הירושה של ביבי: מסתבר שזה לא סגור עד שזה סגור
עסקת דיסקונט נחתמה אמנם ברוב הדר ופאר אמש, אך הערב (ד') לא נראה כי הסיפור גמור. בכל אופן מבחינת וועד העובדים של מרכנתיל - שום דבר עוד לא סגור. במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול, הציגו נציגי מ.י נכסים את ההסכם עם קבוצת ברונפמן-שרוהן, ואת ההסכם עם וועד העובדים. מדבריהם ניתן היה להבין, כי ההסכם עם העובדים חתום וגמור, אך יום למחרת נשמעים שוב איומי ועד העובדים, והפעם מכיוונם של עובדי מרכנתיל.
הבנק - נזכיר, שילם 130 מיליון שקל לעובדים מקופתו לשם השלמת העיסקה ועבור שקט תעשייתי של 5 שנים - לצד 120 מיליון שקל ששילמה המדינה - כלומר הציבור הרחב לשם כך. את הדברים מסרו נציגי המדינה לעיתונות אתמול והיום - 24 שעות לאחר מכן, שאלנו את דוברת בנק דיסקונט, מדוע לא דיווח הבנק על הסגירה עם העובדים באופן מלא. דוברת הבנק הסבירה לנו, כי עד לאישור סופי של הפיצוי לעובדים הבנק איננו מחוייב לדווח לבורסה על התנאים שנקבעו.
היום מסתבר, כי וועד עובדי מרכנתיל - חברת הבת של דיסקונט, מקדם אמנם בברכה את מתיו ברונפמן על רכישת קבוצת דיסקונט, אך יחד עם זאת מתריע, כי הוא אינו יכול להתחייב על שקט תעשייתי בטרם ייחתם הסכם עם העובדים. אז נחתם או לא נחתם הסכם?
תלוי את מי שואלים.
יו"ר הוועד, איציק הרוש מסר, כי על הצהרתו של ברונפמן בדבר כוונתו לשמור על עצמאות בנק מרכנתיל, לבוא ליידי ביטוי בהסכם שייחתם עם העובדים.
הרוש הוסיף כי, "אי חתימה על הסכם עם עובדי בנק מרכנתיל עלולה להוביל את המערכת לאי שקט תעשייתי, תוך כדי נקיטת צעדים ארגוניים ופרלמנטריים". הוא מצהיר הערב - "ברונפמן ביקש לקבל שקט תעשייתי בקבוצת דיסקונט, אך השקט התעשייתי היחיד שהוא 'קנה' עד כה - הוא בגזרת דיסקונט".
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
לוויתן בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.43% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
לכתבות נוספות בנושא:
לוויתן
בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
