בירד: תקציב הפרויקטים ב-2004 עמד על 50 מיליון דולר
קרן בירד, הקרן הדו לאומית ישראל – ארה"ב, השקיעה בשנת 2004 כ-17 מיליון דולר ב-18 פרויקטים טכנולוגיים. כל הפרויקטים בהם הושקעו הכספים הנם במסגרת שיתוף פעולה בין חברות אמריקאיות לישראליות. סך התקציב לפרויקטים שאושרו ב-2004 עמד על כ-50 מיליון דולר.
בשנה שחלפה פנו לקרן מעל 800 חברות טכנולוגיה ישראליות מתחומים מגוונים. מרבית ההשקעות שביצעה הקרן, בשנה זו, היו בפרויקטים מתחום הטלקום, HomeLand security והביו-טכנולוגיה. במהלך שנות פעילותה השקיעה קרן בירד, בתחומים אלו ובתחומים נוספים, למעלה מ-220 מיליון דולר בקרוב ל-700 פרויקטים שונים, שהניבו מכירות של למעלה מ-8 מיליארד דולר לאורך השנים. הקרן פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים, ומסייעת ללא תמורה באיתור שותפים אסטרטגיים משתי המדינות, לצורך פרוייקט פיתוח של מוצר משותף.
"בשנת 2004 פנו לקרן מעל 800 חברות ישראליות ונוצרו קשרים עם עשרות חברות מוליכות שוק אמריקאיות", אמר מנכ"ל קרן בירד, דב הרשברג. הוסיף שמספר הפניות לקרן גדל, מאחר ויותר חברות מכירות בה ככלי משמעותי להוזלת הוצאות פיתוח ויצירת שיתופי פעולה עם שותפים בינלאומיים בעלי נגישות לשוק האמריקאי והעולמי. "חברות אמריקאיות מובילות מחפשות להגיע לטכנולוגיות ישראליות נבחרות ומוצאות בקרן בירד כלי משמעותי ליצירת שיתופי פעולה עם שותפים ישראליים מהדרגה הראשונה".
הקרן השקיעה בשנה שחלפה בכעשרה פרויקטים הקשורים לתחום הטלקום. בין החברות עמן נעשה שיתוף הפעולה נמצאות שחקניות מובילות בהן טקסס אינסטרומנטס, JDS יוניפייז, קיוסרה ארה"ב וחברות נוספות. "תחום התקשורת היה תמיד יעד אסטרטגי עבור קרן בירד", אמר דב הרשברג. הרשברג הדגיש כי חברות גדולות מארה"ב רואות בישראל יעד איכותי ייחודי - מדינה בה צומחות חברות עם טכנולוגיה חדשנית ומיוחדת. "במהלך שנות פעילות הקרן אף נוכחנו כי שיתוף הפעולה שהחל בבירד, הוביל שיתופי פעולה נוספים ואף למיזוגים בין חברות.
בשנת 2005 צפויה החדשנות המאפיינת את בירד להימשך. "קרן בירד תמשיך בעתיד להשקיע בתחומים חדשניים, רבי סיכון טכנולוגי אך גם בעלי סיכויי הצלחה גבוהים. הקרן תמשיך להשקיע בשלבים מוקדמים של חלק מהחברות המשתתפות, מאחר ובשלבים אלו ניצבות חברות רבות מול הקושי שבגיוס כספים בשוק" ,אמר דב הרשברג. "פרויקט שיתוף פעולה בתמיכת קרן בירד מגדיל את ערך החברות ומקל על גיוס הכספים ומשפר את תנאיו, זאת בנוסף לתמיכה הכספית של הקרן", סיכם הרשברג.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
