צדיק וליברמן ירכשו מניות פיבי ב-300 מיליון ש'
פיבי אחזקות, בעלת השליטה בבנק הבינלאומי, הודיע היום על כוונתה לבצע הצעת רכש חלקית ל-18% ממניותיה שלה, בהיקף כולל של כ-300 מיליון שקל בקיבול מלא. פיבי מציעה לרכוש מציבור המשקיעים מניות מסוג 0.05 במחיר של 46.53 שקל למניה - בפרמיה של 12% מעל מחיר השוק נכון לאתמול (יום ב').
במקביל הודיעה פיבי על ביצוע הצעת רכש מלאה למניותיה הלא סחירות מסוג 0.01 במחיר דומה למחיר המניות הסחירות, ובסכום כולל של כ-900 אלף שקל. מדובר ב-92.6 מיליון מניות לא סחירות כאמור, שמהוות כ-0.05% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה. יצויין, כי שתי ההצעות אינן תלויות האחת בשניה.
הצעת הרכש פורסמה מיד לאחר פרסום הדוחת השנתיים של פיבי, אשר פורסמו על פי המתכונת של וועדת ברנע, שכוללים מידע רחב, מקיף, ומפורט בנוגע לעסקי החברה. בעלת השליטה בחברה, קבוצת בינו ליברמן, לא תשתתף בהצעת הרכש.
מפיבי נמסר, כי הוחלט לצאת במהלך על מנת לתת הזדמנות שווה לציבור המשקיעים להנות מהצעה בהיקף כזה. השליטה בפיבי נרכשה על ידי קבוצת בינו-ליברמן לפני כשנה וחצי ומהלך הצעת הרכש מאפשר לציבור בעלי מניות המיעוט להשתתף בעליית שווי המניות מאז הרכישה, ולהנות מרווחי החברה. רכישה עצמית של מניות על ידי חברות מהווה דרך מקובלת להחזיר כסף לציבור המשקיעים כאלטרנטיבה לחלוקת דיבידנד.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
