נגיד שמפרגן: קליין על פישר - "בחירה מצוינת"

משוכנע, כי בנק ישראל והמדינה יהנו מקשריו בעולם. "אני, באופן אישי, אסייע לו ואשתף איתו פעולה בצורה מלאה, ככל שהדבר יידרש להעברה מסודרת, ולהצלחתו כנגיד"
שרון שפורר |

נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין הגיב היום באופן רשמי לבחירתו של סטנלי פישר למחליפו בתפקיד. קליין בקש למסור, כי "הבחירה בפרופ' פישר לתפקיד הנגיד הבא מצוינת, שכן מדובר באישיות כלכלית מהמעלה הראשונה הראויה להוביל את בנק ישראל בשנים הבאות".

הנגיד המכהן לא כועס על הבחירה במועמד חיצוני. "אני משוכנע, כי בנק ישראל ומדינת ישראל יהנו מקשריו ומעמדו הבינלאומיים של פרופ' פישר. אני מאחל לו איחולי הצלחה באתגר החדש שנטל על עצמו. בשיחה שקיימתי עמו אמרתי לו כי אני, באופן אישי, אסייע לו ואשתף איתו פעולה בצורה מלאה, ככל שהדבר יידרש להעברה מסודרת, ולהצלחתו כנגיד".

הנגיד החדש, פרופסור סטנלי פישר אמר היום בתגובה רשמית לבחירתו, כי "לכבוד היה לי להתבקש לכהן בתפקיד נגיד בנק ישראל. אני חוזר לסקטור הציבורי, לתפקיד הטומן בחובו אתגר חשוב". פישר ניצל את ההזדמנות להפרד מסיטיגרופ, שם שימש כסגן הנשיא

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".