בירד: תקציב הפרויקטים ב-2004 עמד על 50 מיליון דולר
קרן בירד, הקרן הדו לאומית ישראל – ארה"ב, השקיעה בשנת 2004 כ-17 מיליון דולר ב-18 פרויקטים טכנולוגיים. כל הפרויקטים בהם הושקעו הכספים הנם במסגרת שיתוף פעולה בין חברות אמריקאיות לישראליות. סך התקציב לפרויקטים שאושרו ב-2004 עמד על כ-50 מיליון דולר.
בשנה שחלפה פנו לקרן מעל 800 חברות טכנולוגיה ישראליות מתחומים מגוונים. מרבית ההשקעות שביצעה הקרן, בשנה זו, היו בפרויקטים מתחום הטלקום, HomeLand security והביו-טכנולוגיה. במהלך שנות פעילותה השקיעה קרן בירד, בתחומים אלו ובתחומים נוספים, למעלה מ-220 מיליון דולר בקרוב ל-700 פרויקטים שונים, שהניבו מכירות של למעלה מ-8 מיליארד דולר לאורך השנים. הקרן פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים, ומסייעת ללא תמורה באיתור שותפים אסטרטגיים משתי המדינות, לצורך פרוייקט פיתוח של מוצר משותף.
"בשנת 2004 פנו לקרן מעל 800 חברות ישראליות ונוצרו קשרים עם עשרות חברות מוליכות שוק אמריקאיות", אמר מנכ"ל קרן בירד, דב הרשברג. הוסיף שמספר הפניות לקרן גדל, מאחר ויותר חברות מכירות בה ככלי משמעותי להוזלת הוצאות פיתוח ויצירת שיתופי פעולה עם שותפים בינלאומיים בעלי נגישות לשוק האמריקאי והעולמי. "חברות אמריקאיות מובילות מחפשות להגיע לטכנולוגיות ישראליות נבחרות ומוצאות בקרן בירד כלי משמעותי ליצירת שיתופי פעולה עם שותפים ישראליים מהדרגה הראשונה".
הקרן השקיעה בשנה שחלפה בכעשרה פרויקטים הקשורים לתחום הטלקום. בין החברות עמן נעשה שיתוף הפעולה נמצאות שחקניות מובילות בהן טקסס אינסטרומנטס, JDS יוניפייז, קיוסרה ארה"ב וחברות נוספות. "תחום התקשורת היה תמיד יעד אסטרטגי עבור קרן בירד", אמר דב הרשברג. הרשברג הדגיש כי חברות גדולות מארה"ב רואות בישראל יעד איכותי ייחודי - מדינה בה צומחות חברות עם טכנולוגיה חדשנית ומיוחדת. "במהלך שנות פעילות הקרן אף נוכחנו כי שיתוף הפעולה שהחל בבירד, הוביל שיתופי פעולה נוספים ואף למיזוגים בין חברות.
בשנת 2005 צפויה החדשנות המאפיינת את בירד להימשך. "קרן בירד תמשיך בעתיד להשקיע בתחומים חדשניים, רבי סיכון טכנולוגי אך גם בעלי סיכויי הצלחה גבוהים. הקרן תמשיך להשקיע בשלבים מוקדמים של חלק מהחברות המשתתפות, מאחר ובשלבים אלו ניצבות חברות רבות מול הקושי שבגיוס כספים בשוק" ,אמר דב הרשברג. "פרויקט שיתוף פעולה בתמיכת קרן בירד מגדיל את ערך החברות ומקל על גיוס הכספים ומשפר את תנאיו, זאת בנוסף לתמיכה הכספית של הקרן", סיכם הרשברג.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
