וול-סטריט עברה לעליות: אודיוקודס מזנקת ב-4%
בוול-סטריט עברו המדדים להסחר במגמה חיובית, כאשר מניות הטכנולוגיה רושמות עליות מתונות ומניות התעשיה מוחקות את הירידות שרשמו במחצית הראשונה של יום המסחר. היום מגיעות העליות לאחר שבשבוע שעבר נרשם רצף של 3 ימי מסחר שליליים במיוחד אשר הסתיים בירידה חדה של כ-2% ביום שישי האחרון.
מדד הנאסד"ק נסחר בשעה האחרונה בעליה של 0.6% ל-1,919 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס מוסיף 0.13% ל-10,100 נקודות.
אמריקניות
במרכז המסחר היום בוול סטריט נופלות מניות אדובי מערכות (ADBE) בצלילה חופשית של 8.5%. זאת לאחר שהודיעה על רכישת חברת מקרומידה, המפתחת תוכנות מולטימדיה בעסקת מניות שהיקפה מגיע לכ-3.4 מיליארד דולר.
מניות 3M (סימול: MMM), נחתכת ב-6% לאחר שפרסמו דוחות שהצביעו על הכנסה נמוכה מן הצפוי ברבעון הראשון של 2005. בנק אופ אמריקה (BAC) עולה ב-0.7% לאחר שדווח על רווחים שהיו גבוהים מן התחזיות.
צ'ק פוינט צוללת
בצ'ק-פוינט התמתנו הירידות החדות מן הפתיחה ומניה יורדת ב-0.8%. בפתיחה כבר נפלה המניה ב-7%, אולם נראה שלאחר שיחת המשקיעים, במהלכה הפגינה הנהלת החברה אופטימיות כללית, הרגיעה את הרוחות על רקע העובדה שהחברה פספסה את תחזית ההכנסות לרבעון הראשון. לעומת זאת הרווח הרבעוני של החברה זינק ל-73.7 מיליון דולר ובנטרול הוצאות חד פעמיות, הגיע הרווח למניה ל-30 סנט - גבוה בסנט מהתחזיות. ההכנסות צמחו אמנם בשיעור מרשים של 19% ל-137.7 מיליון דולר אך פספסו התחזיות ל-138.9 מיליון דולר.
מניותה של אלווריון נוסקות היום ב-9%. החברה שסובלת מאז תחילת השנה ממסחר שלילי במיוחד הציגה היום מערכת וינמאקס חדשה המשלבת שבב של אינטל.
השבוע תדווחנה גם ליפמן שנסחרת בעליה של 0.79% (לאחר הנעילה ביום ד'). בבנק ההשקעות מריל לינץ' חזרו על המלצת "קניה" למניות ליפמן עם יעד של 36 דולר. האנליסטים של הבנק מצפים לרבעון חזק נוסף עם רווח של 23 סנט למניה (ירידה של 12% אל מול הרבעון המקביל, שנה קודם לכן).
ובבית ההשקעות, וויליאם בלייר ממליצים על תרו למשקיעים בעלי סבלנות לתנודתיות פוטנציאלית בטווח הקצר לקנות את המניה על רקע חולשה בעת האחרונה. בבית ההשקעות חזוים לחברת התרופות הישראלית ירידה של 1% במכירות הרבעון הראשון לגובה 83 מיליון דולר ולרווח של 21 סנט למניה - צניחה של 42% אל מול הרבעון הראשון של 2004. מניות החברה שתפרסם את דוחותיה ביום חמישי הקרוב נסחרות בירידה של 1.7%.
האנליסט אלון סנובסקי מ-U-Bank חוזה לאמ-סיסטמס רבעון חלש בהשוואה לקודם אך רבעון מוצלח בהשוואה שנתית, עם רווח של 5.85 מיליון דולר או 15 סנט למניה על הכנסות של 96 מיליון דולר. סנובסקי מותיר למניה המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 24.5 דולר. מניותה של החברה שתפרסם גם היא את הדוחות הרבעוניים ביום רביעי הקרוב עולות ב-3.94%.
במקביל להעלאת דירוג לשוק הישראלי על ידי מריל לינץ', הכליל בנק ההשקעות הגדול את מניית אודיוקודס ברשימת מניותיו המומלצות מבין מניות השווקים המתעוררים. המניות נסחרות בעליה של 4.08%, לאחר שהאנליסטים של הבנק החליטו להותיר למניה המלצת "קניה", אך נוקטים בגישה זהירה יותר לגבי התנהגותה בטווח הקצר. את מחיר היעד הם מפחיתים ב-3 דולרים ל-15 דולר.
אלביט מערכות עולה ב-2.89% וכור יורדת ב-2.04%, לאחר שהודיעו על השלמת השלב הראשון בעסקת כור-אלביט מערכות-תדיראן קשר, במסגרתו כור רכשה כ-5.3% מאלביט ב-53.2 מיליון דולר ומכרה כ-13.7% מתדיראן קשר לאלביט ב-62.5 מיליון דולר. מהחברות נמסר, כי הן פועלות להשלמת העסקה והסכימו על הארכה של עד 4 חודשים בלו"ז להשלמת השלב השני "אם יהיה צורך בכך".
מניות אמדוקס נסחרות על רקע תביעה שהגישה נגד MTS הישראלית הרשומה בנאסד"ק בהיקף של כ-14.77 מיליון שקל בבית משפט בתל אביב. אמדוקס טוענת לארבעה מקרים בהם ניצלה MTS מידע מתוכה לצורך התקשרות עם לקוחות ומאשימה אתMTS: "פעלתם כחפרפרת בתוכנו". אמדוקס יורדת ב-1.35%%.
ענקית הפרמצבטיקה, טבע הודיעה בסוף השבוע, כי בית משפט בארה"ב החליט שענקית התרופות אלי לילי תקבל פטנט על תרופת הזייפרקסה עד שנת 2011. טבע פנתה לבית המשפט בבקשה שהפטנט יסתיים מוקדם יותר. מכירות התרופה מסתכמות בכ-5 מיליארד דולר בשנה, כך שאין מדובר בתרופה עם שוק פעוט. המנייה עולה ב-0.69%.
מגל מחקה העליות מן הפתיחה והיא נסחרת בירידה קלה של 0.5%. החברה הודיעה בסוף השבוע, כי יש לה התחייבויות ודאיות ממשקיעים מוסדיים ומספר משקיעים קשורים נוספים לרכישת 1.7 מיליון ממניותיה, על פי החברה, המניות נמכרו לאותם משקיעים בסכום כולל של 16.3 מיליון דולר. ביום שישי צנחו המניות ב-5%.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
