וול-סטריט עברה לעליות: אודיוקודס מזנקת ב-4%
בוול-סטריט עברו המדדים להסחר במגמה חיובית, כאשר מניות הטכנולוגיה רושמות עליות מתונות ומניות התעשיה מוחקות את הירידות שרשמו במחצית הראשונה של יום המסחר. היום מגיעות העליות לאחר שבשבוע שעבר נרשם רצף של 3 ימי מסחר שליליים במיוחד אשר הסתיים בירידה חדה של כ-2% ביום שישי האחרון.
מדד הנאסד"ק נסחר בשעה האחרונה בעליה של 0.6% ל-1,919 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס מוסיף 0.13% ל-10,100 נקודות.
אמריקניות
במרכז המסחר היום בוול סטריט נופלות מניות אדובי מערכות (ADBE) בצלילה חופשית של 8.5%. זאת לאחר שהודיעה על רכישת חברת מקרומידה, המפתחת תוכנות מולטימדיה בעסקת מניות שהיקפה מגיע לכ-3.4 מיליארד דולר.
מניות 3M (סימול: MMM), נחתכת ב-6% לאחר שפרסמו דוחות שהצביעו על הכנסה נמוכה מן הצפוי ברבעון הראשון של 2005. בנק אופ אמריקה (BAC) עולה ב-0.7% לאחר שדווח על רווחים שהיו גבוהים מן התחזיות.
צ'ק פוינט צוללת
בצ'ק-פוינט התמתנו הירידות החדות מן הפתיחה ומניה יורדת ב-0.8%. בפתיחה כבר נפלה המניה ב-7%, אולם נראה שלאחר שיחת המשקיעים, במהלכה הפגינה הנהלת החברה אופטימיות כללית, הרגיעה את הרוחות על רקע העובדה שהחברה פספסה את תחזית ההכנסות לרבעון הראשון. לעומת זאת הרווח הרבעוני של החברה זינק ל-73.7 מיליון דולר ובנטרול הוצאות חד פעמיות, הגיע הרווח למניה ל-30 סנט - גבוה בסנט מהתחזיות. ההכנסות צמחו אמנם בשיעור מרשים של 19% ל-137.7 מיליון דולר אך פספסו התחזיות ל-138.9 מיליון דולר.
מניותה של אלווריון נוסקות היום ב-9%. החברה שסובלת מאז תחילת השנה ממסחר שלילי במיוחד הציגה היום מערכת וינמאקס חדשה המשלבת שבב של אינטל.
השבוע תדווחנה גם ליפמן שנסחרת בעליה של 0.79% (לאחר הנעילה ביום ד'). בבנק ההשקעות מריל לינץ' חזרו על המלצת "קניה" למניות ליפמן עם יעד של 36 דולר. האנליסטים של הבנק מצפים לרבעון חזק נוסף עם רווח של 23 סנט למניה (ירידה של 12% אל מול הרבעון המקביל, שנה קודם לכן).
ובבית ההשקעות, וויליאם בלייר ממליצים על תרו למשקיעים בעלי סבלנות לתנודתיות פוטנציאלית בטווח הקצר לקנות את המניה על רקע חולשה בעת האחרונה. בבית ההשקעות חזוים לחברת התרופות הישראלית ירידה של 1% במכירות הרבעון הראשון לגובה 83 מיליון דולר ולרווח של 21 סנט למניה - צניחה של 42% אל מול הרבעון הראשון של 2004. מניות החברה שתפרסם את דוחותיה ביום חמישי הקרוב נסחרות בירידה של 1.7%.
האנליסט אלון סנובסקי מ-U-Bank חוזה לאמ-סיסטמס רבעון חלש בהשוואה לקודם אך רבעון מוצלח בהשוואה שנתית, עם רווח של 5.85 מיליון דולר או 15 סנט למניה על הכנסות של 96 מיליון דולר. סנובסקי מותיר למניה המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 24.5 דולר. מניותה של החברה שתפרסם גם היא את הדוחות הרבעוניים ביום רביעי הקרוב עולות ב-3.94%.
במקביל להעלאת דירוג לשוק הישראלי על ידי מריל לינץ', הכליל בנק ההשקעות הגדול את מניית אודיוקודס ברשימת מניותיו המומלצות מבין מניות השווקים המתעוררים. המניות נסחרות בעליה של 4.08%, לאחר שהאנליסטים של הבנק החליטו להותיר למניה המלצת "קניה", אך נוקטים בגישה זהירה יותר לגבי התנהגותה בטווח הקצר. את מחיר היעד הם מפחיתים ב-3 דולרים ל-15 דולר.
אלביט מערכות עולה ב-2.89% וכור יורדת ב-2.04%, לאחר שהודיעו על השלמת השלב הראשון בעסקת כור-אלביט מערכות-תדיראן קשר, במסגרתו כור רכשה כ-5.3% מאלביט ב-53.2 מיליון דולר ומכרה כ-13.7% מתדיראן קשר לאלביט ב-62.5 מיליון דולר. מהחברות נמסר, כי הן פועלות להשלמת העסקה והסכימו על הארכה של עד 4 חודשים בלו"ז להשלמת השלב השני "אם יהיה צורך בכך".
מניות אמדוקס נסחרות על רקע תביעה שהגישה נגד MTS הישראלית הרשומה בנאסד"ק בהיקף של כ-14.77 מיליון שקל בבית משפט בתל אביב. אמדוקס טוענת לארבעה מקרים בהם ניצלה MTS מידע מתוכה לצורך התקשרות עם לקוחות ומאשימה אתMTS: "פעלתם כחפרפרת בתוכנו". אמדוקס יורדת ב-1.35%%.
ענקית הפרמצבטיקה, טבע הודיעה בסוף השבוע, כי בית משפט בארה"ב החליט שענקית התרופות אלי לילי תקבל פטנט על תרופת הזייפרקסה עד שנת 2011. טבע פנתה לבית המשפט בבקשה שהפטנט יסתיים מוקדם יותר. מכירות התרופה מסתכמות בכ-5 מיליארד דולר בשנה, כך שאין מדובר בתרופה עם שוק פעוט. המנייה עולה ב-0.69%.
מגל מחקה העליות מן הפתיחה והיא נסחרת בירידה קלה של 0.5%. החברה הודיעה בסוף השבוע, כי יש לה התחייבויות ודאיות ממשקיעים מוסדיים ומספר משקיעים קשורים נוספים לרכישת 1.7 מיליון ממניותיה, על פי החברה, המניות נמכרו לאותם משקיעים בסכום כולל של 16.3 מיליון דולר. ביום שישי צנחו המניות ב-5%.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
משק בית בישראל מוציא בממוצע 18 אלף שקלים לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ־41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקלים, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקלים לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב־14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה, תקשורת ומזון, ועולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ־94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ־97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ־52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
.jpg)
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אי שוויון גבוה ופערים ביכולת צריכה
הנתונים מצביעים על פערים עמוקים ומתמשכים בהכנסות בין שכבות האוכלוסייה. העשירון העליון ריכז בשנת 2023 כ־22.1% מההכנסה הכספית נטו של כלל האוכלוסייה, בעוד שחלקו של העשירון התחתון הסתכם ב־2.6% בלבד, פער שממחיש את רמת הריכוזיות בהכנסות. מדד ג’יני, שעמד על 0.349, משקף רמת אי־שוויון גבוהה יחסית, המעידה כי פירות הצמיחה הכלכלית אינם מתחלקים באופן שווה בין משקי הבית. פערים אלה ניכרים גם ביכולת הצריכה ובנגישות למשאבים, והם מהווים רקע מרכזי להבנת דפוסי ההוצאה והחיים הכלכליים של משקי הבית בישראל.
