אסיה חתמה באדום - שוק הסחורות הוביל את הירידות

הטכנולוגיות דווקא ניסו למשוך כלפי מעלה בזכות דוחות חיוביים מצד חברת המחשבים דל, אך ללא הועיל. מדד הניקיי ירד ב-0.26%, מדד ההאנג סאנג הנמיך ב-0.56%
חזי שטרנליכט |

בורסות אסיה חתמו את המסחר בירידות שערים. גם דוח מאקרו חיובי שהתפרסם ביפן לא הצליח לעודד את המשקיעים. מדובר ביום המסחר החמישי ברציפות בו נסוגות הבורסות במזרח הרחוק. את המגמה הדובית הוביל סקטור הסחורות ו"הכלכלה הישנה".

מדד הניקיי 225 שבטוקיו ירד ב-0.26% לרמת 11,049 נקודות, מדד ההאנג סאנג שבהונג קונג הנמיך ב-0.56% ל-13,890 נקודות, מדד הקוספי הקוריאני התבלט בעליה בת 0.2% ל-923 נקודות, ואילו הבורסה בבומביי ירדה ב-0.28% ל-6,438 נקודות.

מניות הקשורות לתחום הסחורות והמחצבים נפלו בתום המסחר. את עיקר ההשפעה השלילית רשמו המניות שהושפעו מהמדדים הגדולים והכבדים של ארה"ב שירדו אמש בוול סטריט. הוביל ביניהם מדד ה-s&p500 שירד ביותר מ-1%, שיעור תשואה שלא מאפיין אותו בימים רגילים, שכן הוא נחשב ל"מתון" יותר מאחיו הקטנים - הנאסד"ק והדאו ג'ונס.

מניות חברת הכרייה הגדולה בתבל - BHP ביליטון, נפלו ב-2.4%. מניות חברת ריו טינטו הנמיכו ב-1.7%. בשווקים יש חשש כי ה"הייפ" בשוק הסחורות הגלובלי הנמשך כבר יותר מ-12 חודשים, עשוי להסתיים במפח נפש ומפלת שערים. מחירי הנחושת צללו ב-4.6% במהלך המסחר בבורסת הסחורות הניו יורקית (ה-NYMEX). מחירו של פאונד נחושת הגיע ל-1.36 דולר אמריקני בתום המסחר.

אך מנגד, הטכנולוגיות ניסו להוביל, בעיקר בזכות דוחות כספיים חיוביים ובהתאם לציפיות של חברת המחשבים דל. חברת המחשבים האישיים דיווחה על גידול של כ-28% בהיקפי הרווחים שלה ברבעון הראשון של 2005, כאשר את עיקר הגידול במכירות רשמה באיזור האסיה-פסיפיק.

מניית סוני התבלטה בצד העליות. המנייה הוסיפה בתום המסחר 1.3% לערכה, אך זאת לאחר שבארבעת ימי המסחר שקדמו היא נסחרה בירידות שערים. מניות סאמסונג אלקטרוניקס, המתחרה הגדולה שלה מדרום קוריאה, עלו אף הן ב-1.2%. גם מניות חברת הסלולר השנייה בגודלה ביפן, חברת KDDI, זינקו ב-3.1%, ומניות המקבילה לה בדרום קוריאה - יונדאי מיפו, עלו ב-1.8%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".