גרטנר: ההכנסות מניהול אחסון מידע גדלו ב-12% ב-04'
חברת המחקר הגלובלית גרטנר מפרסמת היום סקירה שממנה עולה כי שוק התוכנות בתחום אחסון המידע רשם גידול מרשים בשנת 2004. "בעקבות מכירות חזקות בתחום ניהול משאבי האחסון, גדלו ההכנסות הגלובליות מתוכנות ניהול האחסון ב-12.3% בשנת 2004", מציינים בגרטנר. ההכנסות ממכירת רשיונות חדשים בשוק תוכנות ניהול האחסון, הסתכמו בסכום של כ-5.6 מיליארד דולר, מול מ-5 מיליארד דולר בשנת 2003.
פלח ניהול משאבי האחסון צמח ב-30.8% והגיע ל-612 מיליון דולר בשנת 2004. פלח זה כולל מוצרים המנהלים ומפקחים על הקיבולת והביצועים על פני פלטפורמות אחסון ושרתים רבות.
סגנית נשיא למחקר בגרטנר בשם קרוליין דיצ'נזו אמרה כי "ה-SRM היה הפלח השני הקטן ביותר ב-2004, אולם הוא צפוי להמשיך ולרשום צמיחה מהירה, ככל שארגונים מבקשים לנהל טוב יותר את השימוש בקיבולת האחסון, ומתחילים למכן חלק מפונקציות הניהול. עבור חברות מסוימות, הצורך לנהל את ה- IT כשירות בעל תועלת עם הסכמי שירות בין ה-IT ליחידות העסקיות, יוצר דרישות חדשות ועניין מוגבר ב-SRM".
EMC, Veritas, IBM, וחברת CA נשארו ארבעת הספקים המובילים בהתבסס על הכנסות ממכירת רשיונות חדשים לתוכנות אחסון ב-2004. Network Appliance הציגה את הצמיחה החזקה ביותר מבין עשרת הספקים המובילים, כאשר טיפסה מהמקום השביעי ב-2003 למקום החמישי ב-2004.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
