מנהלות בתעשיה מרוויחות 4,500 ש' פחות ממנהלים

יום האישה הבינלאומי: למרות הגידול בשיעור העסקה של מנהלות הן עדיין משתלבות ברבדים הנמוכים בתחום. 2 תשובות טובות ל: "למה צריך יום כזה?", או "למה צריך להלחם בדמוניזציה למושג הפמיניזם?"
שרון שפורר |

מינהל תכנון מחקר וכלכלה בתמ"ת מפרסם ביום האישה הבינלאומי ניתוח נתונים על מנהלות בתעשייה - ניתוח מדאיג משהו אם נזכור לרגע שאנחנו בפתחו של האלף השלישי.

שלושה ממצאים עיקריים עולים מן הניתוח. הראשון - מעודד דווקא - עליה ניכרת בשיעור העסקה של מנהלות בתעשייה וצמצום הפערים בינן לבין גברים בכלל ובתחום ענפי העוצמה הטכנולוגית בפרט. לא מפתיע במיוחד נוכח ההשגים המרשימים שהיו לתלמידות בבגרויות הריאליות בשנה האחרונה בעיקר אם משווים לתלמידים שביניהם.

שני הנתונים האחרים קצת פחות מעודדים, שלא לומר, מקוממים, מתסכלים שלא לומר מ-ז-ע-ז-ע-י-ם. האחד - למרות הגידול בשיעור העסקה של מנהלות הן עדין משתלבות ברבדים הנמוכים של הניהול והשני - פערי השכר בין גברים ונשים בענפי עוצמה טכנולוגית בתעשייה גדולים בהשוואה לפערים בענפי התעשייה המעורבת והמסורתית.

הנתונים מצביעים על כך, שמספר המנהלות בישראל עמד בשנת 2004 על כ-47 אלף ומתוכן כ-7,300 בתעשייה (15.7%). שיעור המנהלות בקרב סך עובדי התעשייה הגיע ל-7% בהשוואה לכ-11% בקרב הגברים. בהשוואה לכלל המשק שיעור המנהלות בתעשייה גבוה באופן משמעותי כ-4.3% ו-7%, בהתאמה.

במהלך העשור האחרון הלך והצטמצם מאוד הפער בין שיעור מנהלות בתעשייה לבין שיעורם של המנהלים כתוצאה מהגידול הניכר בשיעור העסקה של המנהלות בתעשייה. כיום שיעור המנהלות בתעשייה עומד על כ-65% משיעור המנהלים בהשוואה ל-35% בשנת 1995. ב-1995 עמד שיעור המנהלות העובדות בתעשייה על כ-2.7% בעוד שכיום הוא עומד על כ-7%, גידול של למעלה מפי 2.5.

את קפיצת הדרך הגדולה ביותר עשו מנהלות בתעשייה בענפי עוצמה טכנולוגית. כיום קרוב ל-8% מקרב העובדות בענפי הטכנולוגיה הן מנהלות בהשוואה ל-2.5% בשנת 1995. שיעור המנהלות בתעשייה המעורבת נמצא הגבוה ביותר (8.2%) בעוד שבתעשייה המסורתית עמד השיעור רק על 4.4%.

שכרם ברוטו של מנהלות בתעשייה עומד כיום בממוצע לחודש על 13.5 אלף שקל בהשוואה ל-18 אלף אצל מנהלים בתעשייה - 4,500 שקל פחות. - על שום מה ולמה אני שואלת?

עכשיו, בוא נעמיד דברים על דיוקם. נכון, אני מניחה, שיש מקרים בהם הטוב יותר מנצח ובמקרה שלנו: מקבל יותר ועם זאת: מדובר כאן על ממוצע. ממוצע. ואין זהו המחקר הראשון בנושא פערי שכר בין גברים לנשים. אז באמת? אתם לא מצפים שנקנה את זה שאנחנו פחות טובות/שוות באופן גורף מעמיתנו הגברים.

עוד נמצא, כי פער השכר החודשי בין מנהלות ומנהלים בענפי הטכנולוגיה הוא הגבוה ביותר בהשוואה לפערים אלו בענפי התעשייה המעורבת והתעשייה המסורתית. כיום עומד הפער בענפי הטכנולוגיה על 67% לרעת הנשים בהשוואה ל-79% בענפי התעשייה המעורבת ו-86% בתעשייה המסורתית.

פערי השכר לשעת עבודה בין מנהלות למנהלים בענפי הטכנולוגיה בתעשייה גדולים יותר ביחס לפערים אלו בענפי התעשייה המעורבת והתעשייה המסורתית. למרות ההתקדמות המרשימה בשיעור התעסוקה של מנהלות בתעשייה בעשור האחרון בכלל ובענפי הטכנולוגיה בתעשייה בפרט הן עדין נמצאות ברבדים הנמוכים יחסית של ניהול.

רק כ-6.3% מסך מנהלי החברות בתעשייה הן נשים, בעוד שחלקן בקרב המנהלים הבכירים הכוללים מנהלים במערכת היצור, שירותים פיננסים, כוח-אדם, פרסום ושיווק ושירותי מחשב מגיע לכ-23%. חלקן של הנשים בולט יחסית בקבוצת מנהלי כוח אדם (68%) מנהלות בפרסום ושיווק (28%) והוא נמוך במיוחד בתחום ניהול היצור (9%).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.