילוס למצרים. מהו מבנה השלטון ומה מעמדו של הצבא האתיופי? מהם המקורות הכלכליים של אתיופיה? כיצד הפכה אתיופיה לנדבך גיאופוליטי חשוב עבור ישראל באפריקה? איך התחיל המאבק על המים בין מצרים לאתיופיה? מה הסיכויים שאכן תפרוץ מלחמה בין שתי המדינות? וכיצד הפך המאבק על המים לנושא שבגללו מדינות במזרח התיכון מוכנות לצאת למלחמה?

היסטוריה, מבנה השלטון והצבא האתיופי

אתיופיה ממוקמת במזרח אפריקה, באזור המכונה קרן אפריקה. שטחה הכולל משתרע על פני 1.1 מיליון קמ"ר ואוכלוסייתה מונה, על פי ההערכות, כ-120 מיליון איש. הריבוי הטבעי באתיופיה גבוה ועומד על כ-4.1 ילדים למשפחה. המדינה מתאפיינת במגוון אזורי אקלים - מאקלים גשום וקר באזורים ההרריים, דרך אקלים ים תיכוני ועד אזורים יבשים במיוחד.

מבחינת גבולותיה, אתיופיה גובלת בצפון עם אריתריאה, במערב עם סודאן ודרום סודאן - שתי מדינות הנתונות ביריבות מתמשכת זה עשורים. במזרח היא גובלת עם סומליה, בצפון-מזרח עם ג'יבוטי, ובדרום עם קניה, שבה, כמו במדינות רבות באפריקה, שורר אי-שקט פוליטי מתמיד. חשוב לציין שלאתיופיה אין גישה ישירה לים.

בעבר שלטה האימפריה האתיופית על שטחים נרחבים, כולל אריתריאה וסומליה, מה שהעניק לה גישה לים האדום. אתיופיה הייתה המדינה השנייה (אחרי ארמניה) והאימפריה הראשונה שאימצה את הנצרות כדת רשמית בשנת 325. לשם השוואה, באימפריה הרומית הפכה הנצרות לדת הרשמית רק בסוף המאה הרביעית, סביב שנת 380 לספירה.

במשך מאות שנים שכנה האימפריה האתיופית לצד הממלכה היהודית חִמְיַר (בערבית: مملكة حِمير), שמנהיגיה שמרו על עצמאותה ועל הדת היהודית שהייתה דת המדינה. אולם בשנת 520 פרצה מלחמה בין שתי המדינות, שהסתיימה בניצחון אתיופי (בסיוע מדינות נוספות). ישנה סברה שהתמוטטות הסכר הגדול של חִמְיַר היא שהחלישה את הממלכה וִאפשרה לאתיופים לנצח. כך או כך, חִמְיַר חדלה להתקיים בשנת 525 לספירה.