סיום מעורב באירופה : מניות השירותים סבלו
באירופה רשמו היום הבורסות המקומיות מגמת מסחר מעורבת, כאשר לצד עליות מתונות בבורסות של גרמניה, השילו היום הבורסות של לונדון מעט גובה, אולם בסך הכל הכללי היה זה יום של עליות שערים קלות ברחבי היבשת.
בפרנקפורט הגיב היום מדד הדאקס בעליה של 0.22% ל-4,393 נקודות לנתוני המכירות הקמעונאיות במדינה, שהציגו את העליה הגובהה ביותר שנרשמה במהלך 7 החודשים האחרונים. בלונדון ירד מדד הפוטסי ב-0.15% ל-4,992 נקודות. מדד היורוסטוקס 50 עלה ב-0.14% לשער של 3,082 נקודות.
סקטור השירותים האירופי סבל היום מירידה כוללת של כ-1.7%. אמש פורסם מחקר אשר טען, כי החוב הכללי של חברות השירותים האירופאיות הוא מהגבוהיים ביותר מבין כל הסקטורים, מה שהופך אותו לרגיש במיוחד לשינויים בריבית. על רקע המתח היחסי לקראת דבריו של יו"ר הפ"ד האמריקני, איבדו היום מניותה של חברת המים הגדולה באירופה, SEUZ 1.7%. יצרנית החשמל RWE איבדה 2.2%.
מניותיו של הבנק השווצרי השני בגודלו, קרדיט סוויס, עלו היום ב-1.6% בעקבות העלאת ההמלצה של בנק ההשקעות מריל-לינץ' לבנק השווצרי. כמו כן העלו במריל-לינץ' את מחיר היעד של המניה מרמה של 65 פרנק ל-69 פרנק.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
