סיום מעורב באירופה : מניות השירותים סבלו
באירופה רשמו היום הבורסות המקומיות מגמת מסחר מעורבת, כאשר לצד עליות מתונות בבורסות של גרמניה, השילו היום הבורסות של לונדון מעט גובה, אולם בסך הכל הכללי היה זה יום של עליות שערים קלות ברחבי היבשת.
בפרנקפורט הגיב היום מדד הדאקס בעליה של 0.22% ל-4,393 נקודות לנתוני המכירות הקמעונאיות במדינה, שהציגו את העליה הגובהה ביותר שנרשמה במהלך 7 החודשים האחרונים. בלונדון ירד מדד הפוטסי ב-0.15% ל-4,992 נקודות. מדד היורוסטוקס 50 עלה ב-0.14% לשער של 3,082 נקודות.
סקטור השירותים האירופי סבל היום מירידה כוללת של כ-1.7%. אמש פורסם מחקר אשר טען, כי החוב הכללי של חברות השירותים האירופאיות הוא מהגבוהיים ביותר מבין כל הסקטורים, מה שהופך אותו לרגיש במיוחד לשינויים בריבית. על רקע המתח היחסי לקראת דבריו של יו"ר הפ"ד האמריקני, איבדו היום מניותה של חברת המים הגדולה באירופה, SEUZ 1.7%. יצרנית החשמל RWE איבדה 2.2%.
מניותיו של הבנק השווצרי השני בגודלו, קרדיט סוויס, עלו היום ב-1.6% בעקבות העלאת ההמלצה של בנק ההשקעות מריל-לינץ' לבנק השווצרי. כמו כן העלו במריל-לינץ' את מחיר היעד של המניה מרמה של 65 פרנק ל-69 פרנק.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
