בינת תציג כרטיס חכם להגברת האבטחה בגופים הפיננסיים

כרטיס ה-OTP יודע להחליף בעצמו סיסמא תוך שימוש באלגוריתם מתוחכם. קיימת מגמה להעצמת רמת אבטחת הגישה בגופים פיננסיים בארץ, אומר אופיר זמיר, מהנדס מערכת מבינת
חזי שטרנליכט |

"קיימת מגמה להעצמת רמת אבטחת הגישה בגופים פיננסיים בארץ" כך אומר היום (א') אופיר זמיר, מהנדס מערכת בתחום פיננסים מחברת בינת תקשורת מחשבים. לדבריו של זמיר, במציאות שבה יותר ויותר לקוחות הבנקאות והביטוח מבצעים פעולות בנקאיות מקוונות ומשתמשים במידע שמספקים הארגונים ברשת, יש צורך לדאוג לאבטחה מקסימלית שתגן הן על הלקוח והן על הארגון.

בין הפתרונות שתציג בינת בכנס ה-FBIE 2005 שיתקיים ב-7 ביוני בתל-אביב, הוא ה-OTP או One Time Password. מדובר בטכנולוגיה המיועדת ללקוחות ביתיים ומיושמת באמצעות כרטיס חכם היודע לבצע מספר פעולות כגון: החלפת סיסמאות מבוססות אלגוריתם זמן וכן יכולת לאימות טרנזקציות על ידי חתימות דיגיטליות.

במקביל לאבטחת המשתמשים הביתיים, נדרשים הארגונים הפיננסיים לאבטח גם את תשתית הגישה הפנים ארגונית, זאת באמצעות פתרונות מבוססי תשתית PKI. התשתית מאפשרת לארגון לממש סדרה של פתרונות אבטחה כגון: זיהוי רישתי, הצפנת מידע, חתימה דיגיטלית על מסמכים ודואר, ולאחרונה בשילוב עם זיהוי רישתי ניתן לבדוק אם אכן תחנות הקצה עומדות במדיניות אבטחת המידע של הארגון.

בכדי להשלים את מעטפת אבטחת הגישה, יש לתת את הדעת לאבטחת הגישה של גורמי חוץ ארגוניים, ספקים וחברות חיצוניות הנדרשות להכנס לארגון הפיננסי לצורך מתן שרות ותמיכה - לדוגמה תחזוקה מרחוק של מערכות קריטיות. פתרון המבוסס על הפרמטרים שצויינו לעיל יחד עם היכולת להקליט את סך כל הפעולות בזמן אמת ומעקב על הנעשה במערכות המידע הפיננסיות.

לחברת בינת נסיון רב שנים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר של אבטחת הגישה למאגרי המידע של הארגונים הפיננסיים יחד עם היכולת להביא למקבלי ההחלטות את הפתרונות המותאמים לצורכי הארגון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.