מילואים חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?

תקציב הביטחון העולה הוא תקציבי חינוך, בריאות ורווחה יורדים; חייבים לקנות רובים, לא חייבים לשלם פנסיות תקציביות שערוריתיות; הצבא חייב להתייעל ועל הדרך להעלות את השכר לחיילי הסדיר
רוי שיינמן | (9)

המחיר הכלכלי של המלחמה מגיע להערכת משרד האוצר ל-250 מיליארד שקל. אבל באוצר, במיוחד החשב הכללי חוששים בעיקר מהעלייה בהוצאות הפרמננטיות בשנים הבאות. הוצאות הביטחון יעלו ב-20-30 מיליארד שקל בשנה, כל שנה. הצבא רוצה יותר, האוצר רוצה פחות. 

באוצר צריכים לאזן בין הבקשות של הצבא לבין הצורך לתקצב את שאר המשרדים הממשלתיים. הם יודעם שביטחון זה חשוב, אבל מה עם בריאות, מה עם רווחה? וחינוך? השמיכה קצרה וברגע שמערכת הביטחון דורשת עוד עשרות מיליארדים כל שנה, זה פוגע בשאר המשרדים וזה פוגע מאוד בציבור.

מעבר לכך שכל משפחה ממוצעת תישא בנטל של גזירות בסך של 800-1,000 שקל בחודש, גם השירותים שנקבל מהממשלה יהיו באיכות ובכמות נמוכה יותר, כי התקציבים של הגופים האלו בירידה. 

רובה סער או 50 שעות פרטניות בבית ספר תיכון

משרד הביטחון עומד לרכוש עד 20 אלף רובי סער מתקדמים ומהעסקה הצפויה עולה כי רובה בודד יעלה כ-5,000 שקל. זה אכן המחירים של הרובים שאגב היו בירידה עד לפני כשנתיים. המלחמה באוקראינה ואצלנו ייקרה את מחירים כמו גם את רוב מערכות הנשק.

הרובים כמובן נחוצים, אין ביקורת על רכישת רובים, אבל רק להמחשה של ההשפעה התקציבית, הנה כמה דוגמאות למה שאפשר היה לעשות ב-5,000 שקלים במשרדים אחרים, וזה לא ייגמר ב-5,000 שקלים. הצבא במקרים רבים צריך לעבור על הרובים שהוא מקבל, להכשיר אותם, ויש כמובן גם את עלות הכדורים (סביב שקל לכדור). בפועל, רובה מגיע לחייל אחרי שהושקעו בו לפחות 7,000-8,000 שקלים.

בסכום הזה אפשר לתת לכיתה של 5-8 תלמידים 40-60 שעות פרטניות בתחום מסוים - הוראה מתקנת, תגבור במקצועות מסוימים ועוד. זו רק דוגמה למה שאפשר לעשות בכסף, אבל אין כאן טענה על רכישת הרובים, אלא רק המחשה לכך שזה יעלה לנו במקומות אחרים.

 

פנסיה תקציבית שמנה 

הבעיה שלפעמים זה יוצא משליטה. אנחנו נחזור על כך שאת ה-7 באוקטובר הפסדנו לחמאס שהתקציב שלו במקרה הטוב הוא אלפית מהתקציב של צה"ל, שהתקווה והציפיה היא שאחרי שההסדר המדיני בצפון ייקבע סופית ונגיע למתווה חטופים בדרום, נצליח להסיר את האיומים ובהתאמה את ההשקעה בביטחון, ואם כך, למה צריך 20-30 מיליארד שקל כל שנה ביחס לנקודת המוצא, והכי חשוב - למה צריך את הסכומים האלו כאשר הצבא ומשרד הביטחון הם גופים שמנים, לא יעילים שניתן לקצץ בהם בסכומים של מיליארדים. וכל זה כשיש רבבות שמקבלים ויקבלו פנסיה תקציבית שערורייתית.

קיראו עוד ב"בארץ"

תורידו את הפנסיה התקציבית ותקנו נשקים, תורידו את הפנסיה התקציבית ותתנו יותר לחיילים בסדיר. האם הכל זה כסף? האם הגנרלים שולחים חיילים לפעולות שמהם הם לא יוכלו לחזור ועדיין מה שחשוב להם מכל זה הכסף? המלחמה של אחרי המלחמה, צריכה להיות - יותר לחיילים בסדיר, פחות פנסיה תקציבית. זה מחבר גם לובה לגייס את החרדים. החיילים צריכים לראות שהעם איתם מכל הבחינות וגם מבחינה כללכית. מי שלא עושה צבא צריך לקבל עונשים וקנסות כלכליים, ובמקביל צריך לתת יותר למי שעושה גם כדי לתמרץ את אלו שלא. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    YAAKOV 02/12/2024 08:15
    הגב לתגובה זו
    חבילת ההטבות כוללת בתוכה גם ג'ובים באזרחות, אם זה במערכת הממשלתית ואם זה בעסקים ואם זה בסחר נשק ובתור איזה תחביב חביב לפרשן בתקשורת. הלוואי עלי.
  • YAAKOV 02/12/2024 08:52
    הגב לתגובה זו
    רק לא לעסוק בסחר נשק.
  • 5.
    אין פנסיות תקציביות מ 2004... (ל"ת)
    רונן 01/12/2024 21:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מזרח תיכון חדש ישן 01/12/2024 08:33
    הגב לתגובה זו
    עוד כסף ועוד כסף ובעיקר לכיס זורם הכסף...לנקות את הבלגן ומהר.. פנסיות כפולות לאנשים מבוססים ועשירים
  • גקי 01/12/2024 09:38
    הגב לתגובה זו
    תתגייס -יש מלא תקני קבע פנויים.גם שיש פנסיות גישור. מה זה אומר?
  • 3.
    מירצ'ה 01/12/2024 01:23
    הגב לתגובה זו
    גם ובמיוחד של השופטים
  • jkl 01/12/2024 09:37
    הגב לתגובה זו
    נראה אותך מגייס לקבע ללא. כבר היום כל התפקידים פנויים.אין מועמדים.תתגיסו לקבע ותקבלו כבר היום
  • 2.
    אלכס 30/11/2024 21:36
    הגב לתגובה זו
    גנץ המשיך מה שכל גנרל טיפש יכול לעשות. להכביד על תקציב הבטחון. למה אדם בגיל 45 ,יוצא לפנסיה עם חבילה . ולא צריך לעבוד עד 70. או לקבל ממעבודה נוספת . ממציאי הגלגל ,לא המציאו המצאה כזות מתוחכמת.
  • 1.
    מה הכתב הזה רוצה??? מאיפה הגיע? מ-מר"צ??? (ל"ת)
    רא"ל כוכבי 30/11/2024 20:46
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.