בירד: תקציב הפרויקטים ב-2004 עמד על 50 מיליון דולר
קרן בירד, הקרן הדו לאומית ישראל – ארה"ב, השקיעה בשנת 2004 כ-17 מיליון דולר ב-18 פרויקטים טכנולוגיים. כל הפרויקטים בהם הושקעו הכספים הנם במסגרת שיתוף פעולה בין חברות אמריקאיות לישראליות. סך התקציב לפרויקטים שאושרו ב-2004 עמד על כ-50 מיליון דולר.
בשנה שחלפה פנו לקרן מעל 800 חברות טכנולוגיה ישראליות מתחומים מגוונים. מרבית ההשקעות שביצעה הקרן, בשנה זו, היו בפרויקטים מתחום הטלקום, HomeLand security והביו-טכנולוגיה. במהלך שנות פעילותה השקיעה קרן בירד, בתחומים אלו ובתחומים נוספים, למעלה מ-220 מיליון דולר בקרוב ל-700 פרויקטים שונים, שהניבו מכירות של למעלה מ-8 מיליארד דולר לאורך השנים. הקרן פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים, ומסייעת ללא תמורה באיתור שותפים אסטרטגיים משתי המדינות, לצורך פרוייקט פיתוח של מוצר משותף.
"בשנת 2004 פנו לקרן מעל 800 חברות ישראליות ונוצרו קשרים עם עשרות חברות מוליכות שוק אמריקאיות", אמר מנכ"ל קרן בירד, דב הרשברג. הוסיף שמספר הפניות לקרן גדל, מאחר ויותר חברות מכירות בה ככלי משמעותי להוזלת הוצאות פיתוח ויצירת שיתופי פעולה עם שותפים בינלאומיים בעלי נגישות לשוק האמריקאי והעולמי. "חברות אמריקאיות מובילות מחפשות להגיע לטכנולוגיות ישראליות נבחרות ומוצאות בקרן בירד כלי משמעותי ליצירת שיתופי פעולה עם שותפים ישראליים מהדרגה הראשונה".
הקרן השקיעה בשנה שחלפה בכעשרה פרויקטים הקשורים לתחום הטלקום. בין החברות עמן נעשה שיתוף הפעולה נמצאות שחקניות מובילות בהן טקסס אינסטרומנטס, JDS יוניפייז, קיוסרה ארה"ב וחברות נוספות. "תחום התקשורת היה תמיד יעד אסטרטגי עבור קרן בירד", אמר דב הרשברג. הרשברג הדגיש כי חברות גדולות מארה"ב רואות בישראל יעד איכותי ייחודי - מדינה בה צומחות חברות עם טכנולוגיה חדשנית ומיוחדת. "במהלך שנות פעילות הקרן אף נוכחנו כי שיתוף הפעולה שהחל בבירד, הוביל שיתופי פעולה נוספים ואף למיזוגים בין חברות.
בשנת 2005 צפויה החדשנות המאפיינת את בירד להימשך. "קרן בירד תמשיך בעתיד להשקיע בתחומים חדשניים, רבי סיכון טכנולוגי אך גם בעלי סיכויי הצלחה גבוהים. הקרן תמשיך להשקיע בשלבים מוקדמים של חלק מהחברות המשתתפות, מאחר ובשלבים אלו ניצבות חברות רבות מול הקושי שבגיוס כספים בשוק" ,אמר דב הרשברג. "פרויקט שיתוף פעולה בתמיכת קרן בירד מגדיל את ערך החברות ומקל על גיוס הכספים ומשפר את תנאיו, זאת בנוסף לתמיכה הכספית של הקרן", סיכם הרשברג.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
.jpg "קנאביס")
קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
שאלות ותשובות על קנאביס בישראל
קנאביס מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.
בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:
האם אפשר לקנות
קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.
מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.
- שיח מגדילה רווחים למרות ירידה בהכנסות
- רודפים אחרי חלום ה-AI? כדאי שתחשבו שוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
