וול-סטריט עברה לעליות: אודיוקודס מזנקת ב-4%
בוול-סטריט עברו המדדים להסחר במגמה חיובית, כאשר מניות הטכנולוגיה רושמות עליות מתונות ומניות התעשיה מוחקות את הירידות שרשמו במחצית הראשונה של יום המסחר. היום מגיעות העליות לאחר שבשבוע שעבר נרשם רצף של 3 ימי מסחר שליליים במיוחד אשר הסתיים בירידה חדה של כ-2% ביום שישי האחרון.
מדד הנאסד"ק נסחר בשעה האחרונה בעליה של 0.6% ל-1,919 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס מוסיף 0.13% ל-10,100 נקודות.
אמריקניות
במרכז המסחר היום בוול סטריט נופלות מניות אדובי מערכות (ADBE) בצלילה חופשית של 8.5%. זאת לאחר שהודיעה על רכישת חברת מקרומידה, המפתחת תוכנות מולטימדיה בעסקת מניות שהיקפה מגיע לכ-3.4 מיליארד דולר.
מניות 3M (סימול: MMM), נחתכת ב-6% לאחר שפרסמו דוחות שהצביעו על הכנסה נמוכה מן הצפוי ברבעון הראשון של 2005. בנק אופ אמריקה (BAC) עולה ב-0.7% לאחר שדווח על רווחים שהיו גבוהים מן התחזיות.
צ'ק פוינט צוללת
בצ'ק-פוינט התמתנו הירידות החדות מן הפתיחה ומניה יורדת ב-0.8%. בפתיחה כבר נפלה המניה ב-7%, אולם נראה שלאחר שיחת המשקיעים, במהלכה הפגינה הנהלת החברה אופטימיות כללית, הרגיעה את הרוחות על רקע העובדה שהחברה פספסה את תחזית ההכנסות לרבעון הראשון. לעומת זאת הרווח הרבעוני של החברה זינק ל-73.7 מיליון דולר ובנטרול הוצאות חד פעמיות, הגיע הרווח למניה ל-30 סנט - גבוה בסנט מהתחזיות. ההכנסות צמחו אמנם בשיעור מרשים של 19% ל-137.7 מיליון דולר אך פספסו התחזיות ל-138.9 מיליון דולר.
מניותה של אלווריון נוסקות היום ב-9%. החברה שסובלת מאז תחילת השנה ממסחר שלילי במיוחד הציגה היום מערכת וינמאקס חדשה המשלבת שבב של אינטל.
השבוע תדווחנה גם ליפמן שנסחרת בעליה של 0.79% (לאחר הנעילה ביום ד'). בבנק ההשקעות מריל לינץ' חזרו על המלצת "קניה" למניות ליפמן עם יעד של 36 דולר. האנליסטים של הבנק מצפים לרבעון חזק נוסף עם רווח של 23 סנט למניה (ירידה של 12% אל מול הרבעון המקביל, שנה קודם לכן).
ובבית ההשקעות, וויליאם בלייר ממליצים על תרו למשקיעים בעלי סבלנות לתנודתיות פוטנציאלית בטווח הקצר לקנות את המניה על רקע חולשה בעת האחרונה. בבית ההשקעות חזוים לחברת התרופות הישראלית ירידה של 1% במכירות הרבעון הראשון לגובה 83 מיליון דולר ולרווח של 21 סנט למניה - צניחה של 42% אל מול הרבעון הראשון של 2004. מניות החברה שתפרסם את דוחותיה ביום חמישי הקרוב נסחרות בירידה של 1.7%.
האנליסט אלון סנובסקי מ-U-Bank חוזה לאמ-סיסטמס רבעון חלש בהשוואה לקודם אך רבעון מוצלח בהשוואה שנתית, עם רווח של 5.85 מיליון דולר או 15 סנט למניה על הכנסות של 96 מיליון דולר. סנובסקי מותיר למניה המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 24.5 דולר. מניותה של החברה שתפרסם גם היא את הדוחות הרבעוניים ביום רביעי הקרוב עולות ב-3.94%.
במקביל להעלאת דירוג לשוק הישראלי על ידי מריל לינץ', הכליל בנק ההשקעות הגדול את מניית אודיוקודס ברשימת מניותיו המומלצות מבין מניות השווקים המתעוררים. המניות נסחרות בעליה של 4.08%, לאחר שהאנליסטים של הבנק החליטו להותיר למניה המלצת "קניה", אך נוקטים בגישה זהירה יותר לגבי התנהגותה בטווח הקצר. את מחיר היעד הם מפחיתים ב-3 דולרים ל-15 דולר.
אלביט מערכות עולה ב-2.89% וכור יורדת ב-2.04%, לאחר שהודיעו על השלמת השלב הראשון בעסקת כור-אלביט מערכות-תדיראן קשר, במסגרתו כור רכשה כ-5.3% מאלביט ב-53.2 מיליון דולר ומכרה כ-13.7% מתדיראן קשר לאלביט ב-62.5 מיליון דולר. מהחברות נמסר, כי הן פועלות להשלמת העסקה והסכימו על הארכה של עד 4 חודשים בלו"ז להשלמת השלב השני "אם יהיה צורך בכך".
מניות אמדוקס נסחרות על רקע תביעה שהגישה נגד MTS הישראלית הרשומה בנאסד"ק בהיקף של כ-14.77 מיליון שקל בבית משפט בתל אביב. אמדוקס טוענת לארבעה מקרים בהם ניצלה MTS מידע מתוכה לצורך התקשרות עם לקוחות ומאשימה אתMTS: "פעלתם כחפרפרת בתוכנו". אמדוקס יורדת ב-1.35%%.
ענקית הפרמצבטיקה, טבע הודיעה בסוף השבוע, כי בית משפט בארה"ב החליט שענקית התרופות אלי לילי תקבל פטנט על תרופת הזייפרקסה עד שנת 2011. טבע פנתה לבית המשפט בבקשה שהפטנט יסתיים מוקדם יותר. מכירות התרופה מסתכמות בכ-5 מיליארד דולר בשנה, כך שאין מדובר בתרופה עם שוק פעוט. המנייה עולה ב-0.69%.
מגל מחקה העליות מן הפתיחה והיא נסחרת בירידה קלה של 0.5%. החברה הודיעה בסוף השבוע, כי יש לה התחייבויות ודאיות ממשקיעים מוסדיים ומספר משקיעים קשורים נוספים לרכישת 1.7 מיליון ממניותיה, על פי החברה, המניות נמכרו לאותם משקיעים בסכום כולל של 16.3 מיליון דולר. ביום שישי צנחו המניות ב-5%.

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
