מילואים חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?

תקציב הביטחון העולה הוא תקציבי חינוך, בריאות ורווחה יורדים; חייבים לקנות רובים, לא חייבים לשלם פנסיות תקציביות שערוריתיות; הצבא חייב להתייעל ועל הדרך להעלות את השכר לחיילי הסדיר
רוי שיינמן | (9)

המחיר הכלכלי של המלחמה מגיע להערכת משרד האוצר ל-250 מיליארד שקל. אבל באוצר, במיוחד החשב הכללי חוששים בעיקר מהעלייה בהוצאות הפרמננטיות בשנים הבאות. הוצאות הביטחון יעלו ב-20-30 מיליארד שקל בשנה, כל שנה. הצבא רוצה יותר, האוצר רוצה פחות. 

באוצר צריכים לאזן בין הבקשות של הצבא לבין הצורך לתקצב את שאר המשרדים הממשלתיים. הם יודעם שביטחון זה חשוב, אבל מה עם בריאות, מה עם רווחה? וחינוך? השמיכה קצרה וברגע שמערכת הביטחון דורשת עוד עשרות מיליארדים כל שנה, זה פוגע בשאר המשרדים וזה פוגע מאוד בציבור.

מעבר לכך שכל משפחה ממוצעת תישא בנטל של גזירות בסך של 800-1,000 שקל בחודש, גם השירותים שנקבל מהממשלה יהיו באיכות ובכמות נמוכה יותר, כי התקציבים של הגופים האלו בירידה. 

רובה סער או 50 שעות פרטניות בבית ספר תיכון

משרד הביטחון עומד לרכוש עד 20 אלף רובי סער מתקדמים ומהעסקה הצפויה עולה כי רובה בודד יעלה כ-5,000 שקל. זה אכן המחירים של הרובים שאגב היו בירידה עד לפני כשנתיים. המלחמה באוקראינה ואצלנו ייקרה את מחירים כמו גם את רוב מערכות הנשק.

הרובים כמובן נחוצים, אין ביקורת על רכישת רובים, אבל רק להמחשה של ההשפעה התקציבית, הנה כמה דוגמאות למה שאפשר היה לעשות ב-5,000 שקלים במשרדים אחרים, וזה לא ייגמר ב-5,000 שקלים. הצבא במקרים רבים צריך לעבור על הרובים שהוא מקבל, להכשיר אותם, ויש כמובן גם את עלות הכדורים (סביב שקל לכדור). בפועל, רובה מגיע לחייל אחרי שהושקעו בו לפחות 7,000-8,000 שקלים.

בסכום הזה אפשר לתת לכיתה של 5-8 תלמידים 40-60 שעות פרטניות בתחום מסוים - הוראה מתקנת, תגבור במקצועות מסוימים ועוד. זו רק דוגמה למה שאפשר לעשות בכסף, אבל אין כאן טענה על רכישת הרובים, אלא רק המחשה לכך שזה יעלה לנו במקומות אחרים.

 

פנסיה תקציבית שמנה 

הבעיה שלפעמים זה יוצא משליטה. אנחנו נחזור על כך שאת ה-7 באוקטובר הפסדנו לחמאס שהתקציב שלו במקרה הטוב הוא אלפית מהתקציב של צה"ל, שהתקווה והציפיה היא שאחרי שההסדר המדיני בצפון ייקבע סופית ונגיע למתווה חטופים בדרום, נצליח להסיר את האיומים ובהתאמה את ההשקעה בביטחון, ואם כך, למה צריך 20-30 מיליארד שקל כל שנה ביחס לנקודת המוצא, והכי חשוב - למה צריך את הסכומים האלו כאשר הצבא ומשרד הביטחון הם גופים שמנים, לא יעילים שניתן לקצץ בהם בסכומים של מיליארדים. וכל זה כשיש רבבות שמקבלים ויקבלו פנסיה תקציבית שערורייתית.

קיראו עוד ב"בארץ"

תורידו את הפנסיה התקציבית ותקנו נשקים, תורידו את הפנסיה התקציבית ותתנו יותר לחיילים בסדיר. האם הכל זה כסף? האם הגנרלים שולחים חיילים לפעולות שמהם הם לא יוכלו לחזור ועדיין מה שחשוב להם מכל זה הכסף? המלחמה של אחרי המלחמה, צריכה להיות - יותר לחיילים בסדיר, פחות פנסיה תקציבית. זה מחבר גם לובה לגייס את החרדים. החיילים צריכים לראות שהעם איתם מכל הבחינות וגם מבחינה כללכית. מי שלא עושה צבא צריך לקבל עונשים וקנסות כלכליים, ובמקביל צריך לתת יותר למי שעושה גם כדי לתמרץ את אלו שלא. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    YAAKOV 02/12/2024 08:15
    הגב לתגובה זו
    חבילת ההטבות כוללת בתוכה גם ג'ובים באזרחות, אם זה במערכת הממשלתית ואם זה בעסקים ואם זה בסחר נשק ובתור איזה תחביב חביב לפרשן בתקשורת. הלוואי עלי.
  • YAAKOV 02/12/2024 08:52
    הגב לתגובה זו
    רק לא לעסוק בסחר נשק.
  • 5.
    אין פנסיות תקציביות מ 2004... (ל"ת)
    רונן 01/12/2024 21:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מזרח תיכון חדש ישן 01/12/2024 08:33
    הגב לתגובה זו
    עוד כסף ועוד כסף ובעיקר לכיס זורם הכסף...לנקות את הבלגן ומהר.. פנסיות כפולות לאנשים מבוססים ועשירים
  • גקי 01/12/2024 09:38
    הגב לתגובה זו
    תתגייס -יש מלא תקני קבע פנויים.גם שיש פנסיות גישור. מה זה אומר?
  • 3.
    מירצ'ה 01/12/2024 01:23
    הגב לתגובה זו
    גם ובמיוחד של השופטים
  • jkl 01/12/2024 09:37
    הגב לתגובה זו
    נראה אותך מגייס לקבע ללא. כבר היום כל התפקידים פנויים.אין מועמדים.תתגיסו לקבע ותקבלו כבר היום
  • 2.
    אלכס 30/11/2024 21:36
    הגב לתגובה זו
    גנץ המשיך מה שכל גנרל טיפש יכול לעשות. להכביד על תקציב הבטחון. למה אדם בגיל 45 ,יוצא לפנסיה עם חבילה . ולא צריך לעבוד עד 70. או לקבל ממעבודה נוספת . ממציאי הגלגל ,לא המציאו המצאה כזות מתוחכמת.
  • 1.
    מה הכתב הזה רוצה??? מאיפה הגיע? מ-מר"צ??? (ל"ת)
    רא"ל כוכבי 30/11/2024 20:46
    הגב לתגובה זו
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".