צדיק וליברמן ירכשו מניות פיבי ב-300 מיליון ש'
פיבי אחזקות, בעלת השליטה בבנק הבינלאומי, הודיע היום על כוונתה לבצע הצעת רכש חלקית ל-18% ממניותיה שלה, בהיקף כולל של כ-300 מיליון שקל בקיבול מלא. פיבי מציעה לרכוש מציבור המשקיעים מניות מסוג 0.05 במחיר של 46.53 שקל למניה - בפרמיה של 12% מעל מחיר השוק נכון לאתמול (יום ב').
במקביל הודיעה פיבי על ביצוע הצעת רכש מלאה למניותיה הלא סחירות מסוג 0.01 במחיר דומה למחיר המניות הסחירות, ובסכום כולל של כ-900 אלף שקל. מדובר ב-92.6 מיליון מניות לא סחירות כאמור, שמהוות כ-0.05% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה. יצויין, כי שתי ההצעות אינן תלויות האחת בשניה.
הצעת הרכש פורסמה מיד לאחר פרסום הדוחת השנתיים של פיבי, אשר פורסמו על פי המתכונת של וועדת ברנע, שכוללים מידע רחב, מקיף, ומפורט בנוגע לעסקי החברה. בעלת השליטה בחברה, קבוצת בינו ליברמן, לא תשתתף בהצעת הרכש.
מפיבי נמסר, כי הוחלט לצאת במהלך על מנת לתת הזדמנות שווה לציבור המשקיעים להנות מהצעה בהיקף כזה. השליטה בפיבי נרכשה על ידי קבוצת בינו-ליברמן לפני כשנה וחצי ומהלך הצעת הרכש מאפשר לציבור בעלי מניות המיעוט להשתתף בעליית שווי המניות מאז הרכישה, ולהנות מרווחי החברה. רכישה עצמית של מניות על ידי חברות מהווה דרך מקובלת להחזיר כסף לציבור המשקיעים כאלטרנטיבה לחלוקת דיבידנד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
