וול-סטריט עברה לעליות: אודיוקודס מזנקת ב-4%
בוול-סטריט עברו המדדים להסחר במגמה חיובית, כאשר מניות הטכנולוגיה רושמות עליות מתונות ומניות התעשיה מוחקות את הירידות שרשמו במחצית הראשונה של יום המסחר. היום מגיעות העליות לאחר שבשבוע שעבר נרשם רצף של 3 ימי מסחר שליליים במיוחד אשר הסתיים בירידה חדה של כ-2% ביום שישי האחרון.
מדד הנאסד"ק נסחר בשעה האחרונה בעליה של 0.6% ל-1,919 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס מוסיף 0.13% ל-10,100 נקודות.
אמריקניות
במרכז המסחר היום בוול סטריט נופלות מניות אדובי מערכות (ADBE) בצלילה חופשית של 8.5%. זאת לאחר שהודיעה על רכישת חברת מקרומידה, המפתחת תוכנות מולטימדיה בעסקת מניות שהיקפה מגיע לכ-3.4 מיליארד דולר.
מניות 3M (סימול: MMM), נחתכת ב-6% לאחר שפרסמו דוחות שהצביעו על הכנסה נמוכה מן הצפוי ברבעון הראשון של 2005. בנק אופ אמריקה (BAC) עולה ב-0.7% לאחר שדווח על רווחים שהיו גבוהים מן התחזיות.
צ'ק פוינט צוללת
בצ'ק-פוינט התמתנו הירידות החדות מן הפתיחה ומניה יורדת ב-0.8%. בפתיחה כבר נפלה המניה ב-7%, אולם נראה שלאחר שיחת המשקיעים, במהלכה הפגינה הנהלת החברה אופטימיות כללית, הרגיעה את הרוחות על רקע העובדה שהחברה פספסה את תחזית ההכנסות לרבעון הראשון. לעומת זאת הרווח הרבעוני של החברה זינק ל-73.7 מיליון דולר ובנטרול הוצאות חד פעמיות, הגיע הרווח למניה ל-30 סנט - גבוה בסנט מהתחזיות. ההכנסות צמחו אמנם בשיעור מרשים של 19% ל-137.7 מיליון דולר אך פספסו התחזיות ל-138.9 מיליון דולר.
מניותה של אלווריון נוסקות היום ב-9%. החברה שסובלת מאז תחילת השנה ממסחר שלילי במיוחד הציגה היום מערכת וינמאקס חדשה המשלבת שבב של אינטל.
השבוע תדווחנה גם ליפמן שנסחרת בעליה של 0.79% (לאחר הנעילה ביום ד'). בבנק ההשקעות מריל לינץ' חזרו על המלצת "קניה" למניות ליפמן עם יעד של 36 דולר. האנליסטים של הבנק מצפים לרבעון חזק נוסף עם רווח של 23 סנט למניה (ירידה של 12% אל מול הרבעון המקביל, שנה קודם לכן).
ובבית ההשקעות, וויליאם בלייר ממליצים על תרו למשקיעים בעלי סבלנות לתנודתיות פוטנציאלית בטווח הקצר לקנות את המניה על רקע חולשה בעת האחרונה. בבית ההשקעות חזוים לחברת התרופות הישראלית ירידה של 1% במכירות הרבעון הראשון לגובה 83 מיליון דולר ולרווח של 21 סנט למניה - צניחה של 42% אל מול הרבעון הראשון של 2004. מניות החברה שתפרסם את דוחותיה ביום חמישי הקרוב נסחרות בירידה של 1.7%.
האנליסט אלון סנובסקי מ-U-Bank חוזה לאמ-סיסטמס רבעון חלש בהשוואה לקודם אך רבעון מוצלח בהשוואה שנתית, עם רווח של 5.85 מיליון דולר או 15 סנט למניה על הכנסות של 96 מיליון דולר. סנובסקי מותיר למניה המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 24.5 דולר. מניותה של החברה שתפרסם גם היא את הדוחות הרבעוניים ביום רביעי הקרוב עולות ב-3.94%.
במקביל להעלאת דירוג לשוק הישראלי על ידי מריל לינץ', הכליל בנק ההשקעות הגדול את מניית אודיוקודס ברשימת מניותיו המומלצות מבין מניות השווקים המתעוררים. המניות נסחרות בעליה של 4.08%, לאחר שהאנליסטים של הבנק החליטו להותיר למניה המלצת "קניה", אך נוקטים בגישה זהירה יותר לגבי התנהגותה בטווח הקצר. את מחיר היעד הם מפחיתים ב-3 דולרים ל-15 דולר.
אלביט מערכות עולה ב-2.89% וכור יורדת ב-2.04%, לאחר שהודיעו על השלמת השלב הראשון בעסקת כור-אלביט מערכות-תדיראן קשר, במסגרתו כור רכשה כ-5.3% מאלביט ב-53.2 מיליון דולר ומכרה כ-13.7% מתדיראן קשר לאלביט ב-62.5 מיליון דולר. מהחברות נמסר, כי הן פועלות להשלמת העסקה והסכימו על הארכה של עד 4 חודשים בלו"ז להשלמת השלב השני "אם יהיה צורך בכך".
מניות אמדוקס נסחרות על רקע תביעה שהגישה נגד MTS הישראלית הרשומה בנאסד"ק בהיקף של כ-14.77 מיליון שקל בבית משפט בתל אביב. אמדוקס טוענת לארבעה מקרים בהם ניצלה MTS מידע מתוכה לצורך התקשרות עם לקוחות ומאשימה אתMTS: "פעלתם כחפרפרת בתוכנו". אמדוקס יורדת ב-1.35%%.
ענקית הפרמצבטיקה, טבע הודיעה בסוף השבוע, כי בית משפט בארה"ב החליט שענקית התרופות אלי לילי תקבל פטנט על תרופת הזייפרקסה עד שנת 2011. טבע פנתה לבית המשפט בבקשה שהפטנט יסתיים מוקדם יותר. מכירות התרופה מסתכמות בכ-5 מיליארד דולר בשנה, כך שאין מדובר בתרופה עם שוק פעוט. המנייה עולה ב-0.69%.
מגל מחקה העליות מן הפתיחה והיא נסחרת בירידה קלה של 0.5%. החברה הודיעה בסוף השבוע, כי יש לה התחייבויות ודאיות ממשקיעים מוסדיים ומספר משקיעים קשורים נוספים לרכישת 1.7 מיליון ממניותיה, על פי החברה, המניות נמכרו לאותם משקיעים בסכום כולל של 16.3 מיליון דולר. ביום שישי צנחו המניות ב-5%.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")