בירד: תקציב הפרויקטים ב-2004 עמד על 50 מיליון דולר
קרן בירד, הקרן הדו לאומית ישראל – ארה"ב, השקיעה בשנת 2004 כ-17 מיליון דולר ב-18 פרויקטים טכנולוגיים. כל הפרויקטים בהם הושקעו הכספים הנם במסגרת שיתוף פעולה בין חברות אמריקאיות לישראליות. סך התקציב לפרויקטים שאושרו ב-2004 עמד על כ-50 מיליון דולר.
בשנה שחלפה פנו לקרן מעל 800 חברות טכנולוגיה ישראליות מתחומים מגוונים. מרבית ההשקעות שביצעה הקרן, בשנה זו, היו בפרויקטים מתחום הטלקום, HomeLand security והביו-טכנולוגיה. במהלך שנות פעילותה השקיעה קרן בירד, בתחומים אלו ובתחומים נוספים, למעלה מ-220 מיליון דולר בקרוב ל-700 פרויקטים שונים, שהניבו מכירות של למעלה מ-8 מיליארד דולר לאורך השנים. הקרן פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים, ומסייעת ללא תמורה באיתור שותפים אסטרטגיים משתי המדינות, לצורך פרוייקט פיתוח של מוצר משותף.
"בשנת 2004 פנו לקרן מעל 800 חברות ישראליות ונוצרו קשרים עם עשרות חברות מוליכות שוק אמריקאיות", אמר מנכ"ל קרן בירד, דב הרשברג. הוסיף שמספר הפניות לקרן גדל, מאחר ויותר חברות מכירות בה ככלי משמעותי להוזלת הוצאות פיתוח ויצירת שיתופי פעולה עם שותפים בינלאומיים בעלי נגישות לשוק האמריקאי והעולמי. "חברות אמריקאיות מובילות מחפשות להגיע לטכנולוגיות ישראליות נבחרות ומוצאות בקרן בירד כלי משמעותי ליצירת שיתופי פעולה עם שותפים ישראליים מהדרגה הראשונה".
הקרן השקיעה בשנה שחלפה בכעשרה פרויקטים הקשורים לתחום הטלקום. בין החברות עמן נעשה שיתוף הפעולה נמצאות שחקניות מובילות בהן טקסס אינסטרומנטס, JDS יוניפייז, קיוסרה ארה"ב וחברות נוספות. "תחום התקשורת היה תמיד יעד אסטרטגי עבור קרן בירד", אמר דב הרשברג. הרשברג הדגיש כי חברות גדולות מארה"ב רואות בישראל יעד איכותי ייחודי - מדינה בה צומחות חברות עם טכנולוגיה חדשנית ומיוחדת. "במהלך שנות פעילות הקרן אף נוכחנו כי שיתוף הפעולה שהחל בבירד, הוביל שיתופי פעולה נוספים ואף למיזוגים בין חברות.
בשנת 2005 צפויה החדשנות המאפיינת את בירד להימשך. "קרן בירד תמשיך בעתיד להשקיע בתחומים חדשניים, רבי סיכון טכנולוגי אך גם בעלי סיכויי הצלחה גבוהים. הקרן תמשיך להשקיע בשלבים מוקדמים של חלק מהחברות המשתתפות, מאחר ובשלבים אלו ניצבות חברות רבות מול הקושי שבגיוס כספים בשוק" ,אמר דב הרשברג. "פרויקט שיתוף פעולה בתמיכת קרן בירד מגדיל את ערך החברות ומקל על גיוס הכספים ומשפר את תנאיו, זאת בנוסף לתמיכה הכספית של הקרן", סיכם הרשברג.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
