הירושה של ביבי: מסתבר שזה לא סגור עד שזה סגור
עסקת דיסקונט נחתמה אמנם ברוב הדר ופאר אמש, אך הערב (ד') לא נראה כי הסיפור גמור. בכל אופן מבחינת וועד העובדים של מרכנתיל - שום דבר עוד לא סגור. במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול, הציגו נציגי מ.י נכסים את ההסכם עם קבוצת ברונפמן-שרוהן, ואת ההסכם עם וועד העובדים. מדבריהם ניתן היה להבין, כי ההסכם עם העובדים חתום וגמור, אך יום למחרת נשמעים שוב איומי ועד העובדים, והפעם מכיוונם של עובדי מרכנתיל.
הבנק - נזכיר, שילם 130 מיליון שקל לעובדים מקופתו לשם השלמת העיסקה ועבור שקט תעשייתי של 5 שנים - לצד 120 מיליון שקל ששילמה המדינה - כלומר הציבור הרחב לשם כך. את הדברים מסרו נציגי המדינה לעיתונות אתמול והיום - 24 שעות לאחר מכן, שאלנו את דוברת בנק דיסקונט, מדוע לא דיווח הבנק על הסגירה עם העובדים באופן מלא. דוברת הבנק הסבירה לנו, כי עד לאישור סופי של הפיצוי לעובדים הבנק איננו מחוייב לדווח לבורסה על התנאים שנקבעו.
היום מסתבר, כי וועד עובדי מרכנתיל - חברת הבת של דיסקונט, מקדם אמנם בברכה את מתיו ברונפמן על רכישת קבוצת דיסקונט, אך יחד עם זאת מתריע, כי הוא אינו יכול להתחייב על שקט תעשייתי בטרם ייחתם הסכם עם העובדים. אז נחתם או לא נחתם הסכם?
תלוי את מי שואלים.
יו"ר הוועד, איציק הרוש מסר, כי על הצהרתו של ברונפמן בדבר כוונתו לשמור על עצמאות בנק מרכנתיל, לבוא ליידי ביטוי בהסכם שייחתם עם העובדים.
הרוש הוסיף כי, "אי חתימה על הסכם עם עובדי בנק מרכנתיל עלולה להוביל את המערכת לאי שקט תעשייתי, תוך כדי נקיטת צעדים ארגוניים ופרלמנטריים". הוא מצהיר הערב - "ברונפמן ביקש לקבל שקט תעשייתי בקבוצת דיסקונט, אך השקט התעשייתי היחיד שהוא 'קנה' עד כה - הוא בגזרת דיסקונט".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.5% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
